הבדלים בין גרסאות בדף "טעות וספק בברכות"

נוספו 1,289 בתים ,  10:42, 14 בנובמבר 2019
אין תקציר עריכה
שורה 21: שורה 21:


לשיטה זו הסכים גם '''בעל המאור''' (ו ב בדפי הרי"ף), וכן מצדד גם '''רבנו יונה''' (ו א סוד"ה והרמב"ם).
לשיטה זו הסכים גם '''בעל המאור''' (ו ב בדפי הרי"ף), וכן מצדד גם '''רבנו יונה''' (ו א סוד"ה והרמב"ם).
 
?
====למה לא מועיל מצד מצוות אין צריכות כוונה====
====למה לא מועיל מצד מצוות אין צריכות כוונה====
התוספות הביאו בשם '''הר"ר יעקב מקינון''' ששאל מדוע לא יצא ידי חובה, והרי מצוות אין צריכות כוונה? כלומר כיון שבסופו של דבר בפועל בירך את הברכה הנכונה, מה אכפת לן שכשאמר שם ומלכות היתה כוונתו לומר 'הגפן', והרי קיימא לן ש[[מצוות אין צריכות כוונה]]?  
התוספות הביאו בשם '''הר"ר יעקב מקינון''' ששאל מדוע לא יצא ידי חובה, והרי מצוות אין צריכות כוונה? כלומר כיון שבסופו של דבר בפועל בירך את הברכה הנכונה, מה אכפת לן שכשאמר שם ומלכות היתה כוונתו לומר 'הגפן', והרי קיימא לן ש[[מצוות אין צריכות כוונה]]?  
שורה 29: שורה 29:


===שיטת הרי"ף וסייעתו===
===שיטת הרי"ף וסייעתו===
ה''''רי"ף''' (ו א) ציטט את הגמרא בכמה שינויים קלים מגירסת רש"י. הוא אינו גורס 'אדעתא' אלא 'פתח ובירך בדשכרא וסיים בדחמרא', כלומר הוא בירך על השכר וסיים בשל יין, ובעצם ברכתו היתה "בא"י אמ"ה שהכל נהיה בדברו בורא פרי הגפן". וכן להיפך, שהחזיק כוס שכר ובירך "בא"י אמ"ה בורא פרי הגפן שהכל נהיה בדברו".
ה''''רי"ף''' (ו א) ציטט את הגמרא בכמה שינויים קלים מגירסת רש"י. הוא אינו גורס 'אדעתא' אלא 'פתח ובירך בדשכרא וסיים בדחמרא', כלומר הוא בירך על השכר וסיים בשל יין, ובעצם ברכתו היתה "בא"י אמ"ה שהכל נהיה בדברו בורא פרי הגפן", ובזה פשוט לגמרא שיצא. ואילו להיפך, שהחזיק כוס שכר ובירך "בא"י אמ"ה בורא פרי הגפן שהכל נהיה בדברו", מסתפקת הגמרא מה דינו.
<BR />הבדל נוסף יש בגירסת הרי"ף, שבהצגת הספק של הגמרא הוא אינו גורס 'אי בתר '''עיקר ברכה''' אזלינן', אלא האם בתר '''פתיחה''' אזלינן או בתר חתימה.
<BR />הבדל נוסף יש בגירסת הרי"ף, שבהצגת הספק של הגמרא הוא אינו גורס 'אי בתר '''עיקר ברכה''' אזלינן', אלא האם בתר '''פתיחה''' אזלינן או בתר חתימה.


לשיטה זו תתפרש הראיה מברכות קריאת שמע, שבשחרית פתח במעריב ערבים וסיים ביוצר אור יצא ידי חובה, לפי שהכל הולך אחר החתימה. '''רבנו יונה''' (ו א ד"ה והרמב"ם) מעיר שיוצא שיש קצת הבדל בין הנידון לראיה, שהרי בברכת הנהנין המקרה היה שמברך ברכה אחת ואומר שהכל ובורא פרי הגפן יחד, ואילו בברכות קריאת שמע מתחיל לברך 'מעריב ערבים' וממשיך כרגיל ורק חותם 'יוצר המאורות', כלומר החתימה היא חתימה אחת, לעומת הנידון בסוגיה שהחתימה היא בשני דברים, ומפסיק בין הברכה לבין החתימה הנכונה.  
לשיטה זו תתפרש הראיה מברכות קריאת שמע, שבשחרית פתח במעריב ערבים וסיים ביוצר אור יצא ידי חובה, לפי שהכל הולך אחר החתימה. '''רבנו יונה''' (ו א ד"ה והרמב"ם) מעיר שיוצא שיש קצת הבדל בין הנידון לראיה, שהרי בברכת הנהנין המקרה היה שמברך ברכה אחת ואומר שהכל ובורא פרי הגפן יחד, ואילו בברכות קריאת שמע מתחיל לברך 'מעריב ערבים' וממשיך כרגיל ורק חותם 'יוצר המאורות', כלומר החתימה היא חתימה אחת, לעומת הנידון בסוגיה שהחתימה היא בשני דברים, ומפסיק בין הברכה לבין החתימה הנכונה.  


ה'''רשב"א''' (יב א ד"ה הכי גריס) הביא שיטה זו בשם הגאונים, אך הקשה על שיטת הרי"ף, שאם סיים כבר 'בורא פרי הגפן', פשיטא של יצא ומה בכך שהוסיף אחר כך 'שהכל נהיה בדברו', אין זה אלא תוספת על מה שבירך כבר, ואינו מועיל.
=== שיטת הגאונים ===
ה'''רשב"א''' (יב א ד"ה הכי גריס) הביא שיטה נוספת בשם הגאונים, שבעיקרה היא כשיטת הרי"ף שמדובר שבירך את הברכה המוטעית במלואה, ומיד תיקן לברכה הנכונה. אלא שלגאונים מסתפקת הגמרא במקרה אחר מזה של הרי"ף. שהרי"ף כתב שאם החזיק כוס שכר ופתח בשל יין וסיים בשל שכר, בזה נסתפקה הגמרא אם אזלינן בתר פתיחת הברכה או בתר חתימה. לפי הרשב"א בשם הגאונים במקרה כזה פשיטא שיצא, והספק הוא במקרה שהחזיק כוס שכר בידו ופתח בברכת שהכל כדין אך סיים מיד בורא פרי הגפן, כלומר שאמר 'בא"י אמ"ה שהכל נהיה בדברו בורא פרי הגפן' ונסתפקה הגמרא האם מה שתיקן את עצמו שלא כדין גורע מהברכה שבירך כדין.
<BR/>על זה מקשה הרשב"א, שרחוק הוא הדבר לומר שבמקרה שסיים באופן לא תקין ומיד תיקן את עצמו שיועיל לו, ואילו אם אם סיים את הברכה כתיקנה, ומיד הוסיף סיומת לא נכונה, שלא יצא ידי חובה, והרי מה בכך שהוסיף אחר כך 'שהכל נהיה בדברו', אין זה אלא תוספת על מה שבירך כבר, ומה אכפת לנו אם אחרי שבירך כדין הוסיף עוד כמה דברים?


==הכרעת הפוסקים==
==הכרעת הפוסקים==
מובא ב'''תוספות''' (ד"ה לא) בשם '''ר"י''' שכיון שהספק לא נפשט בגמרא, יש ללכת לחומרא וצריך לברך פעם אחרת.
מובא ב'''תוספות''' (ד"ה לא) בשם '''ר"י''' שכיון שהספק לא נפשט בגמרא, יש ללכת לחומרא וצריך לברך פעם אחרת.