הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול שברי כלים בשבת"

נוספו 2,695 בתים ,  10:32, 9 ביוני 2016
אין תקציר עריכה
מ
שורה 8: שורה 8:


===טעם האיסור כשאינם ראויים למלאכה===
===טעם האיסור כשאינם ראויים למלאכה===
במשנה ובגמרא לא מבואר מפני מה אסור לטלטל שברי כלים כאשר אין הם ראויים לשום מלאכה. אמנם פשוט הדבר שזהו מפני ששבר כלי הוא [[מוקצה מחמת גופו]]. וכן מתבאר ב'''גמרא''' (שבת מו א) שאומרת שאסור לטלטל צרורות שבחצר, אף שראויים לכסות בהם כלי, לפי שאין תורת כלי עליהם, וזה בשונה מ[[טלטול נר בשבת#טלטול נר של נפט|נר של נפט]] שמותר לטלטלו על מנת לכסות בו כלי, מפני שעל כל פנים שם כלי עליו.
במשנה ובגמרא לא מבואר מפני מה אסור לטלטל שברי כלים כאשר אין הם ראויים לשום מלאכה. לכאורה היה נראה לומר שזהו מפני ששבר כלי הוא [[מוקצה מחמת גופו]] כצרורות, וכן מבואר ב'''משנה ברורה''' (כח) שכתב בשם ה'''לבושי שרד''' (ד"ה לטלטל שבריהם) ששברי כלים הן מוקצים מחמת גופן.
<BR/>אלא שיש מקום לומר שהבדל יש בין שברי כלים לצרורות, שהרי צרורות אפילו אם [[ראויים הם לכסות בהם כלי אסור לטלטלם]], ואילו שברי כלים כל זמן שראויים לכסות בהם כלי מותרים. מוכח מזה ששברי כלים דינם קל יותר מצרורות, ואפשר לומר שגם כאשר אינם ראויים לכסות בהם כלי דינם קל יותר מצרורות לפי שסוף סוף שברי כלי הם ולא צרורות, ויהיו ככל כלי שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטלם לצורך גופן ומקומן, ודעת הפרישה והאליה רבה [[#לצורך גופן ומקומן|להלן]]. <BR/>
אמנם זה ייתכן לומר רק אם נעמיד את המשנה בכלים שמלאכתן להיתר שנשברו, ששבריהם, אם אינם ראויים לכסויי מנא, יהיו מותרים ככלי שמלאכתו לאיסור, ואם ראויים הם למלאכה יהיה דינם כהכלי עצמו. אך אם נאמר שהמשנה מדברת גם על כלי שמלאכתו לאיסור שנשבר, ודאי אין להתיר את שבריו שאינם ראויים למלאכה לטלטלם לצורך גופו ומקומו, שהרי אם כן אין חילוק בין ראויים למלאכה לאינם ראויים למלאכה. ועיין [[#באלו כלים מדובר|להלן]] שנחלקו בזה האחרונים.  
וכן מתבאר ב'''גמרא''' (שבת מו א) שאומרת שאסור לטלטל צרורות שבחצר, אף שראויים לכסות בהם כלי, לפי שאין תורת כלי עליהם, וזה בשונה מ[[טלטול נר בשבת#טלטול נר של נפט|נר של נפט]] שמותר לטלטלו על מנת לכסות בו כלי, מפני שעל כל פנים שם כלי עליו.


===פסיקת ההלכה===
===פסיקת ההלכה===
שורה 23: שורה 26:


====לצורך גופן ומקומן====
====לצורך גופן ומקומן====
כתב ה'''פרישה''' (ו) שאם מטלטל את שברי הכלים לצורך גופן או מקומן מותר הואיל ובאו מתורת כלי, וציין לרא"ש גבי קליפי אגוזים. וכן הביא בשמו הרב '''אליה רבה''' (טז) וציין לרא"ש בתשובה (כב יח) {{קטן|לא מצאתי ברא"ש בתשובה ולא בפסקים}}, וכן משמע ב'''לבוש''' (ו) שכתב שבמקום היזק מותר לטלטל את השברים, מלבד ההיתר משום הנזק, שרי לפי שהוא לצורך מקומן.
כתב ה'''פרישה''' (ו) שאם מטלטל את שברי הכלים לצורך גופן או מקומן מותר הואיל ובאו מתורת כלי, וציין לרא"ש גבי קליפי אגוזים. וכן הביא בשמו הרב '''אליה רבה''' (טז) וציין לרא"ש בתשובה (כב יח) {{קטן|(לא מצאתי ברא"ש בתשובה ולא בפסקים)}}, וכן משמע ב'''לבוש''' (ו) שכתב שבמקום היזק מותר לטלטל את השברים, מלבד ההיתר משום הנזק, שרי לפי שהוא לצורך מקומן.
<BR/>אבל ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ה) חלק עליהם והביא שלוש ראיות לזה. א. מדברי הרמ"א שהתיר במקום בהזיקא דרבים משמע דדווקא מטעם היזקא שרי. ב. מעובדא דרבא בגמרא מבואר שהשתמש בחרס לצורך גופו כדי לנקות את הטיט במנעלו, ואם לצורך גופו שרי לא היה להם להרים קולו על השמש. ג. מדברי הירושלמי הנ"ל, שמקשה מאיסור הוצאה שאסור אפילו בכדי לגרור ראש הכרכר, ואם לצורך גופו מותר, לא קשיא מידי, דכיון שעל כל פנים יש לו שימוש לצורך גופו אסור להוציאו.
<BR/>אבל ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ה) חלק עליהם והביא שלוש ראיות לזה. א. מדברי הרמ"א שהתיר במקום בהזיקא דרבים משמע דדווקא מטעם היזקא שרי. ב. מעובדא דרבא בגמרא מבואר שהשתמש בחרס לצורך גופו כדי לנקות את הטיט במנעלו, ואם לצורך גופו שרי לא היה להם להרים קולו על השמש. ג. מדברי הירושלמי הנ"ל, שמקשה מאיסור הוצאה שאסור אפילו בכדי לגרור ראש הכרכר, ואם לצורך גופו מותר, לא קשיא מידי, דכיון שעל כל פנים יש לו שימוש לצורך גופו אסור להוציאו.
<BR/>גם מדברי ה'''משנה ברורה''' (כח) נראה שסבירא ליה לאיסור, לפי שהעתיק דברי ה'''לבושי שרד''' (ד"ה לטלטל שבריהם) ששברי כלים הם [[מוקצה מחמת גופו]].
<BR/>גם מדברי ה'''משנה ברורה''' (כח) נראה שסבירא ליה לאיסור, לפי שהעתיק דברי ה'''לבושי שרד''' (ד"ה לטלטל שבריהם) ששברי כלים הם [[מוקצה מחמת גופו]].
<BR/>על כל פנים גם לדברי הפרישה והאליה רבה, פשוט שרק כלי שמלאכתו להיתר שנשבר מותר לטלטל שבריו לצורך גופן ומקומן, אך כלי שמלאכתו לאיסור שנשבר, אסור לטלטל שבריו לצורך גופן ומקומן, שאם לא כן אין חילוק בין שברים הראויים למלאכה לשברים שאינם ראויים למלאכה, וכמו שנתבאר [[#טעם האיסור כשאינם ראויים למלאכה|לעיל]], ואף שהרב אליה רבה עצמו העתיק דברי העולת שבת, שהמשנה איירי גם ב[[#באלו כלים מדובר|כלים שמלאכתן לאיסור שנשברו]], יש לומר שבזה השברים אם אינם ראויים למלאכה אסורים לצורך גופו ומקומו, ורק כלים שמלאכתן להיתר שנשברו מותרים לצורך גופן ומקומן.


====נשברו במקום שיכולים להזיק====
====נשברו במקום שיכולים להזיק====