9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול מן הצד"
אין תקציר עריכה
| שורה 52: | שורה 52: | ||
===תירוץ התוספות וסייעתם=== | ===תירוץ התוספות וסייעתם=== | ||
'''ר"י''' בתוספות (מג ב ד"ה דכ"ע) כתב לחלק שתלוי הדבר לצורך מה הוא מטלטל, שאם מטלטל לצורך דבר האסור, כגון במת שרוצה לפנותו, הרי זה טלטול מן הצד שאסור. אבל אם מטלטל לצורך דבר המותר, כגון לצורך הפגה כדי לאוכלה או חבית של יין לשתות וכד', הרי זה טלטול מן הצד המותר. כתירוץ זה כתבו גם ה'''רא"ש''' (ג יט ובתוספותיו מג ב ד"ה דכ"ע) וה'''רמב"ם''' (שבת כה יד), וכן דעת ה'''אגודה''' (שבת ג סד). וכן סוברים הרבה ראשונים ואף מבארים כן בדעת הרי"ף, הרי הם ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף כ ב ד"ה וקשיא, חידושים מג ב ד"ה מר), ה'''רשב"א''' (מג ב ד"ה מר) למסקנת דבריו, ה'''ריטב"א''' (מד א ד"ה א"ר יוחנן). | '''ר"י''' בתוספות (מג ב ד"ה דכ"ע) כתב לחלק שתלוי הדבר לצורך מה הוא מטלטל, שאם מטלטל לצורך דבר האסור, כגון במת שרוצה לפנותו, הרי זה טלטול מן הצד שאסור. אבל אם מטלטל לצורך דבר המותר, כגון לצורך הפגה כדי לאוכלה או חבית של יין לשתות וכד', הרי זה טלטול מן הצד המותר. כתירוץ זה כתבו גם ה'''רא"ש''' (ג יט ובתוספותיו מג ב ד"ה דכ"ע) וה'''טור''' (אורח חיים שיא) וה'''רמב"ם''' (שבת כה יד), וכן דעת ה'''אגודה''' (שבת ג סד). וכן סוברים הרבה ראשונים ואף מבארים כן בדעת הרי"ף, הרי הם ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף כ ב ד"ה וקשיא, חידושים מג ב ד"ה מר), ה'''רשב"א''' (מג ב ד"ה מר) למסקנת דבריו, ה'''ריטב"א''' (מד א ד"ה א"ר יוחנן). | ||
===קושיית רבנו יונה והתירוצים עליה=== | ===קושיית רבנו יונה והתירוצים עליה=== | ||
| שורה 58: | שורה 58: | ||
שלושה תירוצים נאמרו לקושיה זו.<BR/> | שלושה תירוצים נאמרו לקושיה זו.<BR/> | ||
ה'''רא"ש''' שם כתב שלא קשיא מידי, לפי שבקש אין כלל טלטול של דבר אסור אגב ההיתר, אלא רק נענוע כלאחר יד, ואף שלצורך המוקצה הוא מנענעו, הרי זה דומה לטלטול מן הצד של לצורך דבר המותר. | ה'''רא"ש''' שם כתב שלא קשיא מידי, לפי שבקש אין כלל טלטול של דבר אסור אגב ההיתר, אלא רק נענוע כלאחר יד, ואף שלצורך המוקצה הוא מנענעו, הרי זה דומה לטלטול מן הצד של לצורך דבר המותר. כתירוץ זה של הרא"ש העתיק ה'''טור''' (אורח חיים שיא) להלכה. | ||
<BR/>ה'''ר"ן''' (חידושים מג ב ד"ה מר, בדפי הרי"ף כ ב ד"ה וקשיא) לעומת זאת כתב בלשון אחר, שאינו מטלטל את הקש מפני שצריך לו אלא מפני שצריך למיטה ואי אפשר לו בלא טלטול הקש, וכיון שלא מטלטל בהדיא אלא כלאחר יד שרי. | <BR/>ה'''ר"ן''' (חידושים מג ב ד"ה מר, בדפי הרי"ף כ ב ד"ה וקשיא) לעומת זאת כתב בלשון אחר, שאינו מטלטל את הקש מפני שצריך לו אלא מפני שצריך למיטה ואי אפשר לו בלא טלטול הקש, וכיון שלא מטלטל בהדיא אלא כלאחר יד שרי. | ||
<BR/>מדברי הר"ן מבואר שתירוץ אחר הוא מדברי ר' יונה, כלומר לר"ן טלטול הקש הוא נחשב לצורך דבר היתר, ואין פה חילוק נוסף כמו שחילק הרא"ש. כתירוץ זה של הר"ן משמע גם מתוך דברי הרשב"א, שבתחילה הבין ברי"ף לחלק בין מת לאוכלין מצד החפץ עצמו, ועל זה הקשה מסוגיה דקש שעל גבי המטה ותירץ כתוס' שהחילוק הוא לצורך מה מטלטל, משמע שסובר שאף שהקש הוא דבר האסור, מ"מ מטלטלו לצורך היתר, והיינו כהר"ן. | <BR/>מדברי הר"ן מבואר שתירוץ אחר הוא מדברי ר' יונה, כלומר לר"ן טלטול הקש הוא נחשב לצורך דבר היתר, ואין פה חילוק נוסף כמו שחילק הרא"ש. כתירוץ זה של הר"ן משמע גם מתוך דברי הרשב"א, שבתחילה הבין ברי"ף לחלק בין מת לאוכלין מצד החפץ עצמו, ועל זה הקשה מסוגיה דקש שעל גבי המטה ותירץ כתוס' שהחילוק הוא לצורך מה מטלטל, משמע שסובר שאף שהקש הוא דבר האסור, מ"מ מטלטלו לצורך היתר, והיינו כהר"ן. | ||
| שורה 65: | שורה 65: | ||
==פסיקת ההלכה== | ==פסיקת ההלכה== | ||
===שלחן ערוך=== | ===שלחן ערוך=== | ||
מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיא ח) פסק שטלטול מן הצד מותר כאשר הוא לצורך דבר המותר, אך לצורך דבר האסור אסור, וזהו כדעת הרי"ף כפי שהבינוהו רוב הראשונים ופסקו כוותיה. | |||
<BR/>עוד הוסיף שם שטלטול בגופו מותר אפילו לצורך דבר האסור, כקש שעל המטה שמותר לנענעו בגופו. | |||
===שיטת החזון איש=== | ===שיטת החזון איש=== | ||
בספר '''חזון איש''' (אורח חיים מז יב-יג) כתב בדעת הרא"ש שאין כוונתו לחלק בין טלטול בגופו לטלטול בידיו, אלא כוונתו שכיון ששוכב על הקש אין כאן טלטול כלל כיון שיש כאן פעולת שכיבה ולא פעולת טלטול, ואף אם כוונתו גם לנער את הקש מותר. והוסיף שם שלפי זה אין היתר לטלטל מוקצה ברגלו וכד' אף לדעת הרא"ש, אם לא לצורך היתר כבטלטול מן הצד, וזה דלא כהבית יוסף ושאר פוסקים בהבנת הרא"ש. | |||
<BR/>אמנם כל הפוסקים חלקו בזה על החזו"א, והתירו כפשט דברי מרן טלטול בגופו אף לצורך דבר האסור. וכן האריך להוכיח ה'''גרש"ז אוירבך''' בהערה שבסוף ספר '''שמירת שבת כהלכתה'''. | |||
==הגדרת טלטול מן הצד== | ==הגדרת טלטול מן הצד== | ||