9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טעות וספק בברכות"
←פירוש הסוגיה לשיטת הגאונים
| שורה 56: | שורה 56: | ||
<BR />דוחה הגמרא ואומרת שבאמת יש להסביר את הברייתא כפי שהסברנו בהתחלה, שטעה בפתיחת הברכה ואמר 'יוצר אור' וחתם ב'מעריב ערבים' שבזה לא יצא כי אזלינן בתר חתימה, אבל אם פתח 'מעריב ערבים' וחתם 'יוצר המאורות' יצא אפילו לר' יוחנן שאין כאן מלכות, כיון שבאמת גם פתיחת הברכה היא כדין, מפני שאינו אלא כמזכיר מידת לילה ביום, כלומר ולכן אין זה לעיכובא מה שאמר 'המעריב ערבים' בפתיחת הברכה, כיון שלבסוף חתם כדין. | <BR />דוחה הגמרא ואומרת שבאמת יש להסביר את הברייתא כפי שהסברנו בהתחלה, שטעה בפתיחת הברכה ואמר 'יוצר אור' וחתם ב'מעריב ערבים' שבזה לא יצא כי אזלינן בתר חתימה, אבל אם פתח 'מעריב ערבים' וחתם 'יוצר המאורות' יצא אפילו לר' יוחנן שאין כאן מלכות, כיון שבאמת גם פתיחת הברכה היא כדין, מפני שאינו אלא כמזכיר מידת לילה ביום, כלומר ולכן אין זה לעיכובא מה שאמר 'המעריב ערבים' בפתיחת הברכה, כיון שלבסוף חתם כדין. | ||
ה'''רשב"א''' (יב א ד"ה הכי גריס) הביא גם הוא שיטה זו | ה'''רשב"א''' (יב א ד"ה הכי גריס) הביא גם הוא שיטה זו<ref>אך נראה מדבריו שהבין שאין זו שיטת הרי"ף, אלא שיטת הגאונים בלבד, ואילו את הרי"ף מפרש הוא כדעת הרא"ש (לפי הרשב"א לגאונים פשיטא שיצא במקרה שהסתפק הרא"ש וכמו שכתב גם הרמב"ן)</ref>, והוא מבאר שבמקרה שהחזיק כוס שכר ואמר 'בא"י אמ"ה שהכל נהיה בדברו בורא פרי הגפן' הספק הוא האם מה שתיקן את עצמו שלא כדין גורע מהברכה שבירך כדין. | ||
<BR />הרשב"א עצמו דוחה את פירוש הגאונים (ומצדד כפירוש רש"י), לפי שרחוק הוא הדבר לומר שבמקרה שסיים באופן לא תקין ומיד תיקן את עצמו שיועיל לו, ואילו | <BR />הרשב"א עצמו דוחה את פירוש הגאונים (ומצדד כפירוש רש"י), לפי שסבור הוא שרחוק הוא הדבר לומר שבמקרה שסיים באופן לא תקין ומיד תיקן את עצמו שיועיל לו, ואילו אם סיים את הברכה כתיקנה, ומיד הוסיף סיומת לא נכונה, שלא יצא ידי חובה, והרי מה בכך שהוסיף אחר כך 'שהכל נהיה בדברו', אין זה אלא תוספת על מה שבירך כבר, ומה אכפת לנו אם אחרי שבירך כדין הוסיף עוד כמה דברים? | ||
<BR />גם ה'''מאירי''' (ד"ה והריני) כתב שאין לחשוש להפסק בין הברכה לאכילה, שהרי זה מעין המעשה ומעין הברכה, כגון שאמר [[טול בריך וגביל לתורי שאינו מפסיק]], כך גם כאן הוא מעין שבחו של הקב"ה שמברכים לו. אמנם המאירי כן התקשה לשיטה זו, בכך שלגמרא פשוט יותר במקרה שהפסיק באמצע בטעות ואמר 'בא"י אמ"ה בורא פרי הגפן שהכל נהיה בדברו' שיצא, ואילו במקרה שאמר כדין 'שהכל נהיה בדברו' והוסיף בטעות 'בורא פרי הגפן' שזה פחות פשוט לה לגמרא ונשארת בשאלה. | <BR />גם ה'''מאירי''' (ד"ה והריני) כתב שאין לחשוש להפסק בין הברכה לאכילה, שהרי זה מעין המעשה ומעין הברכה, כגון שאמר [[טול בריך וגביל לתורי שאינו מפסיק]], כך גם כאן הוא מעין שבחו של הקב"ה שמברכים לו. אמנם המאירי כן התקשה לשיטה זו, בכך שלגמרא פשוט יותר במקרה שהפסיק באמצע בטעות ואמר 'בא"י אמ"ה בורא פרי הגפן שהכל נהיה בדברו' שיצא, ואילו במקרה שאמר כדין 'שהכל נהיה בדברו' והוסיף בטעות 'בורא פרי הגפן' שזה פחות פשוט לה לגמרא ונשארת בשאלה. | ||