9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טעות וספק בברכות"
אין תקציר עריכה
| שורה 6: | שורה 6: | ||
=== שיטת רש"י וסייעתו === | === שיטת רש"י וסייעתו === | ||
'''רש"י''' (ד"ה פתח) מסביר שמדובר שבירך את תחילת הברכה, כלומר שם ומלכות, מתוך כוונה לומר 'שהכל נהיה בדברו' וקודם שסיים נזכר שהוא שכר ולכן סיים 'בורא פרי הגפן', כלומר בפועל הוא בירך את הברכה הנכונה, אלא שבזמן שאמר שם ומלכות היתה דעתו על ברכה אחרת. בכגון זה הסתפקה הגמרא, האם במקרה שאמר שם ומלכות על דעת לומר 'בורא פרי הגפן' שזוהי ברכה שאינה פוטרת שכר, אולי לא יצא ידי חובה, אף שבפועל סיים נכון 'שהכל נהיה בדברו'. לפי פירוש זה יש לגרוס בגמרא 'פתח ומברך '''אדעתא''' דשכרא'. תורף הספק לפי רש"י הוא האם הולכים אחר '''עיקר ברכה''' או אחר החתימה, כאשר עיקר הברכה הוא זהו שם ומלכות. | '''רש"י''' (ד"ה פתח) מסביר שמדובר שבירך את תחילת הברכה, כלומר שם ומלכות, מתוך כוונה לומר 'שהכל נהיה בדברו' וקודם שסיים נזכר שהוא שכר ולכן סיים 'בורא פרי הגפן', כלומר בפועל הוא בירך את הברכה הנכונה, אלא שבזמן שאמר שם ומלכות היתה דעתו על ברכה אחרת. בכגון זה הסתפקה הגמרא, האם במקרה שאמר שם ומלכות על דעת לומר 'בורא פרי הגפן' שזוהי ברכה שאינה פוטרת שכר, אולי לא יצא ידי חובה, אף שבפועל סיים נכון 'שהכל נהיה בדברו'. לפי פירוש זה יש לגרוס בגמרא 'פתח ומברך '''אדעתא''' דשכרא'. תורף הספק לפי רש"י הוא האם הולכים אחר '''עיקר ברכה''' או אחר החתימה, כאשר עיקר הברכה הוא זהו שם ומלכות. | ||
<BR/>כפירוש זה נראה גם מדברי ה'''תוספות''' (ד"ה פתח). | <BR/>כפירוש זה נראה גם מדברי ה'''תוספות''' (ד"ה פתח), וכן הסכים לה ה'''רשב"א''' (יב א ד"ה הכי גריס). | ||
==== למה לא מועיל מצד מצוות אין צריכות כוונה ==== | |||
התוספות הביאו בשם '''הר"ר יעקב מקינון''' ששאל מדוע לא יצא ידי חובה, והרי מצוות אין צריכות כוונה? כלומר כיון שבסופו של דבר בפועל בירך את הברכה הנכונה, מה אכפת לן שכשאמר שם ומלכות היתה כוונתו לומר 'הגפן', והרי קיימא לן ש[[מצוות אין צריכות כוונה]]? | |||
<BR/>והשיב על זה ר"י, שמה שאמרו שמצוות אין צריכות כוונה, מדובר בכגון אדם שעומד אחורי בית הכנסת ושומע ברכה מבלי שנתכוון לצאת, אבל כאן שנתכוון לברך על יין ונמצא שכר, לא מועיל. | |||
=== שיטת הרי"ף וסייעתו === | === שיטת הרי"ף וסייעתו === | ||
ה''''רי"ף''' לעומת זאת מפרש שמדובר שהחזיק כוס שכר בידו וסבור שהוא יין, והתחיל לברך 'בורא פרי הגפן', ואף אמר 'בורא פרי הגפן' אלא שמיד נזכר שהוא שכר והוסיף 'שהכל נהיה בדברו'. נמצא שברכתו היתה: "בא"י אמ"ה בורא פרי הגפן שהכל נהיה בדברו". ובאמת הרי"ף לא גורס את המילה '''אדעתא''', כלומר שלא רק כוונתו היתה לומר בורא פרי הגפן, אלא שאמר כן ממש. | ה''''רי"ף''' לעומת זאת מפרש שמדובר שהחזיק כוס שכר בידו וסבור שהוא יין, והתחיל לברך 'בורא פרי הגפן', ואף אמר 'בורא פרי הגפן' אלא שמיד נזכר שהוא שכר והוסיף 'שהכל נהיה בדברו'. נמצא שברכתו היתה: "בא"י אמ"ה בורא פרי הגפן שהכל נהיה בדברו". ובאמת הרי"ף לא גורס את המילה '''אדעתא''', כלומר שלא רק כוונתו היתה לומר בורא פרי הגפן, אלא שאמר כן ממש. | ||
<BR/>הבדל נוסף יש בגירסת הרי"ף, שבהצגת הספק של הגמרא הוא אינו גורס 'אי בתר '''עיקר ברכה''' אזלינן', אלא האם בתר '''פתיחה''' אזלינן או בתר חתימה. | <BR/>הבדל נוסף יש בגירסת הרי"ף, שבהצגת הספק של הגמרא הוא אינו גורס 'אי בתר '''עיקר ברכה''' אזלינן', אלא האם בתר '''פתיחה''' אזלינן או בתר חתימה. | ||
ה'''רשב"א''' (יב א ד"ה הכי גריס) הקשה על שיטת הרי"ף, שאם סיים כבר 'בורא פרי הגפן', פשיטא של יצא ומה בכך שהוסיף אחר כך 'שהכל נהיה בדברו', אין זה אלא תוספת על מה שבירך כבר, ואינו מועיל. | |||
=== שיטת הגאונים === | |||
שיטה נוספת מובאת ברשב"א (יב א ד"ה אבל הגאונים) בשם הגאונים, | |||