9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול מן הצד"
מ
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
<BR/>ה'''ר"ן''' (חידושים מג ב ד"ה מר, בדפי הרי"ף כ ב ד"ה וקשיא) לעומת זאת כתב בלשון אחר, שאינו מטלטל את הקש מפני שצריך לו אלא מפני שצריך למיטה ואי אפשר לו בלא טלטול הקש, וכיון שלא מטלטל בהדיא אלא כלאחר יד שרי. | <BR/>ה'''ר"ן''' (חידושים מג ב ד"ה מר, בדפי הרי"ף כ ב ד"ה וקשיא) לעומת זאת כתב בלשון אחר, שאינו מטלטל את הקש מפני שצריך לו אלא מפני שצריך למיטה ואי אפשר לו בלא טלטול הקש, וכיון שלא מטלטל בהדיא אלא כלאחר יד שרי. | ||
<BR/>מדברי הר"ן מבואר שתירוץ אחר הוא מדברי ר' יונה, כלומר לר"ן טלטול הקש הוא נחשב לצורך דבר היתר, ואין פה חילוק נוסף כמו שחילק הרא"ש. כתירוץ זה של הר"ן משמע גם מתוך דברי הרשב"א, שבתחילה הבין ברי"ף לחלק בין מת לאוכלין מצד החפץ עצמו, ועל זה הקשה מסוגיה דקש שעל גבי המטה ותירץ כתוס' שהחילוק הוא לצורך מה מטלטל, משמע שסובר שאף שהקש הוא דבר האסור, מ"מ מטלטלו לצורך היתר, והיינו כהר"ן. | <BR/>מדברי הר"ן מבואר שתירוץ אחר הוא מדברי ר' יונה, כלומר לר"ן טלטול הקש הוא נחשב לצורך דבר היתר, ואין פה חילוק נוסף כמו שחילק הרא"ש. כתירוץ זה של הר"ן משמע גם מתוך דברי הרשב"א, שבתחילה הבין ברי"ף לחלק בין מת לאוכלין מצד החפץ עצמו, ועל זה הקשה מסוגיה דקש שעל גבי המטה ותירץ כתוס' שהחילוק הוא לצורך מה מטלטל, משמע שסובר שאף שהקש הוא דבר האסור, מ"מ מטלטלו לצורך היתר, והיינו כהר"ן. | ||
<BR/>ה'''מאירי''' (מג ב ד"ה פעמים) כתב שגם קש הוא נחשב | <BR/>ה'''מאירי''' (מג ב ד"ה פעמים) כתב שגם קש הוא נחשב דבר אכילה, שהואיל וראוי לשכיבה הוא, הרי הוא כדבר מאכל. תירוץ זה הוא כעין דברי הר"ן, אלא שהר"ן סובר שהקש הוא דבר אסור אלא שמטלטלו לצורך דבר המותר, ואילו המאירי תופס שהקש עצמו אף שמוקצה הוא מ"מ חשיב כדבר מאכל. משמע מדברי המאירי שהבין אחרת מהר"ן את עיקר תירוצו של הרי"ף, שלדעתו החילוק הוא בין במהות חפץ עצמו ולא במטרת הטלטול. | ||
==פסיקת ההלכה== | ==פסיקת ההלכה== | ||
===שלחן ערוך=== | ===שלחן ערוך=== | ||
מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיא ח) פסק שטלטול מן הצד מותר כאשר הוא לצורך דבר המותר, אך לצורך דבר האסור אסור, וזהו כדעת הרי"ף כפי שהבינוהו רוב הראשונים ופסקו כוותיה. | מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיא ח) פסק שטלטול מן הצד מותר כאשר הוא לצורך דבר המותר, אך לצורך דבר האסור אסור, וזהו כדעת הרי"ף כפי שהבינוהו רוב הראשונים ופסקו כוותיה. | ||
<BR/>עוד הוסיף שם שטלטול בגופו מותר אפילו לצורך דבר האסור, כקש שעל המטה שמותר לנענעו בגופו. | <BR/>עוד הוסיף שם שטלטול בגופו מותר אפילו לצורך דבר האסור, כקש שעל המטה שמותר לנענעו בגופו, וזהו כהרא"ש והטור. | ||
===שיטת החזון איש=== | ===שיטת החזון איש=== | ||
בספר '''חזון איש''' (אורח חיים מז יב-יג) כתב בדעת הרא"ש שאין כוונתו לחלק בין טלטול בגופו לטלטול בידיו, אלא כוונתו שכיון ששוכב על הקש אין כאן טלטול כלל כיון שיש כאן פעולת שכיבה ולא פעולת טלטול, ואף אם כוונתו גם לנער את הקש מותר. והוסיף שם שלפי זה אין היתר לטלטל מוקצה ברגלו וכד' אף לדעת הרא"ש, אם לא לצורך היתר כבטלטול מן הצד, וזה דלא כהבית יוסף ושאר פוסקים בהבנת הרא"ש. | בספר '''חזון איש''' (אורח חיים מז יב-יג) כתב בדעת הרא"ש שאין כוונתו לחלק בין טלטול בגופו לטלטול בידיו, אלא כוונתו שכיון ששוכב על הקש אין כאן טלטול כלל כיון שיש כאן פעולת שכיבה ולא פעולת טלטול, ואף אם כוונתו גם לנער את הקש מותר. והוסיף שם שלפי זה אין היתר לטלטל מוקצה ברגלו וכד' אף לדעת הרא"ש, אם לא לצורך היתר כבטלטול מן הצד, וזה דלא כהבית יוסף ושאר פוסקים בהבנת הרא"ש. | ||
<BR/>אמנם | <BR/>אמנם הפוסקים חלקו בזה על החזו"א, והתירו כפשט דברי מרן טלטול בגופו אף לצורך דבר האסור. וכן האריך להוכיח ה'''גרש"ז אוירבך''' בהערה שבסוף ספר '''שמירת שבת כהלכתה'''. | ||
==הגדרת טלטול מן הצד== | ==הגדרת טלטול מן הצד== | ||
==שיעורים, מאמרים וכתבי עת== | |||
*[http://asif.co.il/?wpfb_filepage=tl-sh-1-22-pdf טלטול מן הצד] - הרב שמואל טל, טל חיים תש"ע, ישיבת תורת החיים [באתר 'אסיף']. | |||
*[https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=7&cad=rja&uact=8&ved=0ahUKEwiZg-jpqZPOAhXIA8AKHauiB1wQtwIIPzAG&url=https%3A%2F%2Fwww.youtube.com%2Fwatch%3Fv%3DzehU31bKsr4&usg=AFQjCNGHFiQM6bHvLCvJWd-f0_fnth4E1A&sig2=I7MnGXRNzXiZuJtkhRZ5Qg טלטול מן הצד וטלטול כלאחר יד] - האב חיים שלום דייטש ראש כולל צמח צדק [בערוץ YouTube]. | |||
[[קטגוריה:מוקצה]] | [[קטגוריה:מוקצה]] | ||