9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול נר בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בברייתא המובאת '''גמרא''' (מד א) מבואר שזוהי דעת ר' יהודה, ושטעמו הוא משום שנר שדלק וכבה הוא מאוס ו[[מוקצה מחמת מיאוס]] אסור. בברייתא נוספת המובאת בגמרא להלן, אומר ר' יהודה שנר של מתכת מותר לטלטלו אם כבה קודם השבת, אך אם כבה בשבת עצמה אסור לטלטלו. טעם הדבר הוא שנר של מתכת אינו מאוס ולכן כל שכבה קודם השבת מותר (ובמשנה מדובר בנר של חרס), אך אם כבה בשבת עצמה הרי זה [[מוקצה מחמת איסור]] ואסור. | בברייתא המובאת '''גמרא''' (מד א) מבואר שזוהי דעת ר' יהודה, ושטעמו הוא משום שנר שדלק וכבה הוא מאוס ו[[מוקצה מחמת מיאוס]] אסור. בברייתא נוספת המובאת בגמרא להלן, אומר ר' יהודה שנר של מתכת מותר לטלטלו אם כבה קודם השבת, אך אם כבה בשבת עצמה אסור לטלטלו. טעם הדבר הוא שנר של מתכת אינו מאוס ולכן כל שכבה קודם השבת מותר (ובמשנה מדובר בנר של חרס), אך אם כבה בשבת עצמה הרי זה [[מוקצה מחמת איסור]] ואסור. | ||
דעה שניה במשנה היא דעת ר' שמעון שסובר שמותר לטלטל כל נר שכבה, אף אם כבה באמצע השבת, ואין אסור בטלטול אלא נר שדולק בשבת. ובברייתא הנ"ל מבואר שר' שמעון לא התיר לטלטל אלא נר קטן שדעתו עליו מבעוד יום להשתמש בו לכשיכבה, אבל נר גדול המונח בכוס או בקערה או בעששית אסור לטלטלו לפי שאין דעתו עליו, שהרי סבור הוא שלא | דעה שניה במשנה היא דעת ר' שמעון שסובר שמותר לטלטל כל נר שכבה, אף אם כבה באמצע השבת, ואין אסור בטלטול אלא נר שדולק בשבת. ובברייתא הנ"ל מבואר שר' שמעון לא התיר לטלטל אלא נר קטן שדעתו עליו מבעוד יום להשתמש בו לכשיכבה, אבל נר גדול המונח בכוס או בקערה או בעששית אסור לטלטלו לפי שאין דעתו עליו, שהרי סבור הוא שלא יכבה כל היום. | ||
דעותיהם של שני תנאים נוספים מובאות בברייתא ב'''גמרא''' (מד א). | דעותיהם של שני תנאים נוספים מובאות בברייתא ב'''גמרא''' (מד א). | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
לדעת '''רש"י''' (ד"ה לדברי) דבריו מתייחסים לר' יהודה ור' מאיר בלבד, שאף ר' מאיר שמתיר בנר ישן מודה בפמוט של מתכת אם הודלק בשבת דהוי [[מוקצה מחמת איסור]], ואילו ר' יהודה שאוסר בנר ישן מודה בפמוט של מתכת שלא הודלק בשבת, כיון שהוא אינו מאוס, ואינו מקצהו. | לדעת '''רש"י''' (ד"ה לדברי) דבריו מתייחסים לר' יהודה ור' מאיר בלבד, שאף ר' מאיר שמתיר בנר ישן מודה בפמוט של מתכת אם הודלק בשבת דהוי [[מוקצה מחמת איסור]], ואילו ר' יהודה שאוסר בנר ישן מודה בפמוט של מתכת שלא הודלק בשבת, כיון שהוא אינו מאוס, ואינו מקצהו. | ||
<BR/>אמנם הקשו הראשונים על דברי רש"י, מה החידוש בדברי ר' זירא אליבא דר' מאיר, והרי גם בנר של חרס אמר שאם הודלק בשבת אסור שהוא מוקצה מחמת איסור. ותירצו ב'''תוספות''' (ד"ה לדברי) שהיה הוה אמינא שר' מאיר אוסר דווקא בשל חרס משום שיש בו תרתי לריעותא, שהוא מאוס ושהיה דולק בשבת, קמ"ל ר' זירא שאפילו בפמוט של מתכת אסור אף שאינו מאוס. | <BR/>אמנם הקשו הראשונים על דברי רש"י, מה החידוש בדברי ר' זירא אליבא דר' מאיר, והרי גם בנר של חרס אמר שאם הודלק בשבת אסור שהוא מוקצה מחמת איסור. ותירצו ב'''תוספות''' (ד"ה לדברי) שהיה הוה אמינא שר' מאיר אוסר דווקא בשל חרס משום שיש בו תרתי לריעותא, שהוא מאוס ושהיה דולק בשבת, קמ"ל ר' זירא שאפילו בפמוט של מתכת אסור אף שאינו מאוס. | ||
מכל מקום דוחים ה'''תוספות''' את דברי רש"י משום שלא מסתבר שדברי ר' זירא קאי על ר'מאיר ור' יהודה בלבד ולא על ר' שמעון, וכן כתב ה'''רמב"ן''' (מד א ד"ה פמוט) לדחות דברי רש"י לפי שממש"כ 'דברי הכל' משמע אף ר' שמעון. | |||
<BR/>לכן כתבו לבאר בדברי ר' זירא שאף ר' שמעון מודה בפמוט של מתכת שאסור משום שהוא גדול והוי ככוס וקערה דלעיל. אמנם אם לא הדליקו בו בשבת אלא בחול, אף ר' מאיר ור' יהודה מודים שמותר, לפי שאינו מאוס ואינו מוקצה מחמת איסור. פירוש זה מבואר גם בדברי '''רבנו חננאל''' (ד"ה א"ר זירא). | |||
===הכרעת הראשונים=== | ===הכרעת הראשונים=== | ||
| שורה 27: | שורה 28: | ||
==בירור דעת ר' שמעון== | ==בירור דעת ר' שמעון== | ||
===שמא יכבה או בסיס לדבר האסור=== | |||
כפי שנתבאר, דעת ר' שמעון שאסור לטלטל נר כל זמן שהוא דולק, אמנם אין זה מטעם מוקצה מחמת איסור, שהרי דעתו היא שאם כבה הנר מותר לטלטלו אם לא שזהו נר גדול וכנ"ל, אם כן יש לברר מה טעם האיסור בזה. | כפי שנתבאר, דעת ר' שמעון שאסור לטלטל נר כל זמן שהוא דולק, אמנם אין זה מטעם מוקצה מחמת איסור, שהרי דעתו היא שאם כבה הנר מותר לטלטלו אם לא שזהו נר גדול וכנ"ל, אם כן יש לברר מה טעם האיסור בזה. | ||
| שורה 33: | שורה 35: | ||
<BR/>באמת ה'''מהרש"א''' (מד א ד"ה בפרש"י) העיר על דברי רש"י אלו, שהן רק להו"א של הגמרא, אך למסקנה לא קיימא לן הכי. והוסיף על זה '''ר' עקיבא איגר''' שבאמת כן דרכו של רש"י לפרש במשנה לא לפי מסקנת הגמרא, אלא שעל כל פנים יקשה על ה'''רע"ב''' שגם הוא פירש כן במשנה, שלא לפי מסקנת הגמרא. | <BR/>באמת ה'''מהרש"א''' (מד א ד"ה בפרש"י) העיר על דברי רש"י אלו, שהן רק להו"א של הגמרא, אך למסקנה לא קיימא לן הכי. והוסיף על זה '''ר' עקיבא איגר''' שבאמת כן דרכו של רש"י לפרש במשנה לא לפי מסקנת הגמרא, אלא שעל כל פנים יקשה על ה'''רע"ב''' שגם הוא פירש כן במשנה, שלא לפי מסקנת הגמרא. | ||
<BR/>ב'''פני יהושע''' (מז א ד"ה בגמרא הנח) כתב לתרץ שבאמת לר' שמעון אין לאסור טלטול מחשש שמא יכבה הנר בטלטולו, דהוי דבר שאינו מתכוון וכמו שאמרה הגמרא, אבל כוונת רש"י היא שאוסר טלטול משום חשש שמא יכבה בידיים על ידי שיסתפק מן השמן שבנר, ולכן אסור אף לטלטלו. ומבאר הפני יהושע שזו כוונת הגמרא שהנר הוא בסיס לדבר האסור. אלא שמתקשה מדברי רש"י כאן (מז א ד"ה לשלהבת) שפירש שהדבר האסור הוא השלהבת. אמנם אפשר שכוונת רש"י שהשלהבת נחשבת לדבר האסור שהנר הוא בסיס לה, מפני האיסור לכבות את השלהבת. | <BR/>ב'''פני יהושע''' (מז א ד"ה בגמרא הנח) כתב לתרץ שבאמת לר' שמעון אין לאסור טלטול מחשש שמא יכבה הנר בטלטולו, דהוי דבר שאינו מתכוון וכמו שאמרה הגמרא, אבל כוונת רש"י היא שאוסר טלטול משום חשש שמא יכבה בידיים על ידי שיסתפק מן השמן שבנר, ולכן אסור אף לטלטלו. ומבאר הפני יהושע שזו כוונת הגמרא שהנר הוא בסיס לדבר האסור. אלא שמתקשה מדברי רש"י כאן (מז א ד"ה לשלהבת) שפירש שהדבר האסור הוא השלהבת. אמנם אפשר שכוונת רש"י שהשלהבת נחשבת לדבר האסור שהנר הוא בסיס לה, מפני האיסור לכבות את השלהבת. | ||
<BR/>ניתן להביא סיוע לדברי הפני יהושע מ'''פירוש הריבב"ן''' (מד א ד"ה חוץ) שפירש גם הוא כרש"י שהאיסור לטלטל נר דולק הוא מפני חשש הכיבוי, אלא שדייק לכתוב 'שמא יכבנה', היינו בידיים ולא שהנר יכבה מעצמו. אמנם בפירוש '''הר"י מלוניל''' כתב להדיא שהחשש הוא שמחמת הטלטול תשקע הפתילה בשמן, וזה להדיא דלא כהגמרא הנ"ל. | <BR/>ניתן להביא סיוע לדברי הפני יהושע מ'''פירוש הריבב"ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16110&st=&pgnum=27&hilite= (מד א ד"ה חוץ)] שפירש גם הוא כרש"י שהאיסור לטלטל נר דולק הוא מפני חשש הכיבוי, אלא שדייק לכתוב 'שמא יכבנה', היינו בידיים ולא שהנר יכבה מעצמו. אמנם בפירוש '''הר"י מלוניל''' כתב להדיא שהחשש הוא שמחמת הטלטול תשקע הפתילה בשמן, וזה להדיא דלא כהגמרא הנ"ל. | ||
===מוקצה מחמת מצוה=== | |||
==אם מועיל תנאי== | ==אם מועיל תנאי== | ||
ה'''גמרא''' (מה א) מביאה ששאל ריש לקיש את ר' יוחנן לגבי חטים שזרען בקרקע וטרם השרישו, וכן ביצה שתחת התרנגולת שטרם נרקם בה אפרוח, האם מותר לטלטלן בשבת אליבא דר'ש שמעון, שיש לומר שאינו מתיר מוקצה אלא במקום שלא דחה הדבר בידיים, אך כאן שדחאם בידיים אסור. ואומר לו ר' יוחנן שאין מוקצה לר' שמעון אלא שמן שבנר 'הואיל והוקצה למצותו הוקצה לאיסורו'. | |||