9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול שברי כלים בשבת"
מ
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
====באלו כלים מדובר==== | ====באלו כלים מדובר==== | ||
כתב הרב '''עולת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19331&st=&pgnum=169 (יד)] שלשון המשנה והרמב"ם 'כל הכלים הניטלים' בא למעט כלים שהם מוקצים מחמת חסרון כיס, שאם נשברו אסור לטלטל את שבריהם אפילו לצורך גופו ומקומו, אף אם ראויים הם למלאכה כלשהי. והוסיף שהוא הדין לכלים שמלאכתן לאיסור, ושבריהם ראויים למלאכת היתר, אין לטלטלן אלא לצורך גופן או מקומן אבל לא מחמה לצל, שדין השברים כדין הכלי עצמו קודם שנשבר. ורצה לומר שם שלקולא אינו כן, כלומר שאם היה הכלי מלאכתו להיתר והשברים ראויים למלאכת איסור, אסור לטלטלם מחמה לצל אלא רק לצורך גופן ומקומן, דבין השמשות מועיל לחומרא ולא לקולא. אמנם סיים שם שמהגמרא (קכה) נראה שלא כן, אלא שאם היה ראוי בבין השמשות מותר לכל השבת. ולא כתב למה כוונתו בגמרא. | כתב הרב '''עולת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19331&st=&pgnum=169 (יד)] שלשון המשנה והרמב"ם 'כל הכלים הניטלים' בא למעט כלים שהם מוקצים מחמת חסרון כיס, שאם נשברו אסור לטלטל את שבריהם אפילו לצורך גופו ומקומו, אף אם ראויים הם למלאכה כלשהי. והוסיף שהוא הדין לכלים שמלאכתן לאיסור, ושבריהם ראויים למלאכת היתר, אין לטלטלן אלא לצורך גופן או מקומן אבל לא מחמה לצל, שדין השברים כדין הכלי עצמו קודם שנשבר. ורצה לומר שם שלקולא אינו כן, כלומר שאם היה הכלי מלאכתו להיתר והשברים ראויים למלאכת איסור, אסור לטלטלם מחמה לצל אלא רק לצורך גופן ומקומן, דבין השמשות מועיל לחומרא ולא לקולא. אמנם סיים שם שמהגמרא (קכה) נראה שלא כן, אלא שאם היה ראוי בבין השמשות מותר לכל השבת. ולא כתב למה כוונתו בגמרא. | ||
<BR/>והרב '''אליה רבה''' העתיק דברי העולת שבת, והכריע בכלי שמלאכתו להיתר ששבריו ראויים למלאכת איסור, שאסור לטלטלם מחמה לצל, ומה שכתב שמהגמרא נראה שלא כך, הבין האליה רבה שכוונתו לגמרא בדף קכד: בדברי שמואל שאם 'נשברו בשבת דברי הכל מותרים הואיל ומוכנים על גב אביהן', ודחה את הראיה לפי שרב זוטראי מקשה על דברי שמואל ואינם למסקנה. אמנם בעולת שבת ציין לגמרא בדף קכה. | <BR/>והרב '''אליה רבה''' העתיק דברי העולת שבת, והכריע בכלי שמלאכתו להיתר ששבריו ראויים למלאכת איסור, שאסור לטלטלם מחמה לצל, ומה שכתב שמהגמרא נראה שלא כך, הבין האליה רבה שכוונתו לגמרא בדף קכד: בדברי שמואל שאם 'נשברו בשבת דברי הכל מותרים הואיל ומוכנים על גב אביהן', ודחה את הראיה לפי שרב זוטראי מקשה על דברי שמואל ואינם למסקנה. אמנם בעולת שבת ציין לגמרא בדף קכה., ובאמת ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב יד) כתב שאפילו כלים שמלאכתן לאיסור שנשברו, אם שבריהם ראויים לשום מלאכה מותר לטלטלן, שכיון שמבעוד יום מותרים היו בטלטול לצורך היתר לא הוקצו, ומה שכתוב 'כל הכלים הניטלים' הוא לאפוקי כלים המוקצים מחמת חסרון כיס, אבל שמלאכתן לאיסור מותר. משמע בדבריו שכלים שמלאכתן לאיסור שנשברו, מותר לטלטל את שבריהן אף מחמה לצל, ודלא כעולת שבת והאליה רבה. ובהמשך דבריו (טז) הביא ראיה מהברייתא (קכה א) לגבי שברי תנור, שר' מאיר מתיר ור' יהודה אוסר, ומבואר בגמרא שלר' מאיר אף שאין עושים מעין מלאכתן אלא מלאכה אחרת, כגון לכסות בהם פי החבית מותר. הרי להדיא מבואר שכלי שמלאכתו לאיסור שנשבר ושבריו ראויים להיתר, הרי הם מותרים ככל הכלים הניטלים בחצר. וכנראה שזוהי גם כוונת הרב עולת שבת שכתב שמהגמרא (קכה) משמע להיתרא. | ||
<BR/>וב'''באור הלכה''' (ד"ה כל הכלים) העתיק דברי הפרי מגדים (יד) לדינא, אמנם לא פירט, ולא ברור מתוך דבריו אם מתיר לטלטל שברי כלי שמלאכתו לאיסור גם מחמה לצל או רק לצורך גופן או מקומן. אמנם בהמשך דבריו (ד"ה כגון שברי עריבה) מבואר שמצדד כהפרי מגדים שמותר אף מחמה לצל. | |||
ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב יד) כתב שאפילו כלים שמלאכתן לאיסור שנשברו, אם שבריהם ראויים לשום מלאכה מותר לטלטלן, שכיון שמבעוד יום מותרים היו בטלטול לצורך היתר | |||
וב'''באור הלכה''' (ד"ה כל הכלים) העתיק דברי הפרי מגדים (יד) לדינא, אמנם לא פירט, ולא ברור מתוך דבריו אם מתיר לטלטל שברי כלי שמלאכתו לאיסור גם מחמה לצל או רק לצורך גופן או מקומן. אמנם בהמשך דבריו (ד"ה כגון שברי עריבה) מבואר שמצדד כהפרי מגדים שמותר אף מחמה לצל. | |||
====לצורך גופן ומקומן==== | ====לצורך גופן ומקומן==== | ||