הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול נר בשבת"

נוספו 2,008 בתים ,  14:54, 1 ביוני 2016
אין תקציר עריכה
שורה 32: שורה 32:


הקשו ה'''תוספות''' (מה ב ד"ה אין לנו) איך פסקינן כר' יהודה ור' מאיר במוקצה מחמת איסור, והרי במשנה להלן (קנו ב) פסקינן כר' שמעון שבהמה שנתנבלה בשבת מותרת, אף שנבלה מוקצה מחמת איסור הוא. וחילקו התוס' בין נר שהוא אסור כיון שדחאו בידיים בהדלקתו, לבין בהמה שלא דחאה בידיים אלא מעצמה אסורה היא מפני איסור שחיטתה. ושוב כתבו כן להלן (קנז א ד"ה לבר), וכן הוא ב'''מרדכי''' (ביצה א תרמב) וב'''בית חדש''' (רעט א).
הקשו ה'''תוספות''' (מה ב ד"ה אין לנו) איך פסקינן כר' יהודה ור' מאיר במוקצה מחמת איסור, והרי במשנה להלן (קנו ב) פסקינן כר' שמעון שבהמה שנתנבלה בשבת מותרת, אף שנבלה מוקצה מחמת איסור הוא. וחילקו התוס' בין נר שהוא אסור כיון שדחאו בידיים בהדלקתו, לבין בהמה שלא דחאה בידיים אלא מעצמה אסורה היא מפני איסור שחיטתה. ושוב כתבו כן להלן (קנז א ד"ה לבר), וכן הוא ב'''מרדכי''' (ביצה א תרמב) וב'''בית חדש''' (רעט א).
==שעת הדחק ושעת הסכנה==
איתא ב'''גמרא''' (מה א) ששאלו את רב האם מותר לטלטל נר חנוכה בשבת לאחר שכבה כדי להצניעו מפני ה'חברים' (אומה שהיתה עם הפרסיים והיו אוסרים להדליק נר חנוכה), וענה להם שמותר, ואף שאין הלכה כר' שמעון, מ"מ כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק. ופירש '''רש"י''' (ד"ה בשעת הדחק) - סכנה. משמע בדבריו שדווקא בסכנה התירו.
וה'''מגן אברהם''' (א) כתב בשם ה'''שלטי גיבורים''' {{קטן|(לא מצאתי)}} שמותר לכבות מאימת הגויים, אבל הוא עצמו שדווקא בשעת הסכנה ממש.
<BR/>אבל בספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8004&st=&pgnum=70&hilite= (א)] הסכים לדברי השלטי גיבורים, שאם בשעת סכנה ממש הרי אפילו בנר דולק מותר, וכן הקשה הרב '''אליה רבה''' (ד). וה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם א) יישב דברי המג"א דאיירי בסכנת הכאה או הפסד ממון.
<BR/>אבל הרב '''תוספת שבת''' שם דקדק בדברי רש"י שאפילו בדחק כלשהו מותר, ולדבריו הסכים ה'''משנה ברורה''' (א).
אמנם כל עוד הנר דולק לכולי עלמא אסור לטלטלו. כתב הרב '''אדמת הקודש''' (ב א) שאפילו מי שחש בעיניו ואור הנר מוסיף על כאבו, אסור לטלטלו. הובאו דבריו ב'''ברכי יוסף''' (א).


===איסטניס===
===איסטניס===
שורה 49: שורה 57:
===טלטול נר חדש בזמן הזה===
===טלטול נר חדש בזמן הזה===
כתב הרב '''ערוך השלחן''' (רעט א) שאמנם בגמרא פשוט לכל התנאים שנר שלא הודלק כלל מותר בטלטול, אך היתר זה הוא רק בזמנם שיה להם שימוש בכלי הנר לצורך מלאכת היתר, אבל בזמן הזה אין לנו שום שימוש בנר ולכן אסור לטלטלו אף שלא הדליקו בו כלל.
כתב הרב '''ערוך השלחן''' (רעט א) שאמנם בגמרא פשוט לכל התנאים שנר שלא הודלק כלל מותר בטלטול, אך היתר זה הוא רק בזמנם שיה להם שימוש בכלי הנר לצורך מלאכת היתר, אבל בזמן הזה אין לנו שום שימוש בנר ולכן אסור לטלטלו אף שלא הדליקו בו כלל.
<BR/>אבל בשו"ת '''אגרות משה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14679&st=&pgnum=119 (אורח חיים ה כב כח)] כתב שמותר לטלטלם לצורך גופו ומקומו ככל כלי שמלאכתו לאיסור.
<BR/>אבל בשו"ת '''אגרות משה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14679&st=&pgnum=119 (אורח חיים ה כב כח)] כתב שמותר לטלטלם לצורך גופו ומקומו ככל כלי שמלאכתו לאיסור. גם מסתימת ה'''משנה ברורה''' משמע דלא חילק בכך.


==טעם האיסור==
==טעם האיסור==
שורה 90: שורה 98:
<BR/>אמנם ב'''שו"ת מהרי"ל''' (חדשות לח ד) כתב שנוהגין איסור בטלטול הנר אף לצורך גופו ומקומו, אך משמע מדבריו שמדינא סובר לאיסור.
<BR/>אמנם ב'''שו"ת מהרי"ל''' (חדשות לח ד) כתב שנוהגין איסור בטלטול הנר אף לצורך גופו ומקומו, אך משמע מדבריו שמדינא סובר לאיסור.


אמנם ב'''תשובות הגאונים''' (שערי תשובה רלו) כתוב שאין לטלטל המנורה בין לצורך גופה בין לצורך מקומה. וב'''בית יוסף''' (רעט ד"ה וכתב המרדכי) למד כן בדעת הרמב"ם, ממה שכתב לאסור במוקצה מחמת איסור אף לאחר שהלך האיסור ממנו על פי הכלל שכל שנאסר בין השמשות נאסר לכל היום, ולאחר מכן כתב שדבר שכלי שהוקצה מחמת מיאוסו מותר לטלטלו אם צריך לו, משמע שמוקצה מחמת איסור אין לטלטל אפילו הוצרך להם. וכתב שכן היא גם דעת ה'''הגהות אשר"י''' (ג כ ד"ה ואפילו), וכן משמע ב'''רבנו ירוחם''' וב'''רא"ש''' בתשובה (כב ח). <BR/>וכתב הבית יוסף בטעם הדבר, שכלי שמלאכתו לאיסור לא הוקצה בין השמשות שהרי מותר היה לטלטלו לצורך גופו ומקומו, אבל מוקצה מחמת איסור הרי בבין השמשות אסור היה לטלטלו אף לצורך גופו ומקומו, ולכן הוקצה בכך לכל היום, ודמי ל[[מניח אבן על פי החבית]] שנעשה בסיס לדבר האסור ואסור לכולי יומא.
אמנם ב'''תשובות הגאונים''' (שערי תשובה רלו) כתוב שאין לטלטל המנורה בין לצורך גופה בין לצורך מקומה. וב'''בית יוסף''' (רעט ד"ה וכתב המרדכי) למד כן בדעת הרמב"ם, ממה שכתב לאסור במוקצה מחמת איסור אף לאחר שהלך האיסור ממנו על פי הכלל שכל שנאסר בין השמשות נאסר לכל היום, ולאחר מכן כתב שדבר שכלי שהוקצה מחמת מיאוסו מותר לטלטלו אם צריך לו, משמע שמוקצה מחמת איסור אין לטלטל אפילו הוצרך להם. וכתב שכן היא גם דעת ה'''הגהות אשר"י''' (ג כ ד"ה ואפילו), וכן משמע ב'''רבנו ירוחם''' וב'''רא"ש''' בתשובה (כב ח). גם ב'''שלטי הגיבורים''' (כא א א) למד בדעת הרמב"ם והפוסקים שאין להתיר אף לצורך גופו ומקומו.<BR/>וכתב הבית יוסף בטעם הדבר, שכלי שמלאכתו לאיסור לא הוקצה בין השמשות שהרי מותר היה לטלטלו לצורך גופו ומקומו, אבל מוקצה מחמת איסור הרי בבין השמשות אסור היה לטלטלו אף לצורך גופו ומקומו, ולכן הוקצה בכך לכל היום, ודמי ל[[מניח אבן על פי החבית]] שנעשה בסיס לדבר האסור ואסור לכולי יומא {{ראה עוד|טלטול נר בשבת|לצורך גופו ומקומו}}.


ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רעט ב) הביא בסתם לאסור טלטול לצורך גופו ומקומו, והוסיף שיש מי שמתיר ולא נראו דבריו.
ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רעט ב) הביא בסתם לאסור טלטול לצורך גופו ומקומו, והוסיף שיש מי שמתיר ולא נראו דבריו.