הבדלים בין גרסאות בדף "טעות וספק בברכות"

נוספו 204 בתים ,  11:45, 3 במרץ 2020
שורה 53: שורה 53:
כפירוש הרמב"ן ברי"ף נראה שמפרש גם ה'''מאירי''' (ד"ה ויש לגדולי הפוסקים).
כפירוש הרמב"ן ברי"ף נראה שמפרש גם ה'''מאירי''' (ד"ה ויש לגדולי הפוסקים).


====פירוש הסוגיה לשיטת הגאונים====
==== פירוש הסוגיה לשיטת הגאונים ====
ה'''רמב"ן''' ממשיך ומבאר את נסיון הראיה מהברייתא על פי פירוש זה, וכותב שהגמרא בעצם מנסה להביא ראיה מהסיפא של הברייתא - שחרית פתח ביוצר אור וסיים במעריב ערבים לא יצא, ואם כן מוכח שאם חתם שלא כדין לא יצא, וכן אם חתם לבסוף 'בורא פרי הגפן' שלא כדין, אף שאמר קודם גם 'שהכל נהיה בדברו', לא יצא.  
בהסבר הראיה מברכות קריאת שמע לשיטת הגאונים, מצאנו שני הסברים בראשונים.
<BR />דוחה הגמרא ואומרת שיש הבדל, לפי שבברייתא הוא חתם רק מעריב ערבים, ורק פתיחת הברכה היתה יוצר, ולכן לא יצא ידי חובה, אבל בכוס של שכר הרי סיים כראוי שהכל נהיה בדברו, ורק הוסיף בורא פרי הגפן, ולכן יש לומר שיצא.
<BR/>ה'''רמב"ן''' במלחמות כותב שהגמרא בעצם מנסה להביא ראיה מהסיפא של הברייתא - שחרית פתח ביוצר אור וסיים במעריב ערבים לא יצא, וכגון שפתח רק ב'יוצר אור' וכל הברכה כדין אך חתם ב'מעריב ערבים',ומוכח שאם חתם שלא כדין לא יצא, ולכן גם אם סיים לבסוף 'בורא פרי הגפן' שלא כדין, אף שאמר קודם גם 'שהכל נהיה בדברו', לא יצא.  
<BR />דוחה הגמרא ואומרת שיש הבדל, לפי שבברייתא הוא חתם רק ב'מעריב ערבים', ולכן לא יצא ידי חובה, אבל בכוס של שכר הרי סיים כראוי שהכל נהיה בדברו, ורק אחר כך הוסיף בורא פרי הגפן, ולכן יש לומר שיצא.
<BR />ממשיכה הגמרא ואומרת שלפי ר' יוחנן מוכרחים אנו לפרש את הברייתא באופן שפושט את האיבעיא בגמרא, שהרי לדעת ר' יוחנן כל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה ברכה, ואם כן אי אפשר לפרש 'שהכל הולך אחר החיתום' כפשוטו שהרי אין בחתימה מלכות, וצריך היה ללכת אחר פתיחה דווקא. אלא על כרחנו לפרש לפי ר' יוחנן שמדובר שאמר 'בא"ה אמ"ה יוצר אור ומעריב ערבים', וגם בחתימה סיים 'יוצר המאורות ומעריב ערבים', ואם כן הברייתא מדברת בדיוק על מקרה דומה לבעיית הגמרא, ומוכח שלא יצא יצא, כיון שגם בחתימה הוסיף תוספת שלא כדין.
<BR />ממשיכה הגמרא ואומרת שלפי ר' יוחנן מוכרחים אנו לפרש את הברייתא באופן שפושט את האיבעיא בגמרא, שהרי לדעת ר' יוחנן כל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה ברכה, ואם כן אי אפשר לפרש 'שהכל הולך אחר החיתום' כפשוטו שהרי אין בחתימה מלכות, וצריך היה ללכת אחר פתיחה דווקא. אלא על כרחנו לפרש לפי ר' יוחנן שמדובר שאמר 'בא"ה אמ"ה יוצר אור ומעריב ערבים', וגם בחתימה סיים 'יוצר המאורות ומעריב ערבים', ואם כן הברייתא מדברת בדיוק על מקרה דומה לבעיית הגמרא, ומוכח שלא יצא יצא, כיון שגם בחתימה הוסיף תוספת שלא כדין.
<BR />דוחה הגמרא ואומרת שבאמת יש להסביר את הברייתא כפי שהסברנו בהתחלה, שטעה בפתיחת הברכה ואמר 'יוצר אור' וחתם ב'מעריב ערבים' שבזה לא יצא כי אזלינן בתר חתימה, אבל אם פתח 'מעריב ערבים' וחתם 'יוצר המאורות' יצא אפילו לר' יוחנן שאין כאן מלכות, כיון שבאמת גם פתיחת הברכה היא כדין, מפני שאינו אלא כמזכיר מידת לילה ביום, כלומר ולכן אין זה לעיכובא מה שאמר 'המעריב ערבים' בפתיחת הברכה, כיון שלבסוף חתם כדין.
<BR />דוחה הגמרא ואומרת שבאמת יש להסביר את הברייתא כפי שהסברנו בהתחלה, שטעה בפתיחת הברכה ואמר 'יוצר אור' וחתם ב'מעריב ערבים' שבזה לא יצא כי אזלינן בתר חתימה, אבל אם פתח 'מעריב ערבים' וחתם 'יוצר המאורות' יצא אפילו לר' יוחנן שאין כאן מלכות, כיון שבאמת גם פתיחת הברכה היא כדין, מפני שאינו אלא כמזכיר מידת לילה ביום, כלומר ולכן אין זה לעיכובא מה שאמר 'המעריב ערבים' בפתיחת הברכה, כיון שלבסוף חתם כדין.
ה'''שיטה מקובצת''' (יב א ד"ה גרסת הגאונים) מבאר שהספק לפי הגאונים הוא האם אומרים שפתיחת הברכה היא כמו חתימתה, כלומר שכיון שתיקן ואמר בורא פרי הגפן שלא כדין, אפשר שגם '''פתיחת הברכה''' שאמר בא"י אמ"ה היתה על דעת לומר בורא פרי הגפן, ולכן לא יצא ידי חובה או לא.
<BR />וממשיך ומסביר את הראיה מברכות קריאת שמע באופן שונה מהרמב"ן, וכן מבאר גם ה'''ריטב"א'''. הם מסבירים שפתח בשחרית ב'יוצר אור' וחתם ב'מעריב ערבים' הכוונה שאמר 'בא"י אמ"ה יוצר אור המעריב ערבים וכו' בא"י המעריב ערבים', כלומר כל הברכה היתה 'מעריב ערבים' ורק הפתיחה היתה גם 'יוצר אור' ולכן לא יצא, כלומר משמע שאזלינן בתר חתימה, ואף שאת פתיחת הברכה אמר כדין, כיון שהמשיך שלא כדין, לא יצא ידי חובה. <BR/>ודוחה הגמרא - שאני התם שבירך, כלומר כשאמר 'שהכל נהיה בדברו' הרי כבר בירך את הברכה כתיקנה, ורק אחר כך הוסיף 'בורא פרי הגפן', שאין לזה כבר שום משמעות. מה שאין כן בברכות קריאת שמע, שלא חתם של שחרית, אלא רק את הפתיחה אמר כתיקנה, אך את כל ההמשך וגם את בחתימה טעה ואמר מעריב ערבים, ולכן לא יצא.
<BR />דוחה הגמרא ואומרת שאם כן לא מובן הסיפא של הברייתא שאם חתם כדין יצא ידי חובה, שהרי לעיל אמרנו שהחתימה אינה קובעת אלא מכיון שלא אמר את כל הברכה כדין לא יצא ידי חובה, ואם כן מדוע בסיפא יצא ידי חובה אם חתם יוצר המאורות, והרי את פתיחת הברכה לא אמר כדין. הניחא לפי רב שכל ברכה שאין בה שם ומלכות נחשבת ברכה, אז החתימה היא כדין, אבל לר' יוחנן אינו מובן מדוע יוצא ידי חובה, שהרי אין בחתימת הברכה שם ומלכות, ואילו בפתיחת הברכה שאמר שם ומלכות טעה.
<BR />מתרצת הגמרא שהשם ומלכות שהזכיר בתחילת הברכה מתייחסת גם לשני הדברים, גם לטעות שאמר 'מעריב ערבים' וגם ל'יוצר אור' שתיקן מיד, כיון שאפשר להתייחס לזה לא כטעות אלא כמזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום.


ה'''רשב"א''' (יב א ד"ה הכי גריס) הביא גם הוא שיטה זו<ref>אך נראה מדבריו שהבין שאין זו שיטת הרי"ף, אלא שיטת הגאונים בלבד, ואילו את הרי"ף מפרש הוא כדעת הרא"ש (לפי הרשב"א לגאונים פשיטא שיצא במקרה שהסתפק הרא"ש וכמו שכתב גם הרמב"ן)</ref>, והוא מבאר שבמקרה שהחזיק כוס שכר ואמר 'בא"י אמ"ה שהכל נהיה בדברו בורא פרי הגפן' הספק הוא האם מה שתיקן את עצמו שלא כדין גורע מהברכה שבירך כדין.  
ה'''רשב"א''' (יב א ד"ה הכי גריס) הביא גם הוא שיטה זו<ref>אך נראה מדבריו שהבין שאין זו שיטת הרי"ף, אלא שיטת הגאונים בלבד, ואילו את הרי"ף מפרש הוא כדעת הרא"ש (לפי הרשב"א לגאונים פשיטא שיצא במקרה שהסתפק הרא"ש וכמו שכתב גם הרמב"ן)</ref>, והוא מבאר שבמקרה שהחזיק כוס שכר ואמר 'בא"י אמ"ה שהכל נהיה בדברו בורא פרי הגפן' הספק הוא האם מה שתיקן את עצמו שלא כדין גורע מהברכה שבירך כדין.  
<BR />הרשב"א עצמו דוחה את פירוש הגאונים (ומצדד כפירוש רש"י), לפי שסבור הוא שרחוק הוא הדבר לומר שבמקרה שסיים באופן לא תקין ומיד תיקן את עצמו שיועיל לו, ואילו אם סיים את הברכה כתיקנה, ומיד הוסיף סיומת לא נכונה, שלא יצא ידי חובה, והרי מה בכך שהוסיף אחר כך 'שהכל נהיה בדברו', אין זה אלא תוספת על מה שבירך כבר, ומה אכפת לנו אם אחרי שבירך כדין הוסיף עוד כמה דברים?
<BR />הרשב"א עצמו דוחה את פירוש הגאונים (ומצדד כפירוש רש"י), לפי שסבור הוא שרחוק הוא הדבר לומר שבמקרה שסיים באופן לא תקין ומיד תיקן את עצמו שיועיל לו, ואילו אם סיים את הברכה כתיקנה, ומיד הוסיף סיומת לא נכונה, שלא יצא ידי חובה, והרי מה בכך שהוסיף אחר כך 'שהכל נהיה בדברו', אין זה אלא תוספת על מה שבירך כבר, ומה אכפת לנו אם אחרי שבירך כדין הוסיף עוד כמה דברים?
<BR />גם ה'''מאירי''' (ד"ה והריני) השיג על שיטה זו כפי דברי הרשב"א וכתב שאין לחשוש במקרה כזה להפסק בין הברכה לאכילה, שהרי זה מעין המעשה ומעין הברכה, כגון שאמר [[טול בריך וגביל לתורי שאינו מפסיק]], כך גם כאן הוא מעין שבחו של הקב"ה שמברכים לו, וגם תמוה הדבר שלגמרא פשוט יותר המקרה שהפסיק באמצע בטעות ואמר 'בא"י אמ"ה בורא פרי הגפן שהכל נהיה בדברו' שיצא כיון שהחתימה האחרונה היתה כדין, ואילו במקרה שאמר כדין 'שהכל נהיה בדברו' ורק הוסיף בטעות 'בורא פרי הגפן' מסתפקת הגמרא ונשארת בשאלה.
<BR />גם ה'''מאירי''' (ד"ה והריני) השיג על שיטה זו כפי דברי הרשב"א וכתב שאין לחשוש במקרה כזה להפסק בין הברכה לאכילה, שהרי זה מעין המעשה ומעין הברכה, כגון שאמר [[טול בריך וגביל לתורי שאינו מפסיק]], כך גם כאן הוא מעין שבחו של הקב"ה שמברכים לו, וגם תמוה הדבר שלגמרא פשוט יותר המקרה שהפסיק באמצע בטעות ואמר 'בא"י אמ"ה בורא פרי הגפן שהכל נהיה בדברו' שיצא כיון שהחתימה האחרונה היתה כדין, ואילו במקרה שאמר כדין 'שהכל נהיה בדברו' ורק הוסיף בטעות 'בורא פרי הגפן' מסתפקת הגמרא ונשארת בשאלה.
ב'''שיטה מקובצת''' (יב א ד"ה גרסת הגאונים) מביא גם הוא שיטה זו בשם הגאונים, ומבאר שהספק הוא האם אומרים שפתיחת הברכה היא כמו חתימתה, כלומר שכיון שתיקן ואמר בורא פרי הגפן שלא כדין, אפשר שגם '''פתיחת הברכה''' שאמר בא"י אמ"ה היתה על דעת לומר בורא פרי הגפן, ולכן לא יצא ידי חובה.
<BR />השיטה מקובצת ממשיך ומסביר גם את הראיה מברכות קריאת שמע באופן שונה מעט מהרמב"ן, וכן מבאר גם ה'''ריטב"א'''. הם מסבירים שהראיה היא מהרישא שאם פתח בשחרית ב'יוצר אור' וחתם ב'מעריב ערבים', כלומר שאמר 'בא"י אמ"ה יוצר אור המעריב ערבים וכו' בא"י המעריב ערבים', לא יצא, כלומר משמע שאזלינן בתר חתימה, ואף שאת פתיחת הברכה אמר כדין, כיון שהמשיך שלא כדין, לא יצא ידי חובה. ודוחה הגמרא - שאני התם שבירך, כלומר כשאמר 'שהכל נהיה בדברו' הרי כבר בירך את הברכה כתיקנה, ורק אחר כך הוסיף 'בורא פרי הגפן', מה שאין כן בברכות קריאת שמע, שלא חתם של שחרית, אלא רק את הפתיחה אמר כתיקנה, אך את כל ההמשך וגם את בחתימה טעה ואמר מעריב ערבים, ולכן לא יצא.
<BR />דוחה הגמרא ואומרת שאם כן לא מובן הסיפא של הברייתא שאם חתם כדין יצא ידי חובה, שהרי לעיל אמרנו שהחתימה אינה קובעת אלא מכיון שלא אמר את כל הברכה כדין לא יצא ידי חובה, ואם כן מדוע בסיפא יצא ידי חובה אם חתם יוצר המאורות, והרי את פתיחת הברכה לא אמר כדין. הניחא לפי רב שכל ברכה שאין בה שם ומלכות נחשבת ברכה, אז החתימה היא כדין, אבל לר' יוחנן אינו מובן מדוע יוצא ידי חובה, שהרי אין בחתימת הברכה שם ומלכות, ואילו בפתיחת הברכה שאמר שם ומלכות טעה.
<BR />מתרצת הגמרא שהשם ומלכות שהזכיר בתחילת הברכה מתייחסת גם לשני הדברים, גם לטעות שאמר 'מעריב ערבים' וגם ל'יוצר אור' שתיקן מיד, כיון שאפשר להתייחס לזה לא כטעות אלא כמזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום.


==שיטת הרמב"ם והשגת הראב"ד==
==שיטת הרמב"ם והשגת הראב"ד==