הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול נר בשבת"

כתב הרב '''ערוך השלחן''' (רעט א) שאמנם בגמרא פשוט לכל התנאים שנר שלא הודלק כלל מותר בטלטול, אך היתר זה הוא רק בזמנם שיה להם שימוש בכלי הנר לצורך מלאכת היתר, אבל בזמן הזה אין לנו שום שימוש בנר ולכן אסור לטלטלו אף שלא הדליקו בו כלל.

<BR/>אבל בשו"ת '''אגרות משה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14679&st=&pgnum=119 (אורח חיים ה כב כח)] כתב שמותר לטלטלם לצורך גופו ומקומו ככל כלי שמלאכתו לאיסור.

==טעם האיסור==

ב'''גמרא''' (מד א) מבואר שהאיסור בנר שהיה דולק בשבת וכבה, הוא מטעם מוקצה מחמת איסור. ואף שדבר זה מבואר בדעת ר' יהודה, מ"מ בזה גם ר' מאיר מודה לו, ולא מסתבר שנחלקו בטעם האיסור בזה. וכן מבואר בדברי '''רש"י''' (ד"ה חוץ מן הנר שהדליקו) וכן מפורש ב'''גמרא''' להלן (קנז א) שלדידן מוקצה מחמת איסור אסור. אמנם לא מבואר בגמרא מהו האיסור שמחמתו נאסר הנר.

====טעם האיסור בשלהבת וטלטול כלים חשמליים====

<BR/>ה'''חזון איש''' כתב (מא טז) כתב שהנר הוא מוקצה מפני שאין דרך לטלטלו שמא יכשל באיסור מכבה או מבעיר ועוד שאין דרך השימוש בו אלא במקומו. ובשו"ת '''מנחת שלמה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15096&st=&pgnum=156&hilite= (א יד)] האריך להקשות על דבריו ובין השאר כתב שלשיטתו בנרות שאין בהם חשש כיבוי יש להתיר, וגם כאשר מתנה שדעתו לטלטלו היה לנו להתיר בשופי, ואנו מצאנו בזה מחלוקת, וגם עינינו רואות שבימי חול דרך בני אדם לטלטל את הנר ממקום למקום, ואף ביום טוב עושים כן, ולשיטתו יש לאסור זה אף ביום טוב אף שלא לצורך אוכל נפש.

<BR/>והרב '''מנחת שלמה''' שם [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15096&st=&pgnum=156&hilite= (ד"ה ואמרתי ליישב)] נותן טעם אחר לאיסור הטלטול בשלהבת עצמה, שכיון שהשלהבת מתחלפת מרגע לרגע וגם היש חשובה מאוד, רואים אותה כדבר נפרד מכולם, וכיון שאין בה ממש ואינה בת טלטול ככלים ואוכלים, הוי כמוקצה מחמת גופו. ומטעם זה מותר לטלטל הנר ביום טוב, לפי שיש לו שימוש להדליק ממנו לנר אחר. ולפי"ז העלה שהיה מקום להתיר לטלטל מנורות או פנס חשמליים שהיו דלוקים מערב שבת, כיון שהחוט להט אין בו שום שלהבת, ואינו מתחלף כלל. אמנם בספר '''מאורי אש''' כתב שאינו מורה כן להלכה רק בדרך פלפול הלכה ולא למעשה, והוסיף גם עוד טעמים אחרים לאיסור לטלטל כלי חשמל.