9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טעות וספק בברכות"
←פירוש הסוגיה לשיטת הגאונים
| שורה 60: | שורה 60: | ||
ב'''שיטה מקובצת''' (יב א ד"ה גרסת הגאונים) מביא גם הוא שיטה זו בשם הגאונים, ומבאר שהספק הוא האם אומרים שפתיחת הברכה היא כמו חתימתה, כלומר שכיון שתיקן ואמר בורא פרי הגפן שלא כדין, אפשר שגם '''פתיחת הברכה''' שאמר בא"י אמ"ה היתה על דעת לומר בורא פרי הגפן, ולכן לא יצא ידי חובה. | ב'''שיטה מקובצת''' (יב א ד"ה גרסת הגאונים) מביא גם הוא שיטה זו בשם הגאונים, ומבאר שהספק הוא האם אומרים שפתיחת הברכה היא כמו חתימתה, כלומר שכיון שתיקן ואמר בורא פרי הגפן שלא כדין, אפשר שגם '''פתיחת הברכה''' שאמר בא"י אמ"ה היתה על דעת לומר בורא פרי הגפן, ולכן לא יצא ידי חובה. | ||
<BR />השיטה מקובצת ממשיך ומסביר גם את הראיה מברכות קריאת שמע, שהראיה היא מהרישא שאם פתח בשחרית ב'יוצר אור' וחתם ב'מעריב ערבים' לא יצא, כלומר שאזלינן בתר חתימה, ואף שאת פתיחת הברכה אמר כדין, כיון | <BR />השיטה מקובצת ממשיך ומסביר גם את הראיה מברכות קריאת שמע, שהראיה היא מהרישא שאם פתח בשחרית ב'יוצר אור' וחתם ב'מעריב ערבים', כלומר שאמר 'בא"י אמ"ה יוצר אור המעריב ערבים וכו' בא"י המעריב ערבים', לא יצא, כלומר משמע שאזלינן בתר חתימה, ואף שאת פתיחת הברכה אמר כדין, כיון שהמשיך שלא כדין, לא יצא ידי חובה. ודוחה הגמרא - שאני התם שבירך, כלומר כשאמר 'שהכל נהיה בדברו' הרי כבר בירך את הברכה כתיקנה, ורק אחר כך הוסיף 'בורא פרי הגפן', מה שאין כן בברכות קריאת שמע, שלא חתם של שחרית, אלא רק את הפתיחה אמר כתיקנה, אך את כל ההמשך וגם את בחתימה טעה ואמר מעריב ערבים, ולכן לא יצא. | ||
<BR />דוחה הגמרא ואומרת שאם כן לא מובן הסיפא של הברייתא שאם חתם כדין יצא ידי חובה, שהרי לעיל אמרנו שהחתימה אינה קובעת אלא מכיון שלא אמר את כל הברכה כדין לא יצא ידי חובה, ואם כן מדוע בסיפא יצא ידי חובה אם חתם יוצר המאורות, והרי את פתיחת הברכה לא אמר כדין. הניחא לפי רב שכל ברכה שאין בה שם ומלכות נחשבת ברכה, אבל לר' יוחנן אינו מובן מדוע יוצא ידי חובה, שהרי אין בחתימת הברכה שם ומלכות? | <BR />דוחה הגמרא ואומרת שאם כן לא מובן הסיפא של הברייתא שאם חתם כדין יצא ידי חובה, שהרי לעיל אמרנו שהחתימה אינה קובעת אלא מכיון שלא אמר את כל הברכה כדין לא יצא ידי חובה, ואם כן מדוע בסיפא יצא ידי חובה אם חתם יוצר המאורות, והרי את פתיחת הברכה לא אמר כדין. הניחא לפי רב שכל ברכה שאין בה שם ומלכות נחשבת ברכה, אבל לר' יוחנן אינו מובן מדוע יוצא ידי חובה, שהרי אין בחתימת הברכה שם ומלכות? | ||
==הכרעת הפוסקים== | ==הכרעת הפוסקים== | ||
מובא ב'''תוספות''' (ד"ה לא) בשם '''ר"י''' שכיון שהספק לא נפשט בגמרא, יש ללכת לחומרא וצריך לברך פעם אחרת. | מובא ב'''תוספות''' (ד"ה לא) בשם '''ר"י''' שכיון שהספק לא נפשט בגמרא, יש ללכת לחומרא וצריך לברך פעם אחרת. | ||