הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול נר בשבת"

נוספו 144 בתים ,  17:45, 30 במאי 2016
אין תקציר עריכה
שורה 26: שורה 26:
==פסיקת ההלכה==
==פסיקת ההלכה==
ה'''גמרא''' להלן (שבת קנז א) מביאה מחלוקת רב אחא ורבינא. לדעת אחד מהם הלכה כר' שמעון מלבד [[מוקצה מחמת מיאוס]], ולדעת האחר גם במוקצה מחמת מיאוס הלכה כר' שמעון, ורק ב[[מוקצה מחמת איסור]] אין הלכה כמותו, ומסיימת שם הגמרא ש[[במוקצה מחמת חסרון כיס]] גם ר' שמעון מודה שאסור.  
ה'''גמרא''' להלן (שבת קנז א) מביאה מחלוקת רב אחא ורבינא. לדעת אחד מהם הלכה כר' שמעון מלבד [[מוקצה מחמת מיאוס]], ולדעת האחר גם במוקצה מחמת מיאוס הלכה כר' שמעון, ורק ב[[מוקצה מחמת איסור]] אין הלכה כמותו, ומסיימת שם הגמרא ש[[במוקצה מחמת חסרון כיס]] גם ר' שמעון מודה שאסור.  
<BR/>כתבו ה'''רי"ף''' (כא א) וה'''רא"ש''' (ג כ) שקיימא לן בכל מקום שנחלקו רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל, ולכן גם כאן הדין הוא שמוקצה מחמת מיאוס מותר ואילו מוקצה מחמת איסור אסור, כלומר שלענין טלטול הלכה כר' מאיר שנר שכבה מותר לטלטלו אלא אם כן דלק בשבת, שהוקצה מחמת איסור.
<BR/>כתבו ה'''רי"ף''' (כא א) וה'''רא"ש''' (ג כ) שקיימא לן בכל מקום שנחלקו רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל, ולכן גם כאן הדין הוא שמוקצה מחמת מיאוס מותר ואילו מוקצה מחמת איסור אסור, כלומר שלענין טלטול הלכה כר' מאיר שנר שכבה מותר לטלטלו אלא אם כן דלק בשבת, שהוקצה מחמת איסור {{ראה עוד|טלטול נר בשבת|פסיקת ההלכה}}.
<BR/>גם '''רבנו חננאל''' (מד א ד"ה ת"ר) כתב שאין הלכה כר' שמעון בזה, אלא שנתן טעם אחר בדבר, שכיון שר' יהודה ור' מאיר שניהם מסכימים לאסור במוקצה מחמת איסור, הלכה כמותם בזה ולא כר' שמעון שהוא דעת יחיד.
<BR/>גם '''רבנו חננאל''' (מד א ד"ה ת"ר) כתב שאין הלכה כר' שמעון בזה, אלא שנתן טעם אחר בדבר, שכיון שר' יהודה ור' מאיר שניהם מסכימים לאסור במוקצה מחמת איסור, הלכה כמותם בזה ולא כר' שמעון שהוא דעת יחיד.


שורה 49: שורה 49:
<BR/>ב'''פני יהושע''' (מז א ד"ה בגמרא הנח) כתב לתרץ שבאמת לר' שמעון אין לאסור טלטול מחשש שמא יכבה הנר בטלטולו, דהוי דבר שאינו מתכוון וכמו שאמרה הגמרא, אבל כוונת רש"י היא שאוסר טלטול משום חשש שמא יכבה בידיים על ידי שיסתפק מן השמן שבנר, ולכן אסור אף לטלטלו. ומבאר הפני יהושע שזו כוונת הגמרא שהנר הוא בסיס לדבר האסור. אלא שמתקשה מדברי רש"י כאן (מז א ד"ה לשלהבת) שפירש שהדבר האסור הוא השלהבת. אמנם אפשר שכוונת רש"י שהשלהבת נחשבת לדבר האסור שהנר הוא בסיס לה, מפני האיסור לכבות את השלהבת.   
<BR/>ב'''פני יהושע''' (מז א ד"ה בגמרא הנח) כתב לתרץ שבאמת לר' שמעון אין לאסור טלטול מחשש שמא יכבה הנר בטלטולו, דהוי דבר שאינו מתכוון וכמו שאמרה הגמרא, אבל כוונת רש"י היא שאוסר טלטול משום חשש שמא יכבה בידיים על ידי שיסתפק מן השמן שבנר, ולכן אסור אף לטלטלו. ומבאר הפני יהושע שזו כוונת הגמרא שהנר הוא בסיס לדבר האסור. אלא שמתקשה מדברי רש"י כאן (מז א ד"ה לשלהבת) שפירש שהדבר האסור הוא השלהבת. אמנם אפשר שכוונת רש"י שהשלהבת נחשבת לדבר האסור שהנר הוא בסיס לה, מפני האיסור לכבות את השלהבת.   
<BR/>ניתן להביא סיוע לדברי הפני יהושע מ'''פירוש הריבב"ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16110&st=&pgnum=27&hilite= (מד א ד"ה חוץ)] שפירש גם הוא כרש"י שהאיסור לטלטל נר דולק הוא מפני חשש הכיבוי, אלא שדייק לכתוב 'שמא יכבנה', היינו בידיים ולא שהנר יכבה מעצמו. אמנם בפירוש '''הר"י מלוניל''' כתב להדיא שהחשש הוא שמחמת הטלטול תשקע הפתילה בשמן, וזה להדיא דלא כהגמרא הנ"ל.
<BR/>ניתן להביא סיוע לדברי הפני יהושע מ'''פירוש הריבב"ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16110&st=&pgnum=27&hilite= (מד א ד"ה חוץ)] שפירש גם הוא כרש"י שהאיסור לטלטל נר דולק הוא מפני חשש הכיבוי, אלא שדייק לכתוב 'שמא יכבנה', היינו בידיים ולא שהנר יכבה מעצמו. אמנם בפירוש '''הר"י מלוניל''' כתב להדיא שהחשש הוא שמחמת הטלטול תשקע הפתילה בשמן, וזה להדיא דלא כהגמרא הנ"ל.
<BR/>ב'חידושי חת"ם סופר'' (מד א ד"ה ת"ר מטלטלין) כתב לתרץ דעת רש"י שאין כוונתו שמא יכבה הנר ונמצא מחלל שבת, שזה שרי לר"ש מפני שאינו מתכוון, אלא כוונתו שאם יכבה הנר לא יהיה לו נר לשבת, ונמצא בטל ממצווה. כעין זה כתב גם ה'''צל"ח''' (מד א ד"ה ונראה דהתוס').
<BR/>ב'''חידושי חת"ם סופר''' (מד א ד"ה ת"ר מטלטלין) כתב לתרץ דעת רש"י שאין כוונתו שמא יכבה הנר ונמצא מחלל שבת, שזה שרי לר"ש מפני שאינו מתכוון, אלא כוונתו שאם יכבה הנר לא יהיה לו נר לשבת, ונמצא בטל ממצווה. כעין זה כתב גם ה'''צל"ח''' (מד א ד"ה ונראה דהתוס') {{ראה עוד|טלטול נר בשבת|בירור דעת ר' שמעון}}.


===מוקצה מחמת מצוה===
===מוקצה מחמת מצוה===