9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול מן הצד"
אין תקציר עריכה
| שורה 38: | שורה 38: | ||
על כן, כיון שהכא קיימא לן דטלטול מן הצד שמיה טלטול ובשאר מקומות קיימא לן דלאו שמיה טלטול, נצרכו הראשונים לתרץ את הגמרות באופן שלא יסתרו אהדדי. | על כן, כיון שהכא קיימא לן דטלטול מן הצד שמיה טלטול ובשאר מקומות קיימא לן דלאו שמיה טלטול, נצרכו הראשונים לתרץ את הגמרות באופן שלא יסתרו אהדדי. | ||
<BR/>עוד הוסיפו הראשונים שמצאנו מקומות שהתירו בפשטות טלטול מן הצד בלא חולק, כגון ניעור הכר מן המעות שעליו, והטיית חבית על צידה על מנת שתיפול האבן מעליה. | |||
==תירוצי הראשונים לחלק בין טלטול מת לשאר דברים== | ==תירוצי הראשונים לחלק בין טלטול מת לשאר דברים== | ||
| שורה 46: | שורה 47: | ||
====ביאורי הראשונים לדברי הרי"ף==== | ====ביאורי הראשונים לדברי הרי"ף==== | ||
ה'''רשב"א''' () | ה'''מאירי''' (מג ב ד"ה מת) חילק בין אוכלין לבין מת ואבנים (וכנראה שכן הבין בדברי הרי"ף), ומשמע בדבריו דהחילוק הוא מהו הדבר המיטלטל, שאם הוא מטלטל אוכלין ואגב זה זז גם עפר אות תבן או מוקצה, מותר. אבל אם הוא מטלטל מת או אבן, אפילו שמטלטלו מן הצד אסור. כך למד גם ה'''רשב"א''' (מג ב ד"ה מר) בכוונת הרי"ף. אמנם הרשב"א סיים שאולי כוונת הרי"ף היא כ[[#תירוץ התוספות וסייעתם|תוספות]]. | ||
===תירוץ התוספות | ===תירוץ התוספות וסייעתם=== | ||
'''ר"י''' בתוספות (מג ב ד"ה דכ"ע) כתב לחלק שתלוי הדבר לצורך מה הוא מטלטל, שאם מטלטל לצורך דבר האסור, כגון במת שרוצה לפנותו, הרי זה טלטול מן הצד שאסור. אבל אם מטלטל לצורך דבר המותר, כגון לצורך הפגה כדי לאוכלה או חבית של יין לשתות וכד', הרי זה טלטול מן הצד המותר. כתירוץ זה כתבו גם ה'''רא"ש''' (ג יט ובתוספותיו מג ב ד"ה דכ"ע) וה'''רמב"ם''' (שבת כה יד). וכן ביארו הרבה ראשונים בדעת הרי"ף, הרי הם ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף כ ב ד"ה וקשיא), ה'''רשב"א''' למסקנה, ה'''ריטב"א''' | '''ר"י''' בתוספות (מג ב ד"ה דכ"ע) כתב לחלק שתלוי הדבר לצורך מה הוא מטלטל, שאם מטלטל לצורך דבר האסור, כגון במת שרוצה לפנותו, הרי זה טלטול מן הצד שאסור. אבל אם מטלטל לצורך דבר המותר, כגון לצורך הפגה כדי לאוכלה או חבית של יין לשתות וכד', הרי זה טלטול מן הצד המותר. כתירוץ זה כתבו גם ה'''רא"ש''' (ג יט ובתוספותיו מג ב ד"ה דכ"ע) וה'''רמב"ם''' (שבת כה יד). וכן ביארו הרבה ראשונים בדעת הרי"ף, הרי הם ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף כ ב ד"ה וקשיא), ה'''רשב"א''' למסקנה, ה'''ריטב"א''' | ||
===קושיית רבנו יונה והתירוצים עליה=== | ===קושיית רבנו יונה והתירוצים עליה=== | ||
הקשה '''רבנו יונה''' (מובא ברא"ש ג יט) שתירוץ זה אינו מבאר את היתר הנענוע שם הקש בגמרא דף קמא., שהרי שם לצורך הקש הוא מטלטל והקש מוקצה הוא. | הקשה '''רבנו יונה''' (מובא ברא"ש ג יט) שתירוץ זה אינו מבאר את היתר הנענוע שם הקש בגמרא דף קמא., שהרי שם לצורך הקש הוא מטלטל והקש מוקצה הוא. גם ה'''מאירי''' (מג ב ד"ה פעמים) כתב שמגמרא זו ראיה לכאורה לדברי בעל המאור. | ||
שלושה תירוצים נאמרו לקושיה זו.<BR/> | |||
ה'''רא"ש שם כתב שלא קשיא מידי, לפי שבקש אין כלל טלטול של דבר אסור אגב ההיתר, אלא רק נענוע כלאחר יד, ואף שלצורך המוקצה הוא מנענעו, הרי זה דומה לטלטול מן הצד של לצורך דבר המותר. | ה'''רא"ש שם כתב שלא קשיא מידי, לפי שבקש אין כלל טלטול של דבר אסור אגב ההיתר, אלא רק נענוע כלאחר יד, ואף שלצורך המוקצה הוא מנענעו, הרי זה דומה לטלטול מן הצד של לצורך דבר המותר. | ||
<BR/>ה'''ר"ן''' לעומת זאת כתב בלשון אחר, שאינו מטלטל את הקש מפני שצריך לו אלא מפני שצריך למיטה ואי אפשר לו בלא טלטול הקש, וכיון שלא מטלטל בהדיא אלא כלאחר יד שרי. | <BR/>ה'''ר"ן''' לעומת זאת כתב בלשון אחר, שאינו מטלטל את הקש מפני שצריך לו אלא מפני שצריך למיטה ואי אפשר לו בלא טלטול הקש, וכיון שלא מטלטל בהדיא אלא כלאחר יד שרי. | ||
<BR/>מדברי הר"ן מבואר שתירוץ אחר הוא מדברי ר' יונה, כלומר לר"ן טלטול הקש הוא נחשב לצורך דבר היתר, ואין פה חילוק נוסף כמו שחילק הרא"ש. | <BR/>מדברי הר"ן מבואר שתירוץ אחר הוא מדברי ר' יונה, כלומר לר"ן טלטול הקש הוא נחשב לצורך דבר היתר, ואין פה חילוק נוסף כמו שחילק הרא"ש. | ||
<BR/>ה'''מאירי''' (מג ב ד"ה פעמים) כתב שגם קש הוא נחשב שדבר אכילה, שהואיל וראוי לשכיבה הוא, הרי הוא כדבר מאכל. תירוץ זה הוא כעין דברי הר"ן, אלא שהר"ן סובר שהקש הוא דבר אסור אלא שמטלטלו לצורך דבר המותר, ואילו המאירי תופס שהקש עצמו אף שמוקצה הוא מ"מ חשיב כדבר מאכל. משמע מדברי המאירי שהבין אחרת את עיקר תירוצו של הרי"ף לחלק בין דברי מאכל לבין מת ואבנים. | |||
==פסיקת ההלכה== | ==פסיקת ההלכה== | ||