9,779
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול שברי כלים בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 31: | שורה 31: | ||
===זרקה באשפה=== | ===זרקה באשפה=== | ||
בהמשך הגמרא מובאת '''ברייתא''' (שבת קכד ב) שמגופה של חבית שנשברה, מותר לטלטל את השברים והמגופה בשבת, לפי שראויים הם לכיסוי כלי. אמנם את זרק את המגופה לאשפה אסור לטלטלה לפי שביטלה מתורת כלי. ומסביר שם רב פפא שמדובר שזרק את המגופה מבעוד יום, דבזה גילה דעתו שאינו מחשיבו כלי. | |||
===פסיקת ההלכה=== | ===פסיקת ההלכה=== | ||
ה'''רי"ף''' (מח ב) העתיק דברי רבא להלכה, וכן הוא ב'''רא"ש''' (יז ה). גם ה'''רמב"ם''' (שבת כו ג) כתבו להלכה. | ה'''רי"ף''' (מח ב) העתיק דברי רבא להלכה, שמותר לטלטל חרס שנשברה אפילו ברשות הרבים, וכן הוא ב'''רא"ש''' (יז ה). גם ה'''רמב"ם''' (שבת כו ג) כתבו להלכה. | ||
וכן העתיקו להלכה את דברי רב פפא שאם זרקה מבעוד יום אסורה. | |||
==== | ====לשון הטור וחידוש הבית יוסף==== | ||
ה'''טור''' (אורח חיים שח) שהעתיק גם הוא דברי רבא להלכה, כתב 'שנשברה בחול', ומשמע שאם החרס נשברה בשבת אסור לטלטלה | ה'''טור''' (אורח חיים שח) שהעתיק גם הוא דברי רבא ורב פפא להלכה, כתב בלשונו 'שנשברה בחול', ומשמע שאם החרס נשברה בשבת אסור לטלטלה. <BR/> | ||
עמד על זה ה'''בית יוסף''' (ד"ה ומ"ש רבינו שנשברה), וכתב שכנראה נמשך הוא אחר דברי ה'''תוספות''' (קכד ב ד"ה ורבא) שכתבו כן. אמנם הם כתבו כן אליבא דרבא שסובר ש[[נולד]] אסור בשבת, אבל על הטור תימה למה העתיק דבריהם, שהרי אנן קיימא לן בנולד להיתרא, כמובא לעיל במחלוקת תנא קמא ור' יהודה. | |||
תירץ הבית יוסף שם, שכאן איירי בכלי שנשברה ממנו חתיכה, אבל הכלי המקורי עדיין בתשמישו הראשון עומד, ולכן חתיכה זו שנשברה ממנו אסורה משום נולד, מה שאין כן לעיל במחלוקת תנא קמא ור' יהודה, שם מדובר שהכלי כולו נשבר ולכן לא הוי נולד. את דברי הטור הללו העתיק מרן להלכה ב'''שלחן ערוך''' (שח ז) ומשמע שסובר כמו שכתב בבית יוסף, שאם נשבר בשבת אסור משום נולד. | תירץ הבית יוסף שם, שכאן איירי בכלי שנשברה ממנו חתיכה, אבל הכלי המקורי עדיין בתשמישו הראשון עומד, ולכן חתיכה זו שנשברה ממנו אסורה משום נולד, מה שאין כן לעיל במחלוקת תנא קמא ור' יהודה, שם מדובר שהכלי כולו נשבר ולכן לא הוי נולד. את דברי הטור הללו העתיק מרן להלכה ב'''שלחן ערוך''' (שח ז) ומשמע שסובר כמו שכתב בבית יוסף, שאם נשבר בשבת אסור משום נולד. | ||
<BR/>אמנם ה'''דרכי משה''' (ד) כתב תירוץ פשוט לקושיית הב"י על הטור, שמה שכתב 'נשברה בחול' הוא משום סיפא שאם זרקה לאשפה אסור לטלטלה שהרי ביטלה מהיות כלי, וזה ודאי נכון רק בשזרקה בחול, לפי שאם נשברה בשבת אף שזרקה בשבת לאשפה לא ביטלה מהיות כלי, לפי מפני שכשקדש היום היתה מוכנה לטלטול. | <BR/>אמנם ה'''דרכי משה''' (ד) כתב תירוץ פשוט לקושיית הב"י על הטור, שמה שכתב 'נשברה בחול' הוא משום סיפא שאם זרקה לאשפה אסור לטלטלה שהרי ביטלה מהיות כלי, וזה ודאי נכון רק בשזרקה בחול, לפי שאם נשברה בשבת אף שזרקה בשבת לאשפה לא ביטלה מהיות כלי, לפי מפני שכשקדש היום היתה מוכנה לטלטול. | ||
<BR/>הסבר זה כתב גם ה'''בית חדש''' (ד ד"ה זרקה). אמנם כתב הסבר נוסף (ד"ה ולפי זה) שבאמת אם נשבר בשבת אסור משום נולד, אבל זהו רק כשנשבר ברשות הרבים שלא חזי לכלי, אבל אם נשבר בחצר, מותר אפילו נשבר בשבת. | <BR/>הסבר זה כתב גם ה'''בית חדש''' (ד ד"ה זרקה). אמנם כתב הסבר נוסף (ד"ה ולפי זה) שבאמת אם נשבר בשבת אסור משום נולד, אבל זהו רק כשנשבר ברשות הרבים שלא חזי לכלי, אבל אם נשבר בחצר, מותר אפילו נשבר בשבת. | ||
<BR/>ה'''מגן אברהם''' (יז) דחה גם הוא את חידושו של הבית יוסף, וכתב לדינא שגם בנשבר בשבת מותר, דאין לחדש חילוקים שאינם כתובים בתלמוד. והוא דחה גם את פירושו האחר של הב"ח וכתב שלמעשה אין חילוק ואף חרס ברשות הרבים מותרת אלא אם כן זרקה לאשפה מבעוד יום. וכן העתיק להלכה ה'''משנה ברורה''' (לב). | |||