הבדלים בין גרסאות בדף "טעות וספק בברכות"

נוספו 1,074 בתים ,  23:35, 15 בדצמבר 2019
שורה 38: שורה 38:


=== שיטת הגאונים ===
=== שיטת הגאונים ===
ה'''רשב"א''' (יב א ד"ה הכי גריס) הביא שיטה נוספת בשם הגאונים, שבעיקרה היא כשיטת הרי"ף שמדובר שבירך את הברכה המוטעית במלואה, ומיד תיקן לברכה הנכונה. אלא שלגאונים מסתפקת הגמרא במקרה אחר מזה של הרי"ף. שהריכתב שאם החזיק כוס שכר ופתח בשל יין וסיים בשל שכר, בזה נסתפקה הגמרא אם אזלינן בתר פתיחת הברכה או בתר חתימה. לפי הרשב"א בשם הגאונים במקרה כזה פשיטא שיצא, והספק הוא במקרה שהחזיק כוס שכר בידו ופתח בברכת שהכל כדין אך סיים מיד בורא פרי הגפן, כלומר שאמר 'בא"י אמ"ה שהכל נהיה בדברו בורא פרי הגפן' ונסתפקה הגמרא האם מה שתיקן את עצמו שלא כדין גורע מהברכה שבירך כדין.  
ה'''רמב"ן''' במלחמות (ו ב בדפי הרי"ף) הביא שיטת הגאונים, שבעיקרה היא כשיטת הרי"ף שמדובר שבירך את הברכה המוטעית במלואה, ומיד תיקן לברכה הנכונה. אלא שיש שינויים בגירסאות במה בדיוק נסתפקה הגמרא. הרמב"ן כותב שגם ר' חננאל ורב האי גאון מפרשים כן את הגמרא, אך עיקר הסוגיה היא כהרי"ף, שבמקרה שאחז כוס יין בידו וסבר שהוא שכר ובירך 'שהכל נהיה בדברו בורא פרי הגפן' יצא. ובמקרה שאחז כוס שכר ובירך 'בורא פרי הגפן שהכל נהיה בדברו' יצא מפני שחזר בו מיד תוך כדי דיבור וסיים כראוי. ואילו במקרה שפתח ואמר 'שהכל נהיה בדברו' כדין, אך מיד תיקן בטעות 'בורא פרי הגפן', בזה נסתפקה הגמרא האם בתר עיקר ברכה אזלינן ובירך כראוי, או כיון שחזר וסיים שלא כראוי, הרי שחתם בטעות ובתר חתימה אזלינן ולא יצא ידי חובה.
 
ה'''רשב"א''' (יב א ד"ה הכי גריס) הביא גם הוא שיטה זו, אך נראה מדבריו שהבין שאין זו שיטת הרי"ף, אלא שיטת הגאונים בלבד, ואילו לריספק הגמרא הוא בהחזיק כוס שכר ופתח בשל יין וסיים בשל שכר, ונסתפקה הגמרא אם אזלינן בתר פתיחת הברכה או בתר חתימה. לפי הרשב"א בשם הגאונים במקרה כזה פשיטא שיצא, והספק הוא במקרה שהחזיק כוס שכר בידו ופתח בברכת שהכל כדין אך סיים מיד בורא פרי הגפן, כלומר שאמר 'בא"י אמ"ה שהכל נהיה בדברו בורא פרי הגפן' ונסתפקה הגמרא האם מה שתיקן את עצמו שלא כדין גורע מהברכה שבירך כדין.  
<BR/>על זה מקשה הרשב"א, שרחוק הוא הדבר לומר שבמקרה שסיים באופן לא תקין ומיד תיקן את עצמו שיועיל לו, ואילו אם אם סיים את הברכה כתיקנה, ומיד הוסיף סיומת לא נכונה, שלא יצא ידי חובה, והרי מה בכך שהוסיף אחר כך 'שהכל נהיה בדברו', אין זה אלא תוספת על מה שבירך כבר, ומה אכפת לנו אם אחרי שבירך כדין הוסיף עוד כמה דברים?
<BR/>על זה מקשה הרשב"א, שרחוק הוא הדבר לומר שבמקרה שסיים באופן לא תקין ומיד תיקן את עצמו שיועיל לו, ואילו אם אם סיים את הברכה כתיקנה, ומיד הוסיף סיומת לא נכונה, שלא יצא ידי חובה, והרי מה בכך שהוסיף אחר כך 'שהכל נהיה בדברו', אין זה אלא תוספת על מה שבירך כבר, ומה אכפת לנו אם אחרי שבירך כדין הוסיף עוד כמה דברים?
<BR/>ב'''שיטה מקובצת''' (יב א ד"ה גרסת הגאונים) מביא גם הוא שיטה זו בשם הגאונים, ומבאר קצת שהספק הוא אם אומרים שפתיחת הברכה היא כמו חתימתה, כלומר שכיון שתיקן ואמר בורא פרי הגפן שלא כדין, אפשר שגם פתיחת הברכה שאמר בא"י אמ"ה היתה על דעת לומר בורא פרי הגפן, ולכן לא יצא ידי חובה.
<BR/>ב'''שיטה מקובצת''' (יב א ד"ה גרסת הגאונים) מביא גם הוא שיטה זו בשם הגאונים, ומבאר קצת שהספק הוא אם אומרים שפתיחת הברכה היא כמו חתימתה, כלומר שכיון שתיקן ואמר בורא פרי הגפן שלא כדין, אפשר שגם פתיחת הברכה שאמר בא"י אמ"ה היתה על דעת לומר בורא פרי הגפן, ולכן לא יצא ידי חובה.