9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול מן הצד"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||שבת מג ב-מד א||שבת כה יד-טו; כו כא|אורח חיים שיא ח-ט}} | {{מקורות||שבת מג ב-מד א||שבת כה יד-טו; כו כא|אורח חיים שיא ח-ט}} | ||
האופן בו מותר לטלטל מוקצה בשבת, כאשר אינו מגביהו ומטלטלו טלטול גמור. | האופן בו מותר לטלטל מוקצה בשבת, כאשר אינו מגביהו ומטלטלו טלטול גמור. | ||
| שורה 50: | שורה 49: | ||
===תירוץ התוספות וסייעתו=== | ===תירוץ התוספות וסייעתו=== | ||
'''ר"י''' בתוספות (מג ב ד"ה דכ"ע) כתב לחלק שתלוי הדבר לצורך מה הוא מטלטל, שאם מטלטל לצורך דבר האסור, כגון במת שרוצה לפנותו, הרי זה טלטול מן הצד שאסור. אבל אם מטלטל לצורך דבר המותר, כגון לצורך הפגה כדי לאוכלה או חבית של יין לשתות וכד', הרי זה טלטול מן הצד המותר. כתירוץ זה כתבו גם ה'''רא"ש''' (ג יט ובתוספותיו מג ב ד"ה דכ"ע) וה'''רמב"ם''' (שבת כה יד). וכן ביארו הרבה ראשונים בדעת הרי"ף, הרי הם ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף כ ב ד"ה וקשיא), ה'''רשב"א''' למסקנה, ה'''ריטב"א''' | |||
===קושיית רבנו יונה והתירוצים עליה=== | |||
הקשה '''רבנו יונה''' (מובא ברא"ש ג יט) שתירוץ זה אינו מבאר את היתר הנענוע שם הקש בגמרא דף קמא., שהרי שם לצורך הקש הוא מטלטל והקש מוקצה הוא. | |||
שני תירוצים נאמרו לקושיה זו.<BR/> | |||
ה'''רא"ש שם כתב שלא קשיא מידי, לפי שבקש אין כלל טלטול של דבר אסור אגב ההיתר, אלא רק נענוע כלאחר יד, ואף שלצורך המוקצה הוא מנענעו, הרי זה דומה לטלטול מן הצד של לצורך דבר המותר. | |||
<BR/>ה'''ר"ן''' לעומת זאת כתב בלשון אחר, שאינו מטלטל את הקש מפני שצריך לו אלא מפני שצריך למיטה ואי אפשר לו בלא טלטול הקש, וכיון שלא מטלטל בהדיא אלא כלאחר יד שרי. | |||
<BR/>מדברי הר"ן מבואר שתירוץ אחר הוא מדברי ר' יונה, כלומר לר"ן טלטול הקש הוא נחשב לצורך דבר היתר, ואין פה חילוק נוסף כמו שחילק הרא"ש. | |||
==פסיקת ההלכה== | |||
===שלחן ערוך=== | |||
===שיטת החזון איש=== | |||
==הגדרת טלטול מן הצד== | ==הגדרת טלטול מן הצד== | ||