הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול נר בשבת"

טלטול נר בשבת (עריכה)

גרסה מ־10:43, 31 במאי 2016

נוספו 2,033 בתים , 10:43, 31 במאי 2016

אין תקציר עריכה

א.א

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

9,780

עריכות

@@ שורה 30: / שורה 30: @@
 כן הכריעו כל הראשונים לאסור נר שדלק בשבת אף לאחר שכבה שגם במוקצה מחמת איסור אמרינן מיגו דאיתקצאי בין השמשות איתקצאי לכולי יומא. וכן נפסק להלכה ב'''רמב"ם''' (שבת כה י) וב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רעט א).
+ הקשו ה'''תוספות''' (מה ב ד"ה אין לנו) איך פסקינן כר' יהודה ור' מאיר במוקצה מחמת איסור, והרי במשנה להלן (קנו ב) פסקינן כר' שמעון שבהמה שנתנבלה בשבת מותרת, אף שנבלה מוקצה מחמת איסור הוא. וחילקו התוס' בין נר שהוא אסור כיון שדחאו בידיים בהדלקתו, לבין בהמה שלא דחאה בידיים אלא מעצמה אסורה היא מפני איסור שחיטתה. ושוב כתבו כן להלן (קנז א ד"ה לבר), וכן הוא ב'''מרדכי''' (ביצה א תרמב) וב'''בית חדש''' (רעט א).
+===איסטניס===
+כתב ה'''מרדכי''' (ביצה א תרמב) שיש מתירין לטלטל נר שהדליקו בו בשבת משום דהוי כגרף של רעי, ואינו נכון כי אם כן יאמרו כולם שהם אניני דעת. אמנם סיים המרדכי שמי שהוא איסטניס מותר.
+<BR/>ה'''רמ"א''' (רעט ב) הביא דברי המרדכי אלו בשינוי לשון, ובדבריו משמע שאף המתירים אינם מתירים אלא לאיסטניס ושגם בזה טוב להחמיר. וה'''בית חדש''' (א) תפס עליו בזה, ולדינא חולק גם על המרדכי וסובר שגם למי שאינו איסטניס מותר להוציא נר שדלק, דהוה כגרף של רעי, ודימה זאת ל[[קערות שלאחר אכילה]] שה'''גמרא''' התירה לפנותן משום גרף של רעי אף לדעת [[כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת#סוגיה שלישית|ר' נחמיה אליבא דרבה]] שסובר שאין לטלטלן אף מחמה לצל.
 ===טלטול נר חדש בזמן הזה===
@@ שורה 39: / שורה 45: @@
 ===בירור דעת ר' שמעון===
-===שמא יכבה או בסיס לדבר האסור===
+====שמא יכבה או בסיס לדבר האסור====
 ב'''גמרא''' להלן (מז א) מבואר בדעת ר' שמעון שהסיבה שאוסר לטלטל את הנר בשעה שהוא דולק הוא מפני שנעשו הנר, הפתילה והשמן [[בסיס לדבר האסור]], וכתב '''רש"י''' (ד"ה לדבר) שהדבר האסור הוא הפתילה שאסור לטלטלה.
@@ שורה 49: / שורה 55: @@
 <BR/>ב'''חידושי חת"ם סופר''' (מד א ד"ה ת"ר מטלטלין) כתב לתרץ דעת רש"י שאין כוונתו שמא יכבה הנר ונמצא מחלל שבת, שזה שרי לר"ש מפני שאינו מתכוון, אלא כוונתו שאם יכבה הנר לא יהיה לו נר לשבת, ונמצא בטל ממצווה. כעין זה כתב גם ה'''צל"ח''' (מד א ד"ה ונראה דהתוס') {{ראה עוד|טלטול נר בשבת|בירור דעת ר' שמעון}}.
-===מוקצה מחמת מצוה===
+====מוקצה מחמת מצוה====
 {{סוגיה מורחבת|מוקצה מחמת מצוה}}
 ה'''גמרא''' (מה א) מביאה ששאל ריש לקיש את ר' יוחנן לגבי חטים שזרען בקרקע וטרם השרישו, וכן ביצה שתחת התרנגולת שטרם נתרקם בה אפרוח, האם מותר לאכלן בשבת אליבא דר' שמעון, שיש לומר שאינו מתיר מוקצה אלא במקום שלא דחה הדבר בידיים (כגון בהמה שנתנבלה בשבת), אך כאן שדחאם בידיים אסור. ענה לו ר' יוחנן שאין מוקצה לר' שמעון אלא שמן שבנר 'הואיל והוקצה למצוותו הוקצה לאיסורו'. אמנם הגמרא לבסוף מסיקה שאפילו הוקצה רק למצוה, מודה ר' שמעון שאסור בטלטול, כפי שמצאנו שאומר הוא לענין סוכת החג, שאסור להסתפק מן הפירות שתלה בה כל שבעת ימי החג הואיל והוקצו למצווה.<BR/>
@@ שורה 71: / שורה 77: @@
 הקשו ה'''תוספות''' (מד א ד"ה שבנר) למה לא נאמר שכשם שמועיל תנאי להתיר טלטול עצי הסוכה בתוך החג, כן יועיל תנאי לשמן שבנר שיוכל להסתפק ממנו בשבת אחר שכבה, שכשם שאמרינן בסוכה דעלמא שכיון שהיא רעועה דעתו עליה שתפול, כן בנר יש לומר שדעתו עליו שיכבה, וא"כ יועיל לזה תנאי.
 <BR/>מתרצים התוספות שסוכה דעלמא היא עשויה כבר הרבה זמן ובבין השמשות אינו בודל ממנה אלא מצפה מתי תיפול, אך נר עיקר הקצאתו הוא לבין השמשות, והרי בהדלקתו הוא דוחה אותו בידיים לצורך שבת ולכך לא מועיל לזה תנאי.
+[[קטגוריה:מוקצה]]
+[[קטגוריה:שבת מד.]]
+[[קטגוריה:שבת מה.]]
+[[קטגוריה:שבת מו.]]
+[[קטגוריה:שבת מז.]]
+[[קטגוריה:שבת פרק כה]]
+[[קטגוריה:אורח חיים סימן רעט]]