9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול שברי כלים בשבת"
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
===טעם האיסור כשאינם ראויים למלאכה=== | ===טעם האיסור כשאינם ראויים למלאכה=== | ||
במשנה ובגמרא לא מבואר מפני מה אסור לטלטל שברי כלים כאשר אין הם ראויים לשום מלאכה. לכאורה היה נראה לומר שזהו מפני ששבר כלי הוא [[מוקצה מחמת גופו]] כצרורות, וכן מבואר ב'''משנה ברורה''' (כח) שכתב בשם ה'''לבושי שרד''' (ד"ה לטלטל שבריהם) ששברי כלים הן מוקצים מחמת גופן. | במשנה ובגמרא לא מבואר מפני מה אסור לטלטל שברי כלים כאשר אין הם ראויים לשום מלאכה. לכאורה היה נראה לומר שזהו מפני ששבר כלי הוא [[מוקצה מחמת גופו]] כצרורות, וכן מבואר ב'''משנה ברורה''' (כח) שכתב בשם ה'''לבושי שרד''' (ד"ה לטלטל שבריהם) ששברי כלים הן מוקצים מחמת גופן. | ||
<BR/>אלא שיש מקום לומר שהבדל יש בין שברי כלים לצרורות, שהרי צרורות אפילו אם [[ראויים הם לכסות בהם כלי אסור לטלטלם]], ואילו שברי כלים כל זמן שראויים לכסות בהם כלי מותרים. וכמו שאומרת ה'''גמרא''' (שבת מו א) שצרורות שבחצר אסור לטלטלם אף שראויים לכסות בהם כלי, לפי שאין תורת כלי עליהם, וזה בשונה מ[[טלטול נר בשבת#טלטול נר של נפט|נר של נפט]] שמותר לטלטלו על מנת לכסות בו כלי, מפני שעל כל פנים שם כלי עליו. | <BR/>אלא שיש מקום לומר שהבדל יש בין שברי כלים לצרורות, שהרי צרורות אפילו אם [[ראויים הם לכסות בהם כלי אסור לטלטלם]], ואילו שברי כלים כל זמן שראויים לכסות בהם כלי מותרים. וכמו שאומרת ה'''גמרא''' (שבת מו א) שצרורות שבחצר אסור לטלטלם אף שראויים לכסות בהם כלי, לפי שאין תורת כלי עליהם, וזה בשונה מ[[טלטול נר בשבת#טלטול נר של נפט|נר של נפט]] שמותר לטלטלו על מנת לכסות בו כלי, מפני שעל כל פנים שם כלי עליו, וכן מתבאר ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שח ז). | ||
<BR/>מוכח מזה ששברי כלים דינם קל יותר מצרורות, ואפשר לומר שגם כאשר אינם ראויים לכסות בהם כלי דינם קל יותר מצרורות לפי שסוף סוף שברי כלי הם ולא צרורות, ויהיו ככל כלי שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטלם לצורך גופן ומקומן, ונראה שכן היא דעת | <BR/>מוכח מזה ששברי כלים דינם קל יותר מצרורות, ואפשר לומר שגם כאשר אינם ראויים לכסות בהם כלי דינם קל יותר מצרורות לפי שסוף סוף שברי כלי הם ולא צרורות, ויהיו ככל כלי שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטלם לצורך גופן ומקומן, ונראה שכן היא דעת ה'''פרישה''' (ו) וה'''אליה רבה''' (טז) [[#טלטול שברים שאינם ראויים למלאכה לצורך גופן ומקומן|להלן]] שהתירו לטלטל את השברים לצורך גופן ומקומן.<BR/> | ||
אמנם זה ייתכן לומר רק אם נעמיד את המשנה בכלים שמלאכתן להיתר, ששבריהם אם אינם ראויים לכסויי מנא, ירדו דרגה אחת ויהיו מותרים ככלי שמלאכתו לאיסור, ואם ראויים הם למלאכה יהיה דינם כהכלי עצמו. אך אם נאמר שהמשנה מדברת גם על כלי שמלאכתו לאיסור שנשבר, ודאי אין להתיר את שבריו שאינם ראויים למלאכה לטלטלם לצורך גופו ומקומו, שהרי אם כן אין חילוק בין ראויים למלאכה לאינם ראויים למלאכה. ועיין [[#באלו כלים מדובר|להלן]] שנחלקו בזה האחרונים. | אמנם זה ייתכן לומר רק אם נעמיד את המשנה בכלים שמלאכתן להיתר, ששבריהם אם אינם ראויים לכסויי מנא, ירדו דרגה אחת ויהיו מותרים ככלי שמלאכתו לאיסור, ואם ראויים הם למלאכה יהיה דינם כהכלי עצמו. אך אם נאמר שהמשנה מדברת גם על כלי שמלאכתו לאיסור שנשבר, ודאי אין להתיר את שבריו שאינם ראויים למלאכה לטלטלם לצורך גופו ומקומו, שהרי אם כן אין חילוק בין ראויים למלאכה לאינם ראויים למלאכה. ועיין [[#באלו כלים מדובר|להלן]] שנחלקו בזה האחרונים. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
====באלו כלים מדובר==== | ====באלו כלים מדובר==== | ||
כתב הרב '''עולת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19331&st=&pgnum=169 (יד)] שלשון המשנה והרמב"ם 'כל הכלים הניטלים' בא למעט כלים שהם מוקצים מחמת חסרון כיס, שאם נשברו אסור לטלטל את שבריהם אפילו לצורך גופו ומקומו, אף אם ראויים הם למלאכה כלשהי. והוסיף שהוא הדין לכלים שמלאכתן לאיסור, ושבריהם ראויים למלאכת היתר, אין לטלטלן אלא לצורך גופן או מקומן אבל לא מחמה לצל, שדין השברים כדין הכלי עצמו קודם שנשבר. ורצה לומר שם שלקולא אינו כן, כלומר שאם היה הכלי מלאכתו להיתר והשברים ראויים למלאכת איסור, אסור לטלטלם מחמה לצל אלא רק לצורך גופן ומקומן, דבין השמשות מועיל לחומרא ולא לקולא. אמנם סיים שם שמהגמרא (קכה) נראה שלא כן, אלא שאם היה ראוי בבין השמשות מותר לכל השבת | כתב הרב '''עולת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19331&st=&pgnum=169 (יד)] שלשון המשנה והרמב"ם 'כל הכלים הניטלים' בא למעט כלים שהם מוקצים מחמת חסרון כיס, שאם נשברו אסור לטלטל את שבריהם אפילו לצורך גופו ומקומו, אף אם ראויים הם למלאכה כלשהי. והוסיף שהוא הדין לכלים שמלאכתן לאיסור, ושבריהם ראויים למלאכת היתר, אין לטלטלן אלא לצורך גופן או מקומן אבל לא מחמה לצל, שדין השברים כדין הכלי עצמו קודם שנשבר. ורצה לומר שם שלקולא אינו כן, כלומר שאם היה הכלי מלאכתו להיתר והשברים ראויים למלאכת איסור, אסור לטלטלם מחמה לצל אלא רק לצורך גופן ומקומן, דבין השמשות מועיל לחומרא ולא לקולא. אמנם סיים שם שמהגמרא (קכה) נראה שלא כן, אלא שאם היה ראוי בבין השמשות מותר לכל השבת, ולא פירש לאיזו גמרא כוונתו. | ||
<BR/>והרב '''אליה רבה''' העתיק דברי העולת שבת, והכריע בכלי שמלאכתו להיתר ששבריו ראויים למלאכת איסור, שאסור לטלטלם מחמה לצל, ומה שכתב שמהגמרא נראה שלא כך, הבין האליה רבה שכוונתו לגמרא בדף קכד: בדברי שמואל שאם 'נשברו בשבת דברי הכל מותרים הואיל ומוכנים על גב אביהן', | <BR/>והרב '''אליה רבה''' (יד) העתיק דברי העולת שבת, והכריע בכלי שמלאכתו להיתר ששבריו ראויים למלאכת איסור, שאסור לטלטלם מחמה לצל, ומה שכתב העו"ש שמהגמרא נראה שלא כך, הבין האליה רבה שכוונתו לגמרא בדף קכד: בדברי שמואל שאם 'נשברו בשבת דברי הכל מותרים הואיל ומוכנים על גב אביהן', ולכן דחה את הראיה לפי שרב זוטראי מקשה על דברי שמואל ואינם למסקנה. אמנם באמת העולת שבת ציין לגמרא בדף קכה. | ||
<BR/>לעומת זאת ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב יד) כתב שאפילו כלים שמלאכתן לאיסור שנשברו, אם שבריהם ראויים לשום מלאכה מותר לטלטלן, שכיון שמבעוד יום מותרים היו בטלטול לצורך היתר לא הוקצו, ומה שכתוב 'כל הכלים הניטלים' הוא לאפוקי כלים המוקצים מחמת חסרון כיס, אבל שמלאכתן לאיסור מותר. משמע בדבריו שכלים שמלאכתן לאיסור שנשברו, מותר לטלטל את שבריהן אף מחמה לצל, ודלא כעולת שבת והאליה רבה. ובהמשך דבריו (טז) הביא ראיה מהברייתא (קכה א) לגבי שברי תנור, שר' מאיר מתיר ור' יהודה אוסר, ומבואר בגמרא שלר' מאיר אף שאין עושים מעין מלאכתן אלא מלאכה אחרת, כגון לכסות בהם פי החבית מותר. הרי להדיא מבואר שכלי שמלאכתו לאיסור שנשבר ושבריו ראויים להיתר, הרי הם מותרים ככל הכלים הניטלים בחצר. | |||
<BR/>וב'''באור הלכה''' (ד"ה כל הכלים) העתיק דברי הפרי מגדים (יד) לדינא, אמנם לא פירט, ולא ברור מתוך דבריו אם מתיר לטלטל שברי כלי שמלאכתו לאיסור גם מחמה לצל או רק לצורך גופן או מקומן. אמנם בהמשך דבריו (ד"ה כגון שברי עריבה) מבואר שמצדד כהפרי מגדים שמותר אף מחמה לצל. | <BR/>וב'''באור הלכה''' (ד"ה כל הכלים) העתיק דברי הפרי מגדים (יד) לדינא, אמנם לא פירט, ולא ברור מתוך דבריו אם מתיר לטלטל שברי כלי שמלאכתו לאיסור גם מחמה לצל או רק לצורך גופן או מקומן. אמנם בהמשך דבריו (ד"ה כגון שברי עריבה) מבואר שמצדד כהפרי מגדים שמותר אף מחמה לצל. | ||
====לצורך גופן ומקומן==== | ====טלטול שברים שאינם ראויים למלאכה לצורך גופן ומקומן==== | ||
כתב ה'''פרישה''' (ו) שאם מטלטל את שברי הכלים לצורך גופן או מקומן מותר הואיל ובאו מתורת כלי, וציין לרא"ש גבי קליפי אגוזים. וכן הביא בשמו הרב '''אליה רבה''' (טז) וציין לרא"ש בתשובה (כב יח) {{קטן|(לא מצאתי ברא"ש בתשובה ולא בפסקים)}}, וכן משמע ב'''לבוש''' (ו) שכתב שבמקום היזק מותר לטלטל את השברים, מלבד ההיתר משום הנזק, שרי לפי שהוא לצורך מקומן. | כתב ה'''פרישה''' (ו) שאם מטלטל את שברי הכלים לצורך גופן או מקומן מותר הואיל ובאו מתורת כלי, וציין לרא"ש גבי קליפי אגוזים. וכן הביא בשמו הרב '''אליה רבה''' (טז) וציין לרא"ש בתשובה (כב יח) {{קטן|(לא מצאתי ברא"ש בתשובה ולא בפסקים)}}, וכן משמע ב'''לבוש''' (ו) שכתב שבמקום היזק מותר לטלטל את השברים, מלבד ההיתר משום הנזק, שרי לפי שהוא לצורך מקומן. | ||
<BR/>אבל ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ה) חלק עליהם והביא שלוש ראיות לזה. א. מדברי הרמ"א שהתיר במקום בהזיקא דרבים משמע דדווקא מטעם היזקא שרי. ב. מעובדא דרבא בגמרא מבואר שהשתמש בחרס לצורך גופו כדי לנקות את הטיט במנעלו, ואם לצורך גופו שרי לא היה להם להרים קולו על השמש. ג. מדברי הירושלמי הנ"ל, שמקשה מאיסור הוצאה שאסור אפילו בכדי לגרור ראש הכרכר, ואם לצורך גופו מותר, לא קשיא מידי, דכיון שעל כל פנים יש לו שימוש לצורך גופו אסור להוציאו. | <BR/>אבל ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ה) חלק עליהם והביא שלוש ראיות לזה. א. מדברי הרמ"א שהתיר במקום בהזיקא דרבים משמע דדווקא מטעם היזקא שרי. ב. מעובדא דרבא בגמרא מבואר שהשתמש בחרס לצורך גופו כדי לנקות את הטיט במנעלו, ואם לצורך גופו שרי לא היה להם להרים קולו על השמש. ג. מדברי הירושלמי הנ"ל, שמקשה מאיסור הוצאה שאסור אפילו בכדי לגרור ראש הכרכר, ואם לצורך גופו מותר, לא קשיא מידי, דכיון שעל כל פנים יש לו שימוש לצורך גופו אסור להוציאו. | ||
<BR/>גם מדברי ה'''משנה ברורה''' (כח) נראה שסבירא ליה לאיסור, לפי שהעתיק דברי ה'''לבושי שרד''' (ד"ה לטלטל שבריהם) ששברי כלים הם [[מוקצה מחמת גופו]]. | <BR/>גם מדברי ה'''משנה ברורה''' (כח) נראה שסבירא ליה לאיסור, לפי שהעתיק דברי ה'''לבושי שרד''' (ד"ה לטלטל שבריהם) ששברי כלים הם [[מוקצה מחמת גופו]]. | ||
<BR/>על כל פנים גם לדברי הפרישה והאליה רבה, פשוט שרק כלי שמלאכתו להיתר שנשבר מותר לטלטל שבריו לצורך גופן ומקומן, אך כלי שמלאכתו לאיסור שנשבר, אסור לטלטל שבריו לצורך גופן ומקומן, שאם לא כן אין חילוק בין שברים הראויים למלאכה לשברים שאינם ראויים למלאכה, וכמו שנתבאר [[#טעם האיסור כשאינם ראויים למלאכה|לעיל]] | <BR/>על כל פנים גם לדברי הפרישה והאליה רבה, פשוט שרק כלי שמלאכתו להיתר שנשבר מותר לטלטל שבריו לצורך גופן ומקומן, אך כלי שמלאכתו לאיסור שנשבר, אסור לטלטל שבריו לצורך גופן ומקומן, שאם לא כן אין חילוק בין שברים הראויים למלאכה לשברים שאינם ראויים למלאכה, וכמו שנתבאר [[#טעם האיסור כשאינם ראויים למלאכה|לעיל]]. | ||
<BR/>מתוך הדברים עולה קושיה על הרב אליה רבה שהעתיק דברי העולת שבת, שהמשנה איירי גם ב[[#באלו כלים מדובר|כלים שמלאכתן לאיסור שנשברו]], והרי בזה ודאי שאסורים השברים לצורך גופן ומקומן. ובדוחק יש לומר שהמשנה היא לצדדין, שבכלים שמלאכתן להיתר השברים מותרים לצורך גופן ומקומן, ואילו בכלים שמלאכתן לאיסור השברים אסורים לגמרי בטלטול. | |||
====נשברו במקום שיכולים להזיק==== | ====נשברו במקום שיכולים להזיק==== | ||