9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול שברי כלים בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 21: | שורה 21: | ||
כתב ה'''ראבי"ה''' (שבת רב ד"ה המיחם) שעל פי זה יש להתיר כל מידי שיש לחוש להיזקא, כגון מנורה התלויה במקום שיש חשש שתזיק, ואין לחוש לזה משום מוקצה. | כתב ה'''ראבי"ה''' (שבת רב ד"ה המיחם) שעל פי זה יש להתיר כל מידי שיש לחוש להיזקא, כגון מנורה התלויה במקום שיש חשש שתזיק, ואין לחוש לזה משום מוקצה. | ||
גם ה'''מרדכי''' (כירה עט ד) העתיק דברים אלו בשם הראבי"ה. | |||
<BR/>וב'''ארחות חיים''' לוניל (שבת שסא) כתב בשם יש אומרים, ששברי כלים אף שאינם ראויים למלאכה כלל, אם הם במקום היזק כגון על השלחן או באמצע הבית, מותר לפנותן דומיא דקוץ בכרמלית, וכן הוא ב'''כלבו''' (לא ד"ה זה הכלל כל דבר). | |||
ב'''בית יוסף''' (שח) הביא דברים אלו בשם הארחות חיים, אך לא העתיקם להלכה בשלחן ערוך, וה'''רמ"א''' הביאם להלכה (שח ו). אמנם להלן (יח) כתב מרן את היתר הטלטול פחות פחות מד' אמות בקוץ המונח ברשות הרבים, שבמקום היזקא לא גזרו רבנן שבות, לכן מסתבר שאינו חולק על הרמ"א בזה. | |||
<BR/>וב'''מגן אברהם''' (טז) כתב שדווקא בזכוכית מותר, אבל שברי חרס אסור לפנותם, שאין היזקם מצוי כל כך, וכן העתיק ה'''משנה ברורה''' (ל), אמנם הוסיף שיכול לדחותם ברגלים, לפי ש[[טלטול בגופו]] מותר. | |||
==חתיכת חרס== | ==חתיכת חרס== | ||
ב'''גמרא''' (שבת קכד ב) מובא שרבא התיר לטלטל חרס קטנה אפילו ברשות הרבים, שלא כשמואל שהתיר לטלטל בחצר בלבד, וגם לא כרב נחמן שהתיר לטלטל בחצר או בכרמלית. ומסביר רבא את טעמו, שהיות שבחצר אינה מוקצה לפי שראויה היא לכסות בה כלי, גם ברשות הרבים לא פקע שם כלי ממנה. ומובא שגם עשה מעשה כן, שהיה הולך ברשות הרבים וניטנפה נעלו בטיט, ולקח שמשו חתיכת חרס והסיר את הטיט מן המנעל. היו שם חכמים שהרימו עליו את קולו, אך רבא אמר שטועים הם ומטעים אחרים, שאף שלא שכיח שיצטרך חרס לצורך כזה, מכל מקום כיון שבחצר שם כלי עליה, גם ברשות הרבים אינה מוקצה. | |||
===זרקה באשפה=== | |||
===פסיקת ההלכה=== | |||
ה'''רי"ף''' (מח ב) העתיק דברי רבא להלכה, וכן הוא ב'''רא"ש''' (יז ה). גם ה'''רמב"ם''' (שבת כו ג) כתבו להלכה. | |||
====דברי הטור וחידוש הבית יוסף==== | |||
ה'''טור''' (אורח חיים שח) שהעתיק גם הוא דברי רבא להלכה, כתב 'שנשברה בחול', ומשמע שאם החרס נשברה בשבת אסור לטלטלה, ועמד על זה ה'''בית יוסף''' (ד"ה ומ"ש רבינו שנשברה), וכתב שכנראה נמשך הוא אחר דברי ה'''תוספות''' (קכד ב ד"ה ורבא) שכתבו כן. אמנם הם כתבו כן אליבא דרבא שסובר ש[[נולד]] אסור בשבת, אבל על הטור תימה למה העתיק דבריהם, שהרי אנן קיימא לן בנולד להיתרא, כמובא לעיל במחלוקת תנא קמא ור' יהודה. | |||
תירץ הבית יוסף שם, שכאן איירי בכלי שנשברה ממנו חתיכה, אבל הכלי המקורי עדיין בתשמישו הראשון עומד, ולכן חתיכה זו שנשברה ממנו אסורה משום נולד, מה שאין כן לעיל במחלוקת תנא קמא ור' יהודה, שם מדובר שהכלי כולו נשבר ולכן לא הוי נולד. את דברי הטור הללו העתיק מרן להלכה ב'''שלחן ערוך''' (שח ז) ומשמע שסובר כמו שכתב בבית יוסף, שאם נשבר בשבת אסור משום נולד. | |||
<BR/>אמנם ה'''דרכי משה''' (ד) כתב תירוץ פשוט לקושיית הב"י על הטור, שמה שכתב 'נשברה בחול' הוא משום סיפא שאם זרקה לאשפה אסור לטלטלה שהרי ביטלה מהיות כלי, וזה ודאי נכון רק בשזרקה בחול, לפי שאם נשברה בשבת אף שזרקה בשבת לאשפה לא ביטלה מהיות כלי, לפי מפני שכשקדש היום היתה מוכנה לטלטול. | |||
<BR/>הסבר זה כתב גם ה'''בית חדש''' (ד ד"ה זרקה). אמנם כתב הסבר נוסף (ד"ה ולפי זה) שבאמת אם נשבר בשבת אסור משום נולד, אבל זהו רק כשנשבר ברשות הרבים שלא חזי לכלי, אבל אם נשבר בחצר, מותר אפילו נשבר בשבת. | |||
[[קטגוריה:מוקצה]] | [[קטגוריה:מוקצה]] | ||