9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טעות וספק בברכות"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||ברכות יב א||ברכות ח יא, קריאת שמע א ח|אורח חיים רט א-ג, נט ב}} | {{מקורות||ברכות יב א||ברכות ח יא, קריאת שמע א ח|אורח חיים רט א-ג, נט ב}} | ||
אדם שהתחיל לברך על דבר מסויים, ובאמצע הברכה כאשר נזכר שצריך לברך ברכה אחרת, שינה את הברכה. | |||
== ביאור הספק בגמרא == | == ביאור הספק בגמרא == | ||
ה'''גמרא''' (ברכות יב א) דנה על מקרה בו אדם אוחז בכוס של יין בידו וסבור שהוא של שכר. התחיל לברך על דעת שהוא שכר, כלומר שרוצה לברך 'שהכל נהיה בדברו' אלא שתוך כדי הברכה נזכר שיש לו בידו יין, ומיד סיים בברכת 'בורא פרי הגפן'. על מקרה כזה אומרת הגמרא שפשיטא שיצא ידי חובה, שהרי גם אם היה מסיים 'שהכל נהיה בדברו' | ה'''גמרא''' (ברכות יב א) דנה על מקרה בו אדם אוחז בכוס של יין בידו וסבור שהוא של שכר. התחיל לברך על דעת שהוא שכר, כלומר שרוצה לברך 'שהכל נהיה בדברו' אלא שתוך כדי הברכה נזכר שיש לו בידו יין, ומיד סיים בברכת 'בורא פרי הגפן'. על מקרה כזה אומרת הגמרא שפשיטא שיצא ידי חובה, שהרי גם אם היה מסיים 'שהכל נהיה בדברו' היה יוצא, לפי שקיימא לן במשנה (ברכות ו ג) ש[[ברכת שהכל פוטרת בדיעבד כל דבר]]. | ||
<BR/>אמנם אם היה לו כוס של שכר בידו, והתחיל לברך על דעת לומר 'בורא פרי הגפן' ונזכר שהוא שכר וסיים 'שהכל נהיה בדברו' הגמרא מסתפקת האם יצא ידי חובה או לא. | <BR/>אמנם אם היה לו כוס של שכר בידו, והתחיל לברך על דעת לומר 'בורא פרי הגפן' ונזכר שהוא שכר וסיים 'שהכל נהיה בדברו' הגמרא מסתפקת האם יצא ידי חובה או לא. להלן יתבאר הספק על פי השיטות השונות בראשונים. | ||
הגמרא מנסה להביא ראיה מברייתא, בה כתוב שאדם שקורא קריאת שמע של שחרית והתחיל לברך יוצר אור וסיים מעריב ערבים לא יצא, אך אם פתח במעריב ערבים וסיים ביוצר אור יצא. וכן בערבית, התחיל במעריב ערבים וסיים ביוצר אור לא יצא, אך אם התחיל ביוצר אור וסיים במעריב ערבים יצא. כלומר, הולכים אחר סוף הברכה וחתימתה. | |||
<BR/>אך הגמרא דוחה ואומרת שאי אפשר ללמוד מברייתא זו, לפי ששם מדובר בברכה ארוכה שיש בה גם חתימה נוספת בסוף הברכה ('יוצר המאורות' או 'מעריב ערבים'), אך בברכת שהכל הקצרה אין חתימה נוספת. | |||
<BR/>אמנם הגמרא מקשה ואומרת שזה נכון רק לרב שסובר שצריך רק הזכרת שם בברכה, אבל שם ומלכות אינו מעכב בברכה. אך לפי רבי יוחנן שאמר שכל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה ברכה אין לברכה זו משמעות? | |||
לכן מסיקה הגמרא ואומרת שהסיבה שבברכות קריאת שמע יוצא ידי חובה אף שטעה בתחילת הברכה היא מפני שצריך להזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום (כמו שאומרים 'בורא חושך' ביום ו'גולל אור' בערב), ולכן מלכתחילה כשאומר שם ומלכות זה על דעת שניהם. | |||
=== שיטת רש"י וסייעתו === | === שיטת רש"י וסייעתו === | ||
'''רש"י''' (ד"ה פתח) מסביר שמדובר שבירך את תחילת הברכה, כלומר שם ומלכות, מתוך כוונה לומר 'שהכל נהיה בדברו' וקודם שסיים נזכר שהוא שכר ולכן סיים 'בורא פרי הגפן', כלומר בפועל הוא בירך את הברכה הנכונה, אלא שבזמן שאמר שם ומלכות היתה דעתו על ברכה אחרת. בכגון זה הסתפקה הגמרא, האם במקרה שאמר שם ומלכות על דעת לומר 'בורא פרי הגפן' שזוהי ברכה שאינה פוטרת שכר, אולי לא יצא ידי חובה, אף שבפועל סיים נכון 'שהכל נהיה בדברו'. לפי פירוש זה יש לגרוס בגמרא 'פתח ומברך '''אדעתא''' דשכרא'. תורף הספק לפי רש"י הוא האם הולכים אחר '''עיקר ברכה''' או אחר החתימה, כאשר עיקר הברכה הוא זהו שם ומלכות. | '''רש"י''' (ד"ה פתח) מסביר שמדובר שבירך את תחילת הברכה, כלומר שם ומלכות, מתוך כוונה לומר 'שהכל נהיה בדברו' וקודם שסיים נזכר שהוא שכר ולכן סיים 'בורא פרי הגפן', כלומר בפועל הוא בירך את הברכה הנכונה, אלא שבזמן שאמר שם ומלכות היתה דעתו על ברכה אחרת. בכגון זה הסתפקה הגמרא, האם במקרה שאמר שם ומלכות על דעת לומר 'בורא פרי הגפן' שזוהי ברכה שאינה פוטרת שכר, אולי לא יצא ידי חובה, אף שבפועל סיים נכון 'שהכל נהיה בדברו'. לפי פירוש זה יש לגרוס בגמרא 'פתח ומברך '''אדעתא''' דשכרא'. תורף הספק לפי רש"י הוא האם הולכים אחר '''עיקר ברכה''' או אחר החתימה, כאשר עיקר הברכה הוא זהו שם ומלכות. | ||