הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול שברי כלים בשבת"

מ
שורה 28: שורה 28:
כתב ה'''פרישה''' (ו) שאם מטלטל את שברי הכלים לצורך גופן או מקומן מותר, אף בשאינם ראויים למלאכה, הואיל ובאו מתורת כלי, וציין לרא"ש גבי קליפי אגוזים. וכן הביא בשמו הרב '''אליה רבה''' (טז) וציין לרא"ש בתשובה (כב יח) {{קטן|(לא מצאתי ברא"ש בתשובה ולא בפסקים)}}, וכן משמע ב'''לבוש''' (ו) שכתב שבמקום היזק מותר לטלטל את השברים, מלבד ההיתר משום הנזק, שרי לפי שהוא לצורך מקומן.
כתב ה'''פרישה''' (ו) שאם מטלטל את שברי הכלים לצורך גופן או מקומן מותר, אף בשאינם ראויים למלאכה, הואיל ובאו מתורת כלי, וציין לרא"ש גבי קליפי אגוזים. וכן הביא בשמו הרב '''אליה רבה''' (טז) וציין לרא"ש בתשובה (כב יח) {{קטן|(לא מצאתי ברא"ש בתשובה ולא בפסקים)}}, וכן משמע ב'''לבוש''' (ו) שכתב שבמקום היזק מותר לטלטל את השברים, מלבד ההיתר משום הנזק, שרי לפי שהוא לצורך מקומן.
<BR/>אבל ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ה) חלק עליהם והביא שלוש ראיות לזה. א. מדברי הרמ"א שהתיר במקום בהזיקא דרבים משמע דדווקא מטעם היזקא שרי. ב. מעובדא דרבא בגמרא מבואר שהשתמש בחרס לצורך גופו כדי לנקות את הטיט במנעלו, ואם לצורך גופו שרי לא היה להם להרים קולו על השמש. ג. מדברי הירושלמי הנ"ל, שמקשה מאיסור הוצאה שאסור אפילו בכדי לגרור ראש הכרכר, ואם לצורך גופו מותר, לא קשיא מידי, דכיון שעל כל פנים יש לו שימוש לצורך גופו אסור להוציאו.
<BR/>אבל ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ה) חלק עליהם והביא שלוש ראיות לזה. א. מדברי הרמ"א שהתיר במקום בהזיקא דרבים משמע דדווקא מטעם היזקא שרי. ב. מעובדא דרבא בגמרא מבואר שהשתמש בחרס לצורך גופו כדי לנקות את הטיט במנעלו, ואם לצורך גופו שרי לא היה להם להרים קולו על השמש. ג. מדברי הירושלמי הנ"ל, שמקשה מאיסור הוצאה שאסור אפילו בכדי לגרור ראש הכרכר, ואם לצורך גופו מותר, לא קשיא מידי, דכיון שעל כל פנים יש לו שימוש לצורך גופו אסור להוציאו.
<BR/>גם מדברי ה'''משנה ברורה''' (כח) נראה שסבירא ליה לאיסור, לפי שהעתיק דברי ה'''לבושי שרד''' (ד"ה לטלטל שבריהם) ששברי כלים הם [[מוקצה מחמת גופו]], משמע שאסור אפילו לצורך גופן ומקומן.
<BR/>גם מדברי ה'''משנה ברורה''' (כח) נראה שסבירא ליה לאיסור, לפי שהעתיק דברי ה'''לבושי שרד''' (ד"ה לטלטל שבריהם) ששברי כלים הם [[מוקצה מחמת גופו]], משמע שאסור אפילו לצורך גופן ומקומן. וכן כתב להדיא ב'''באור הלכה''' (ד"ה כגון שברי).
<BR/>ויש להעיר שגם לדברי הפרישה והאליה רבה, לכאורה רק כלי שמלאכתו להיתר שנשבר מותר לטלטל שבריו לצורך גופן ומקומן, אך כלי שמלאכתו לאיסור שנשבר, אסור לטלטל שבריו לצורך גופן ומקומן, שהרי האליה רבה עצמו סובר כהרב עולת שבת ששברי כלי שמלאכתו לאיסור, אף אם ראויים הם למלאכה, אין לטלטלן אלא כהכלי עצמו, היינו לצורך גופו ומקומו, כמבואר [[#באלו כלים מדובר|לעיל]] ואם כן שברים שאינם ראויים למלאכה ודאי אי אפשר להתירם, שהרי אז אין חילוק בין ראויים לשאינם ראויים. אמנם אם נאמר כהפרי מגדים והמשנה ברורה ששברי כלי שמלאכתו לאיסור מותר אף מחמה לצל, אפשר להתיר שברים שאינם ראויים למלאכה, על כל פנים לצורך גופו ומקומו. ואפשר שכן סובר הפרישה, אבל לאליה רבה קשה. מאידך, גם אי אפשר לומר לשיטתו שהמשנה איירי רק בכלים שמלאכתן להיתר, שהרי גם זה כתב להדיא שאף בכלים שמלאכתן לאיסור איירי. לכן יש לומר בדוחק שהמשנה היא לצדדין, שבכלים שמלאכתן להיתר, שברים שאינם ראויים למלאכה מותרים לצורך גופן ומקומן, ואילו בכלים שמלאכתן לאיסור שברים שאינם ראויים למלאכה אסורים לגמרי בטלטול.  
<BR/>ויש להעיר שגם לדברי הפרישה והאליה רבה, לכאורה רק כלי שמלאכתו להיתר שנשבר מותר לטלטל שבריו לצורך גופן ומקומן, אך כלי שמלאכתו לאיסור שנשבר, אסור לטלטל שבריו לצורך גופן ומקומן, שהרי האליה רבה עצמו סובר כהרב עולת שבת ששברי כלי שמלאכתו לאיסור, אף אם ראויים הם למלאכה, אין לטלטלן אלא כהכלי עצמו, היינו לצורך גופו ומקומו, כמבואר [[#באלו כלים מדובר|לעיל]] ואם כן שברים שאינם ראויים למלאכה ודאי אי אפשר להתירם, שהרי אז אין חילוק בין ראויים לשאינם ראויים. אמנם אם נאמר כהפרי מגדים והמשנה ברורה ששברי כלי שמלאכתו לאיסור מותר אף מחמה לצל, אפשר להתיר שברים שאינם ראויים למלאכה, על כל פנים לצורך גופו ומקומו. ואפשר שכן סובר הפרישה, אבל לאליה רבה קשה. מאידך, גם אי אפשר לומר לשיטתו שהמשנה איירי רק בכלים שמלאכתן להיתר, שהרי גם זה כתב להדיא שאף בכלים שמלאכתן לאיסור איירי. לכן יש לומר בדוחק שהמשנה היא לצדדין, שבכלים שמלאכתן להיתר, שברים שאינם ראויים למלאכה מותרים לצורך גופן ומקומן, ואילו בכלים שמלאכתן לאיסור שברים שאינם ראויים למלאכה אסורים לגמרי בטלטול.


====נשברו במקום שיכולים להזיק====
====נשברו במקום שיכולים להזיק====