9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול נר בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 5: | שורה 5: | ||
===מחלוקת התנאים=== | ===מחלוקת התנאים=== | ||
ה'''משנה''' (שבת ג ו) מביאה מחלוקת תנאים לגבי טלטול נר בשבת. לדעת תנא קמא מותר לטלטל בשבת רק נר חדש שלא הדליקו בו מעולם, אבל נר ישן שכבר דלק, אף שכבר כבה מבעוד יום אסור לטלטלו. <BR/> | ה'''משנה''' (שבת ג ו) מביאה מחלוקת תנאים לגבי טלטול נר בשבת. לדעת תנא קמא מותר לטלטל בשבת רק נר חדש שלא הדליקו בו מעולם, אבל נר ישן שכבר דלק, אף שכבר כבה מבעוד יום אסור לטלטלו. <BR/> | ||
בברייתא המובאת '''גמרא''' (מד א) מבואר שזוהי דעת ר' יהודה, ושטעמו הוא משום שנר שדלק וכבה הוא מאוס ו[[מוקצה מחמת מיאוס]] אסור. בברייתא נוספת המובאת בגמרא להלן, אומר ר' יהודה שנר של מתכת מותר לטלטלו אם כבה קודם השבת, אך אם כבה בשבת עצמה אסור לטלטלו. טעם הדבר הוא שנר של מתכת אינו מאוס ולכן כל שכבה קודם השבת מותר (ובמשנה מדובר בנר של חרס), אך אם כבה בשבת עצמה הרי זה [[מוקצה מחמת איסור]] ואסור. | בברייתא המובאת '''גמרא''' (מד א) מבואר שזוהי דעת ר' יהודה, ושטעמו הוא משום שנר שדלק וכבה הוא מאוס ו[[מוקצה מחמת מיאוס]] אסור. בברייתא נוספת המובאת בגמרא להלן, אומר ר' יהודה שנר של מתכת מותר לטלטלו אם כבה קודם השבת, אך אם כבה בשבת עצמה אסור לטלטלו. טעם הדבר הוא שנר של מתכת אינו מאוס ולכן כל שכבה קודם השבת מותר (ובמשנה מדובר בנר של חרס), אך אם כבה בשבת עצמה הרי זה [[מוקצה מחמת איסור]] ואסור, שמתוך שהוקצה ונאסר בין השמשות הוקצה לכל היום. | ||
דעה שניה במשנה היא דעת ר' שמעון שסובר שמותר לטלטל כל נר שכבה, אף אם כבה באמצע השבת, ואין אסור בטלטול אלא נר שדולק בשבת. ובברייתא הנ"ל מבואר שר' שמעון לא התיר לטלטל אלא נר קטן שדעתו עליו מבעוד יום להשתמש בו לכשיכבה, אבל נר גדול המונח בכוס או בקערה או בעששית אסור לטלטלו לפי שאין דעתו עליו, שהרי סבור הוא שלא יכבה כל היום. | דעה שניה במשנה היא דעת ר' שמעון שסובר שמותר לטלטל כל נר שכבה, אף אם כבה באמצע השבת, ואין אסור בטלטול אלא נר שדולק בשבת. ובברייתא הנ"ל מבואר שר' שמעון לא התיר לטלטל אלא נר קטן שדעתו עליו מבעוד יום להשתמש בו לכשיכבה, אבל נר גדול המונח בכוס או בקערה או בעששית אסור לטלטלו לפי שאין דעתו עליו, שהרי סבור הוא שלא יכבה כל היום. | ||
<BR/>כלומר לדעת ר' שמעון במוקצה מחמת איסור לא אמרינן 'מיגו דאיתקצאי', אך אם האדם עצמו בדעתו היה שלא ישתמש בנר זה כל השבת מפני שסבור שעתיד הוא לדלוק כל השבת, גם ר' שמעון מודה שאסור. | |||
דעותיהם של שני תנאים נוספים מובאות בברייתא ב'''גמרא''' (מד א). | דעותיהם של שני תנאים נוספים מובאות בברייתא ב'''גמרא''' (מד א). | ||
<BR/>דעת ר' מאיר שאסור לטלטל נר שהדליקוהו קודם השבת וכבה בשבת (וכל שכן נר שהוא עדיין דולק), אבל נר שהודלק בחול וכבה קודם השבת מותר לטלטלו, לפי | <BR/>דעת ר' מאיר שאסור לטלטל נר שהדליקוהו קודם השבת וכבה בשבת (וכל שכן נר שהוא עדיין דולק), שמוקצה מחמת איסור אסור, אבל נר שהודלק בחול וכבה קודם השבת מותר לטלטלו, לפי שסבור הוא ש[[מוקצה מחמת מיאוס]] מותר. | ||
<BR/>דעה נוספת שהיא המקילה ביותר, היא דעת ר' אלעזר ברבי שמעון שהוא מתיר להסתפק מן הנר הכבה ומן השמן המטפטף אפילו בזמן שהוא דולק. | <BR/>דעה נוספת שהיא המקילה ביותר, היא דעת ר' אלעזר ברבי שמעון שהוא מתיר להסתפק מן הנר הכבה ומן השמן המטפטף אפילו בזמן שהוא דולק. | ||
| שורה 19: | שורה 20: | ||
לדעת '''רש"י''' (ד"ה לדברי) דבריו מתייחסים לר' יהודה ור' מאיר בלבד, שאף ר' מאיר שמתיר בנר ישן מודה בפמוט של מתכת אם הודלק בשבת דהוי [[מוקצה מחמת איסור]], ואילו ר' יהודה שאוסר בנר ישן מודה בפמוט של מתכת שלא הודלק בשבת, כיון שהוא אינו מאוס, ואינו מקצהו. | לדעת '''רש"י''' (ד"ה לדברי) דבריו מתייחסים לר' יהודה ור' מאיר בלבד, שאף ר' מאיר שמתיר בנר ישן מודה בפמוט של מתכת אם הודלק בשבת דהוי [[מוקצה מחמת איסור]], ואילו ר' יהודה שאוסר בנר ישן מודה בפמוט של מתכת שלא הודלק בשבת, כיון שהוא אינו מאוס, ואינו מקצהו. | ||
<BR/>אמנם הקשו הראשונים על דברי רש"י, מה החידוש בדברי ר' זירא אליבא דר' מאיר, והרי גם בנר של חרס אמר שאם הודלק בשבת אסור שהוא מוקצה מחמת איסור. ותירצו ב'''תוספות''' (ד"ה לדברי) שהיה הוה אמינא שר' מאיר אוסר דווקא בשל חרס משום שיש בו תרתי לריעותא, שהוא מאוס ושהיה דולק בשבת, קמ"ל ר' זירא שאפילו בפמוט של מתכת אסור אף שאינו מאוס. | <BR/>אמנם הקשו הראשונים על דברי רש"י, מה החידוש בדברי ר' זירא אליבא דר' מאיר, והרי גם בנר של חרס אמר שאם הודלק בשבת אסור שהוא מוקצה מחמת איסור. ותירצו ב'''תוספות''' (ד"ה לדברי) שהיה הוה אמינא שר' מאיר אוסר דווקא בשל חרס משום שיש בו תרתי לריעותא, שהוא מאוס ושהיה דולק בשבת, קמ"ל ר' זירא שאפילו בפמוט של מתכת אסור אף שאינו מאוס. | ||
מכל מקום דוחים ה'''תוספות''' את דברי רש"י משום שלא מסתבר שדברי ר' זירא קאי על ר'מאיר ור' יהודה בלבד ולא על ר' שמעון, וכן כתב ה'''רמב"ן''' (מד א ד"ה פמוט) לדחות דברי רש"י לפי | <BR/>מכל מקום דוחים ה'''תוספות''' את דברי רש"י משום שלא מסתבר שדברי ר' זירא קאי על ר' מאיר ור' יהודה בלבד ולא על ר' שמעון, וכן כתב ה'''רמב"ן''' (מד א ד"ה פמוט) לדחות דברי רש"י לפי שממה שכתוב 'דברי הכל' משמע שאף ר' שמעון מודה בפמוט לאיסורא. | ||
== | לכן כתבו לבאר בדברי ר' זירא שאף ר' שמעון מודה בפמוט של מתכת שאסור משום שהוא גדול והוי ככוס וקערה דלעיל, שאין בדעתו של אדם להשתמש בהם. אמנם אם לא הדליקו בו בשבת אלא בחול, אף ר' מאיר ור' יהודה מודים שמותר, לפי שאינו מאוס ואינו מוקצה מחמת איסור. פירוש זה מבואר גם בדברי '''רבנו חננאל''' (ד"ה א"ר זירא). | ||
==פסיקת ההלכה== | |||
ה'''גמרא''' להלן (שבת קנז א) מביאה מחלוקת רב אחא ורבינא. לדעת אחד מהם הלכה כר' שמעון מלבד [[מוקצה מחמת מיאוס]], ולדעת האחר גם במוקצה מחמת מיאוס הלכה כר' שמעון, ורק ב[[מוקצה מחמת איסור]] אין הלכה כמותו, ומסיימת שם הגמרא ש[[במוקצה מחמת חסרון כיס]] גם ר' שמעון מודה שאסור. | ה'''גמרא''' להלן (שבת קנז א) מביאה מחלוקת רב אחא ורבינא. לדעת אחד מהם הלכה כר' שמעון מלבד [[מוקצה מחמת מיאוס]], ולדעת האחר גם במוקצה מחמת מיאוס הלכה כר' שמעון, ורק ב[[מוקצה מחמת איסור]] אין הלכה כמותו, ומסיימת שם הגמרא ש[[במוקצה מחמת חסרון כיס]] גם ר' שמעון מודה שאסור. | ||
<BR/>כתבו ה'''רי"ף''' () וה'''רא"ש''' () שקיימא לן בכל מקום שנחלקו רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל, ולכן גם כאן הדין הוא שמוקצה מחמת מיאוס מותר | <BR/>כתבו ה'''רי"ף''' (כא א) וה'''רא"ש''' (ג כ) שקיימא לן בכל מקום שנחלקו רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל, ולכן גם כאן הדין הוא שמוקצה מחמת מיאוס מותר ואילו מוקצה מחמת איסור אסור, כלומר שלענין טלטול הלכה כר' מאיר שנר שכבה מותר לטלטלו אלא אם כן דלק בשבת, שהוקצה מחמת איסור. | ||
<BR/>כן הכריעו כל הראשונים | <BR/>גם '''רבנו חננאל''' (מד א ד"ה ת"ר) כתב שאין הלכה כר' שמעון בזה, אלא שנתן טעם אחר בדבר, שכיון שר' יהודה ור' מאיר שניהם מסכימים לאסור במוקצה מחמת איסור, הלכה כמותם בזה ולא כר' שמעון שהוא דעת יחיד. | ||
כן הכריעו כל הראשונים לאסור נר שדלק בשבת אף לאחר שכבה שגם במוקצה מחמת איסור אמרינן מיגו דאיתקצאי בין השמשות איתקצאי לכולי יומא. וכן נפסק להלכה ב'''רמב"ם''' (שבת כה י) וב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רעט א). | |||
==טעם האיסור== | |||
ב'''גמרא''' להלן (מז א) מבואר בדעת ר' שמעון שהסיבה שאוסר לטלטל את הנר בשעה שהוא דולק הוא מפני שנעשו הנר, הפתילה והשמן בסיס לדבר האסור, וכתב '''רש"י''' () שהדבר האסור הוא הפתילה שאסור לטלטלה. אמנם לדעת ר"ש לאחר שכבה הנר שוב מותר לטלטלו, אך לפי מה שקיימא לן כר' מאיר ור' יהודה האוסרים מוקצה מחמת איסור, גם לאחר שכבה הנר אסור הוא בטלטול, שכיון שמתוך שנאסר בין השמשות נאסר כל היום. וכן כתב ה'''משנה ברורה''' (א) שהטעם שהנר והפתילה והשמן אסורים הוא מפני שנעשו בסיס לשלהבת שהיא אסורה בטלטול. כלומר אף שדבר זה נאמר בגמרא לדעת ר' שמעון ובשעה שהנר דולק, מ"מ נכונים הדברים גם לר' יהודה שאוסר כל השבת. | |||
ומבואר באחרונים, שכיון שהשלהבת היא מוקצה מחמת איסור, אין לטלטלה אף לצורך גופו ומקומו, וכן הנר והפתילה והשמן נעשו בסיס לה ואסורים כמותה. | |||
==טלטול נר חדש בזמן הזה== | |||
כתב הרב '''ערוך השלחן''' (רעט א) שכל ההיתר לטלטל נר שאינו דולק הוא רק בזמנם שיה להם שימוש בכלי הנר לצורך מלאכת היתר, אבל בזמן הזה אין לנו שום שימוש בנר ולכן אסור לטלטלו אף שלא הדליקו בו כלל. | |||
==בירור דעת ר' שמעון== | ==בירור דעת ר' שמעון== | ||