הבדלים בין גרסאות בדף "טעות וספק בברכות"

נוספו 28 בתים ,  13:23, 6 בפברואר 2020
שורה 44: שורה 44:


הרי"ף והרא"ש לא כתבו כיצד תתפרש הראיה מברכות קריאת שמע לפי הסבר זה, אמנם '''רבנו יונה''' (ו א ד"ה והרמב"ם) מסביר שלשיטה זו<ref>הוא מפרש כן בדעת הרמב"ם. ראה להלן דיון בדעתו של הרמב"ם.</ref> תתפרש הברייתא שבשחרית פתח במעריב ערבים וחתם ביוצר אור יצא ידי חובה, ואם כן הכל הולך אחר החתימה, ולכן גם בברכת הנהנין כשתיקן ואמר 'שהכל נהיה בדברו' יצא.  
הרי"ף והרא"ש לא כתבו כיצד תתפרש הראיה מברכות קריאת שמע לפי הסבר זה, אמנם '''רבנו יונה''' (ו א ד"ה והרמב"ם) מסביר שלשיטה זו<ref>הוא מפרש כן בדעת הרמב"ם. ראה להלן דיון בדעתו של הרמב"ם.</ref> תתפרש הברייתא שבשחרית פתח במעריב ערבים וחתם ביוצר אור יצא ידי חובה, ואם כן הכל הולך אחר החתימה, ולכן גם בברכת הנהנין כשתיקן ואמר 'שהכל נהיה בדברו' יצא.  
<BR/>אמנם רבנו יונה עצמו מסתייג ומעיר שיוצא שיש קצת הבדל בין הנידון לראיה, שהרי בברכת הנהנין המקרה היה שמברך ברכה אחת ואומר שהכל ובורא פרי הגפן יחד, ואילו בברכות קריאת שמע מתחיל לברך 'מעריב ערבים' וממשיך כרגיל ורק חותם 'יוצר המאורות', כלומר החתימה היא חתימה אחת, לעומת הנידון בסוגיה שהחתימה היא בשני דברים, ומפסיק בין הברכה לבין החתימה הנכונה.
<BR />אמנם רבנו יונה עצמו מסתייג ומעיר שיוצא שיש קצת הבדל בין הנידון לראיה, שהרי בברכת הנהנין המקרה היה שמברך ברכה אחת ואומר שהכל ובורא פרי הגפן יחד, ואילו בברכות קריאת שמע מתחיל לברך 'מעריב ערבים' וממשיך כרגיל ורק חותם 'יוצר המאורות', כלומר החתימה היא חתימה אחת, לעומת הנידון בסוגיה שהחתימה היא בשני דברים, ומפסיק בין הברכה לבין החתימה הנכונה.


===שיטת הגאונים===
===שיטת הגאונים===
שורה 65: שורה 65:
<BR />מתרצת הגמרא שהשם ומלכות שהזכיר בתחילת הברכה מתייחסת גם לשני הדברים, גם לטעות שאמר 'מעריב ערבים' וגם ל'יוצר אור' שתיקן מיד, כיון שאפשר להתייחס לזה לא כטעות אלא כמזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום.
<BR />מתרצת הגמרא שהשם ומלכות שהזכיר בתחילת הברכה מתייחסת גם לשני הדברים, גם לטעות שאמר 'מעריב ערבים' וגם ל'יוצר אור' שתיקן מיד, כיון שאפשר להתייחס לזה לא כטעות אלא כמזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום.


== שיטת הרמב"ם והשגת הראב"ד ==
==שיטת הרמב"ם והשגת הראב"ד==
ה'''רמב"ם''' (ברכות ח יא) כותב שמי שלקח כוס של שכר והתחיל לברך בא"י אמ"ה על מנת לומר 'שהכל נהיה בדברו' וטעה ואמר 'בורא פרי הגפן' אין מחזירים אותו, וכן אם טעה בין ואמר בורא פרי העץ על פירות האדמה או אם אמר 'המוציא' על תבשיל דגן בכל אלו יצא ידי חובה, לפי שבשעה שהזכיר שם ומלכות שהם עיקר הברכה נתכוון לברכה הראויה לאותו המין, ולכן אף שבסוף הברכה טעה, כיון שבעיקר הברכה לא היתה טעות, יצא ידי חובה.
ה'''רמב"ם''' (ברכות ח יא) כותב שמי שלקח כוס של שכר והתחיל לברך בא"י אמ"ה על מנת לומר 'שהכל נהיה בדברו' וטעה ואמר 'בורא פרי הגפן' אין מחזירים אותו, וכן אם טעה בין ואמר בורא פרי העץ על פירות האדמה או אם אמר 'המוציא' על תבשיל דגן בכל אלו יצא ידי חובה, לפי שבשעה שהזכיר שם ומלכות שהם עיקר הברכה נתכוון לברכה הראויה לאותו המין, ולכן אף שבסוף הברכה טעה, כיון שבעיקר הברכה לא היתה טעות, יצא ידי חובה.
<BR/>ה'''ראב"ד''' השיג נחרצות על הרמב"ם וכתב על דברי הרמב"ם 'הכל הבל', לפי שאין הולכים אלא אחר הדברים שמוציא מפיו.
<BR />ה'''ראב"ד''' השיג נחרצות על הרמב"ם וכתב על דברי הרמב"ם 'הכל הבל', לפי שאין הולכים אלא אחר הדברים שמוציא מפיו.


מדברי הרמב"ם נראה שהוא מפרש את הסוגיה כרש"י שמדובר שאמר שם ומלכות על דעת לומר ברכה אחת ותיקן את עצמו תוך כדי ברכה. אמנם הרמב"ם הולך רחוק יותר. שהגמרא ורש"י דיברו על מקרה שמחזיק שכר בידו ואומר בא"י אמ"ה על דעת בפה"ג, אך מתקן ל'שהכל נהיה בדברו' ובזה מסתפקת הגמרא אם כיון שחתם כדין מועיל לו אף שעיקר הברכה היתה שלא כדין. אך הרמב"ם מדבר על מקרה הפוך, שאחז כוס שכר ואמר 'בא"י אמ"ה' על דעת לומר 'שהכל' כדין וחתם 'בורא פרי הגפן' שלא כדין. מדבריו יוצא שאפילו שבפיו אמר ברכה שלא כדין, יצא ידי חובה, כיון שבשעה שאמר שם ומלכות כיוון לומר כדין. והמפרשים תמהו על דבריו.
מדברי הרמב"ם נראה שהוא מפרש את הסוגיה כרש"י שמדובר שאמר שם ומלכות על דעת לומר ברכה אחת ותיקן את עצמו תוך כדי ברכה. אמנם הרמב"ם הולך רחוק יותר. שהגמרא ורש"י דיברו על מקרה שמחזיק שכר בידו ואומר בא"י אמ"ה על דעת בפה"ג, אך מתקן ל'שהכל נהיה בדברו' ובזה מסתפקת הגמרא אם כיון שחתם כדין מועיל לו אף שעיקר הברכה היתה שלא כדין. אך הרמב"ם מדבר על מקרה הפוך, שאחז כוס שכר ואמר 'בא"י אמ"ה' על דעת לומר 'שהכל' כדין וחתם 'בורא פרי הגפן' שלא כדין. מדבריו יוצא שאפילו שבפיו אמר ברכה שלא כדין, יצא ידי חובה, כיון שבשעה שאמר שם ומלכות כיוון לומר כדין. והמפרשים תמהו על דבריו.
שורה 73: שורה 73:
בענין קריאת שמע הביא הרמב"ם (קריאת שמע א ח) את הברייתא כלשונה, שבעצם אומרת שאם חתם כדין יוצר המאורות בשחרית או המעריב ערבים בערבית, אף שאת הפתיחה אמר שלא כדין, יצא ידי חובה, לפי שכל הברכות הולכות אחר חתימתן.
בענין קריאת שמע הביא הרמב"ם (קריאת שמע א ח) את הברייתא כלשונה, שבעצם אומרת שאם חתם כדין יוצר המאורות בשחרית או המעריב ערבים בערבית, אף שאת הפתיחה אמר שלא כדין, יצא ידי חובה, לפי שכל הברכות הולכות אחר חתימתן.


עוד יש להביא דברי הרמב"ם ב'''שו"ת פאר הדור''' (רחצ) שענה לחכמי לוניל, שאין דבריו אמורים אלא בשכר היוצא מן הגפן, שאז כשבירך בורא פרי הגפן כשדעתו בתחילת הברכה לומר 'שהכל נהיה בדברו' יצא ידי חובה, אבל בשכר של שעורים שאינו כיוצא בו לא יצא ידי חובה. כי בודאי אדם שיקח בידו תמר על דעת לברך 'בורא פרי העץ' וסיים 'המוציא לחם מן הארץ' היעלה על דעת שיצא ידי חובה? אלא ודאי שבשכר של יין הדברים אמורים.  
עוד יש להביא דברי הרמב"ם ב'''שו"ת פאר הדור''' {{היברובוקס}}(רחצ)(רחצ) שענה לחכמי לוניל, שאין דבריו אמורים אלא בשכר היוצא מן הגפן, שאז כשבירך בורא פרי הגפן כשדעתו בתחילת הברכה לומר 'שהכל נהיה בדברו' יצא ידי חובה, אבל בשכר של שעורים שאינו כיוצא בו לא יצא ידי חובה. כי בודאי אדם שיקח בידו תמר על דעת לברך 'בורא פרי העץ' וסיים 'המוציא לחם מן הארץ' היעלה על דעת שיצא ידי חובה? אלא ודאי שבשכר של יין הדברים אמורים.  
דברי הרמב"ם הללו הובאו ב'''מגדל עוז'''.
דברי הרמב"ם הללו הובאו ב'''מגדל עוז'''.


=== המפרשים על הרמב"ם ===
===המפרשים על הרמב"ם===
ה'''כסף משנה''' (קריאת שמע א ח) האריך לבאר את הסוגיה,
ה'''כסף משנה''' (קריאת שמע א ח) האריך לבאר את הסוגיה,