9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טעות וספק בברכות"
←שיטת הרמב"ם והשגת הראב"ד
| שורה 82: | שורה 82: | ||
עוד יש להביא דברי הרמב"ם ב'''שו"ת פאר הדור''' {{היברובוקס|1733|117|נא}} שענה לחכמי לוניל, שאין דבריו אמורים אלא בשכר היוצא מן הגפן, שאז כשבירך בורא פרי הגפן כשדעתו בתחילת הברכה לומר 'שהכל נהיה בדברו' יצא ידי חובה, אבל בשכר של שעורים שאינו כיוצא בו לא יצא ידי חובה. כי בודאי אדם שיקח בידו תמר על דעת לברך 'בורא פרי העץ' וסיים 'המוציא לחם מן הארץ' היעלה על דעת שיצא ידי חובה? אלא ודאי שבשכר של יין הדברים אמורים. | עוד יש להביא דברי הרמב"ם ב'''שו"ת פאר הדור''' {{היברובוקס|1733|117|נא}} שענה לחכמי לוניל, שאין דבריו אמורים אלא בשכר היוצא מן הגפן, שאז כשבירך בורא פרי הגפן כשדעתו בתחילת הברכה לומר 'שהכל נהיה בדברו' יצא ידי חובה, אבל בשכר של שעורים שאינו כיוצא בו לא יצא ידי חובה. כי בודאי אדם שיקח בידו תמר על דעת לברך 'בורא פרי העץ' וסיים 'המוציא לחם מן הארץ' היעלה על דעת שיצא ידי חובה? אלא ודאי שבשכר של יין הדברים אמורים. | ||
דברי הרמב"ם הללו הובאו ב'''מגדל עוז'''. | דברי הרמב"ם הללו הובאו ב'''מגדל עוז'''. | ||
===המפרשים על הרמב"ם=== | ===המפרשים על הרמב"ם=== | ||
| שורה 103: | שורה 102: | ||
==== פירוש הלחם משנה ==== | ==== פירוש הלחם משנה ==== | ||
ה'''לחם משנה''' (ברכות ח יא) מבאר גם הוא את דעת הרמב"ם כרש"י, אלא שהוא גם מיישב את תשובת הרמב"ם לומר, שדווקא בדברים הדומים אמרינן שהולכים בתר עיקר הברכה אף שהחתימה היתה שלא כדין, כגון שברך הגפן על שכר היוצא מן הענבים, או העץ על פירות האדנה או המוציא על תבשיל דגן, אבל שאר דברים שהם שקר גמור לא. וזו גם כוונת הגמרא לחלק בין ברכות קריאת שמע שאם טעה בין בוקר לערב זהו שקר גמור, ולכן בעינן גם חתימה, מה שאין כן בברכת הגפן על השכר שיצא אף שאין בו חתימה. | ה'''לחם משנה''' (ברכות ח יא) מבאר גם הוא את דעת הרמב"ם כרש"י, אלא שהוא גם מיישב את תשובת הרמב"ם לומר, שדווקא בדברים הדומים אמרינן שהולכים בתר עיקר הברכה אף שהחתימה היתה שלא כדין, כגון שברך הגפן על שכר היוצא מן הענבים, או העץ על פירות האדנה או המוציא על תבשיל דגן, אבל שאר דברים שהם שקר גמור לא. וזו גם כוונת הגמרא לחלק בין ברכות קריאת שמע שאם טעה בין בוקר לערב זהו שקר גמור, ולכן בעינן גם חתימה, מה שאין כן בברכת הגפן על השכר שיצא אף שאין בו חתימה. | ||
=== שיטת הרמב"ם ביחס לשיטת הרי"ף === | |||
על פניו נראה לכאורה שהרמב"ם מקל יותר מן הרי"ף, שהרי"ף דיבר על מקרה שאמר שהכל ומיד טעה והוסיף הגפן, אך הרמב"ם מקל אפילו שלא סיים כלל שהכל אלא רק הגפן יצא. אמנם בספר '''אורחות חיים''' (א ברכות לג) נראה מדבריו שהסכים לפסק הרמב"ם וכתב שגם הרי"ף והרשב"א פסקו כן. גם מדברי '''רבנו יונה''' נראה שהרי"ף והרמב"ם שיטה אחת הם. וכנראה שמבינים שגם להרי"ף וגם להרמב"ם עיקר הדבר הוא מה היתה כוונתו בשעה שהזכיר שם ומלכות, שאם כוונתו לברכת שהכל כדין, אז בין אם סיים רק הגפן ובים אם סיים שהכל והגפן יחד יצא. וכן נראה מדברי ה'''מאירי''' בדעתם. | |||
<BR/>גם '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה טז א קמג א) אחר שהביא דברי הרי"ף ומפרש בהם כפי פירוש הרא"ש כתב שכן דעת הרמב"ם. | |||
==הכרעת הפוסקים== | ==הכרעת הפוסקים== | ||