9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טעות וספק בברכות"
←המפרשים על הרמב"ם
| שורה 85: | שורה 85: | ||
ה'''כסף משנה''' (קריאת שמע א ח) תמה מאוד על פירוש רבנו יונה, שהרי להדיא ברמב"ם שהכל תלוי בכוונת המברך בשעת הזכרת שם ומלכות, ואילו הוא מפרש שכל שסיים בברכה הראויה אף שבשעת שם ומלכות אין כוונתו לברכה הראויה יצא, וזה לגמרי היפך דברי הרמב"ם. | ה'''כסף משנה''' (קריאת שמע א ח) תמה מאוד על פירוש רבנו יונה, שהרי להדיא ברמב"ם שהכל תלוי בכוונת המברך בשעת הזכרת שם ומלכות, ואילו הוא מפרש שכל שסיים בברכה הראויה אף שבשעת שם ומלכות אין כוונתו לברכה הראויה יצא, וזה לגמרי היפך דברי הרמב"ם. | ||
<BR/>אמנם גם מדברי ה'''מאירי''' (ד"ה ויש לגדולי הפוסקים והמחברים) נראה שהוא מחבר דעת הרמב"ם עם | <BR/>אמנם גם מדברי ה'''מאירי''' (ד"ה ויש לגדולי הפוסקים והמחברים) נראה שהוא מחבר דעת הרמב"ם עם דעת הרי"ף, אלא שהוא מפרש בדברי הרי"ף כדעת הרמב"ן שהספק הוא במקרה שהחזיק שכר ובירך כראוי 'שהכל' אלא שמיד הוסיף בטעות גם 'בורא פרי הגפן'. אמנם מוסיף המאירי שלדעת הרמב"ם הכל תלוי בדעתו בעיקר הברכה, וגם אם לא חתם שהכל נהיה בדברו אלא רק אמר עיקר הברכה על דעת שהכל וסיים הגפן יצא, אבל אם אמר את עיקר הברכה על דעת הגפן וסיים שהכל כדין, שהוא המקרה שהסתפקה בו הגמרא לדעת רש"י, סובר המאירי שגם בזה יקל הרמב"ם, דזיל הכא לקולא והכא לקולא. | ||
==== פירוש הכסף משנה ==== | ==== פירוש הכסף משנה ==== | ||