9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול שברי כלים בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 16: | שורה 16: | ||
תירוץ נוסף של הירושלמי לחלק בין איסור טלטול לאיסור הוצאה, שלענין הוצאה אפילו בשימוש כלשהו סגי על מנת להתחייב, אך לענין היתר טלטול בעינן שיהיה כלי ממש. | תירוץ נוסף של הירושלמי לחלק בין איסור טלטול לאיסור הוצאה, שלענין הוצאה אפילו בשימוש כלשהו סגי על מנת להתחייב, אך לענין היתר טלטול בעינן שיהיה כלי ממש. | ||
<BR/>הפוסקים לא הזכירו דברי הירושלמי בזה, ואינם מחלקים בין זכוכית דקה לעבה. אפשר שסוברים שהעיקר כהתירוץ השני של הירושלמי ואין חילוק בין זכוכית דקה לעבה, או שסוברים שהבבלי חולק על הירושלמי בזה. | <BR/>הפוסקים לא הזכירו דברי הירושלמי בזה, ואינם מחלקים בין זכוכית דקה לעבה. אפשר שסוברים שהעיקר כהתירוץ השני של הירושלמי ואין חילוק בין זכוכית דקה לעבה, או שסוברים שהבבלי חולק על הירושלמי בזה. | ||
====נשברו במקום שיכולים להזיק==== | |||
איתא ב'''גמרא''' (שבת מב א) שקוץ ברשות הרבים מותר להוליכו [[פחות פחות מארבע אמות]], ובכרמלית מותר אף להוציאו בעקירה אחת. ומבואר שם הטעם שהוא משום היזקא דרבים שלא גזרו שבות במקום היזקא, וכפי שהתירו שם [[לכבות גחלת של מתכת]] ברשות הרבים, שאינו אלא איסור דרבנן. | |||
כתב ה'''ראבי"ה''' (שבת רב ד"ה המיחם) שעל פי זה יש להתיר כל מידי שיש לחוש להיזקא, כגון מנורה התלויה במקום שיש חשש שתזיק, ואין לחוש לזה משום מוקצה. | |||
<BR/>גם ה'''מרדכי''' (כירה עט ד) העתיק דברים אלו בשם הראבי"ה. | |||
ב'''ארחות חיים''' לוניל (שבת שסא) כתב בשם יש אומרים, ששברי כלים אף שאינם ראויים למלאכה כלל, אם הם במקום היזק כגון על השלחן או באמצע הבית, מותר לפנותן דומיא ד[[קוץ בכרמלית]]. | |||
ב'''בית יוסף''' (שח) הביא דברים אלו בשם הארחות חיים, אך לא העתיקם להלכה בשלחן ערוך. | |||
==חתיכת חרס== | |||
[[קטגוריה:מוקצה]] | [[קטגוריה:מוקצה]] | ||