הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול נר בשבת"

נוספו 2,290 בתים ,  12:25, 31 במאי 2016
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות|שבת ג ו|שבת מד א-מז א|שבת ג ז|שבת כה י-יא|אורח חיים רעט}}
{{מקורות|שבת ג ו|שבת מד א-מז א|שבת ג ז|שבת כה י-יא|אורח חיים רעט}}
אם מותר לטלטל בשבת נר כבוי או נר דולק ואם מועיל בזה תנאי מבעוד יום.
אם מותר לטלטל בשבת נר כבוי או נר דולק ובאיזה אופן, ואם מועיל בזה תנאי מבעוד יום.


==סוגית הגמרא==
==סוגית הגמרא==
שורה 75: שורה 75:
====לצורך גופו ומקומו====
====לצורך גופו ומקומו====
כתב ה'''ראבי"ה''' (שבת רד) שנר שכבה והוא צריך לגופו או למקומו מותר לטלטלו, שמוקצה מחמת איסור מותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו, אך הוסיף שם שכל זמן שהנר דולק אסור לטלטלו אף לצורך גופו ומקומו לפי שנעשו בסיס לדבר האסור. ודבריו אינם מובנים, שהרי אף לאחר שכבה אסור לטלטל משום בסיס לדבר האסור, ואם בבין השמשות היה אסור לצורך גופו ומקומו, הרי שנאסר לכולי יומא, ומה נשתנה כשכבה.
כתב ה'''ראבי"ה''' (שבת רד) שנר שכבה והוא צריך לגופו או למקומו מותר לטלטלו, שמוקצה מחמת איסור מותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו, אך הוסיף שם שכל זמן שהנר דולק אסור לטלטלו אף לצורך גופו ומקומו לפי שנעשו בסיס לדבר האסור. ודבריו אינם מובנים, שהרי אף לאחר שכבה אסור לטלטל משום בסיס לדבר האסור, ואם בבין השמשות היה אסור לצורך גופו ומקומו, הרי שנאסר לכולי יומא, ומה נשתנה כשכבה.
<BR/>גם ב'''פסקי הרי"ד''' (שבת מד א) כתב כהראבי"ה אך מטעם אחר, שמוקצה מחמת איסור דמי לכלים שמלאכתן לאיסור שמותרים לצורך גופן ומקומן, דאין לחלק בין מוקצה למוקצה, אלא אם כן אין עליו תורת כלי כלל. דבריו הובאו לדינא גם ב'''אגור''' (תנד) {{ראה עוד|טלטול נר בשבת|לצורך גופו ומקומו}}.
<BR/>גם ב'''פסקי הרי"ד''' (שבת מד א) כתב כהראבי"ה אך מטעם אחר, שמוקצה מחמת איסור דמי לכלים שמלאכתן לאיסור שמותרים לצורך גופן ומקומן, דאין לחלק בין מוקצה למוקצה, אלא אם כן אין עליו תורת כלי כלל. דבריו הובאו לדינא גם ב'''אגור''' (תנד). גם ה'''מרדכי''' (ג שטו) כתב להתיר טלטול לצורך גופו ומקומו בנר שהדליקו בו באותה השבת.
<BR/>ב'''שו"ת מהרי"ל''' (חדשות לח ד) כתב שלא נהגו כן, אלא נוהגין איסור אף בלצורך גופו ומקומו, ומשמע מדבריו שמדינא סובר לאיסור.
<BR/>אמנם ב'''שו"ת מהרי"ל''' (חדשות לח ד) כתב שנוהגין איסור בטלטול הנר אף לצורך גופו ומקומו, אך משמע מדבריו שמדינא סובר לאיסור.


אמנם ב'''תשובות הגאונים''' (שערי תשובה רלו) כתוב שאין לטלטל המנורה בין לצורך גופה בין לצורך מקומה. וב'''בית יוסף''' (רעט ד"ה וכתב המרדכי) למד כן בדעת הרמב"ם, ממה שכתב לאסור במוקצה מחמת איסור אף לאחר שהלך האיסור ממנו על פי הכלל שכל שנאסר בין השמשות נאסר לכל היום, ולאחר מכן כתב שדבר שכלי שהוקצה מחמת מיאוסו מותר לטלטלו אם צריך לו, משמע שמוקצה מחמת איסור אין לטלטל אפילו הוצרך להם. וכתב שכן היא גם דעת ה'''הגהות אשר"י''' (ג כ ד"ה ואפילו), וכן משמע ב'''רבנו ירוחם''' וב'''רא"ש''' בתשובה (כב ח). וכתב הבית יוסף בטעם הדבר, שכלי שמלאכתו לאיסור לא הוקצה בין השמשות שהרי מותר היה לטלטלו לצורך גופו ומקומו, אבל מוקצה מחמת איסור הרי בבין השמשות אסור היה לטלטלו אף לצורך גופו ומקומו, ולכן הוקצה בכך לכל היום.
אמנם ב'''תשובות הגאונים''' (שערי תשובה רלו) כתוב שאין לטלטל המנורה בין לצורך גופה בין לצורך מקומה. וב'''בית יוסף''' (רעט ד"ה וכתב המרדכי) למד כן בדעת הרמב"ם, ממה שכתב לאסור במוקצה מחמת איסור אף לאחר שהלך האיסור ממנו על פי הכלל שכל שנאסר בין השמשות נאסר לכל היום, ולאחר מכן כתב שדבר שכלי שהוקצה מחמת מיאוסו מותר לטלטלו אם צריך לו, משמע שמוקצה מחמת איסור אין לטלטל אפילו הוצרך להם. וכתב שכן היא גם דעת ה'''הגהות אשר"י''' (ג כ ד"ה ואפילו), וכן משמע ב'''רבנו ירוחם''' וב'''רא"ש''' בתשובה (כב ח). וכתב הבית יוסף בטעם הדבר, שכלי שמלאכתו לאיסור לא הוקצה בין השמשות שהרי מותר היה לטלטלו לצורך גופו ומקומו, אבל מוקצה מחמת איסור הרי בבין השמשות אסור היה לטלטלו אף לצורך גופו ומקומו, ולכן הוקצה בכך לכל היום.
ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רעט ב) הביא בסתם לאסור טלטול לצורך גופו ומקומו, והוסיף שיש מי שמתיר ולא נראו דבריו.
ב'''טורי זהב''' (ב) כתב על דברי הב"י, שלפי הטעם שכתב יוצא שלפוסקים הסוברים שאין בסיס לדבר האסור אלא במניח שם לדעתו לכל השבת, יהיה מותר לטלטל את הנר אחר שכבה, שהרי כשאנו מניחים את הנרות על השלחן, בדעתנו להניחם שם רק בלילה. ומסיק שם שנראה שאין מחלוקת בדבר, אלא אותם שאוסרים בלצורך גופו ומקומו מדברים באופן שהדליקם שם על מנת להניח אותם לכל השבת באותו מקום, ואילו הפוסקים המתירים איירי במכוון ליטלם אחר הלילה באופן שלא נעשה בסיס כלל.
<BR/>דברי הט"ז תמוהין שהרי השו"ע לא מדבר על השולחן שעליו נתונים הנרות, אלא על הנר עצמו שהוא נעשה בסיס לדבר האסור, וכן הקשה ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ב)
<BR/>אמנם הפרי מגדים הליץ עליו שכוונתו שגם הנר עצמו לא נעשה בסיס לדבר האסור, שכשכלה השמן דעתו ליטלו משם, והוי ככל כלי שמלאכתו לאיסור. אבל גם דבריו קשים, שא"כ אינו מובן במה חולק ר' מאיר על ר' שמעון שהתיר לטלטל את הנר אחר שכבה.
<BR/>ובספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8004&st=&pgnum=70&hilite= (ד)] כתב לבאר שמה שאמרינן לאותם פוסקים שלא הוי בסיס אלא במניחו לכל השבת, זה דווקא כשדעתו להסירו בידיים, דבהכי אמרינן שלא בטל הוא לאיסור. אבל הכא שהנר דולק עד שיכלה השמן, הרי שמבטל את הנר לאיסור ואין לטלטלו. והמשנ"ב ב'''ביאור הלכה''' (רעט ד"ה אפילו) העתיקו דבריו.


====טלטול על ידי ככר או תינוק====
====טלטול על ידי ככר או תינוק====