הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול נר בשבת"

הוסרו 247 בתים ,  17:50, 30 במאי 2016
מ
אין תקציר עריכה
מ
שורה 37: שורה 37:
ב'''גמרא''' (מד א) מבואר שטעם האיסור בנר שהיה דולק בשבת וכבה, הוא שזהו מוקצה מחמת איסור. ואף שדבר זה מבואר בדעת ר' יהודה, מ"מ בזה גם ר' מאיר מודה לו, ולא מסתבר שנחלקו בטעם האיסור בזה. וכן מבואר בדברי '''רש"י''' (ד"ה חוץ מן הנר שהדליקו). אמנם לא מבואר בגמרא מהו האיסור שמחמתו נאסר הנר.
ב'''גמרא''' (מד א) מבואר שטעם האיסור בנר שהיה דולק בשבת וכבה, הוא שזהו מוקצה מחמת איסור. ואף שדבר זה מבואר בדעת ר' יהודה, מ"מ בזה גם ר' מאיר מודה לו, ולא מסתבר שנחלקו בטעם האיסור בזה. וכן מבואר בדברי '''רש"י''' (ד"ה חוץ מן הנר שהדליקו). אמנם לא מבואר בגמרא מהו האיסור שמחמתו נאסר הנר.
<BR/>לכאורה אפשר היה לומר שהחשש הוא מאיסור כיבוי, שכשיטלטל את הנר עלול הוא לגרום לכיבויו. אמנם הגמרא להלן (מו ב) דוחה טעם זה, אך היא דוחה זאת רק לר' שמעון שסובר שדבר שאינו מתכוון מותר, אבל הכא אליבא דר' יהודה ור' מאיר קיימינן. אמנם זה אינו, שהרי בדבר שאינו מתכוון קיימא לן כר' שמעון, ואם לכיבוי לא חיישינן ממילא גם אין לאסור הטלטול. אלא על כרחנו לברר את טעמו של ר' שמעון באיסור טלטול הנר בשעה שהוא דולק, וזה יהיה הטעם גם לדידן לאסור למשך כל השבת, דהוי מוקצה מחמת איסור.
<BR/>לכאורה אפשר היה לומר שהחשש הוא מאיסור כיבוי, שכשיטלטל את הנר עלול הוא לגרום לכיבויו. אמנם הגמרא להלן (מו ב) דוחה טעם זה, אך היא דוחה זאת רק לר' שמעון שסובר שדבר שאינו מתכוון מותר, אבל הכא אליבא דר' יהודה ור' מאיר קיימינן. אמנם זה אינו, שהרי בדבר שאינו מתכוון קיימא לן כר' שמעון, ואם לכיבוי לא חיישינן ממילא גם אין לאסור הטלטול. אלא על כרחנו לברר את טעמו של ר' שמעון באיסור טלטול הנר בשעה שהוא דולק, וזה יהיה הטעם גם לדידן לאסור למשך כל השבת, דהוי מוקצה מחמת איסור.
ומבואר באחרונים, שכיון שהשלהבת היא מוקצה מחמת איסור, אין לטלטלה אף לצורך גופו ומקומו, וכן הנר והפתילה והשמן נעשו בסיס לה ואסורים כמותה.


===בירור דעת ר' שמעון===
===בירור דעת ר' שמעון===