9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול מן הצד"
אין תקציר עריכה
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==סוגיות הגמרא== | ==סוגיות הגמרא== | ||
בכמה וכמה מקומות במסכת שבת מוזכר מושג זה של טלטול מן הצד. | בכמה וכמה מקומות במסכת שבת מוזכר מושג זה של טלטול מן הצד. | ||
===צנון הטמון בקרקע וקש שעל גבי המטה=== | ===צנון הטמון בקרקע וקש שעל גבי המטה=== | ||
ה'''משנה''' (שבת כ ה) אומרת שאם יש קש על גבי המטה ורוצה אדם לישון עליה, מותר לו לנענע את הקש בגופו בלבד, אבל לא בידו, אלא אם כן היה הקש מיוחד למאכל בהמה שאז אינו מוקצה ומותר | ה'''משנה''' (שבת כ ה) אומרת שאם יש קש על גבי המטה ורוצה אדם לישון עליה, מותר לו לנענע את הקש בגופו בלבד, אבל לא בידו, אלא אם כן היה הקש מיוחד למאכל בהמה שאז אינו מוקצה ומותר לנענעו בידו. | ||
<BR/>ממשנה זו מוכיחה ה'''גמרא''' (שבת קמא א) שלא כדברי רב נחמן שאסר לטלטל צנון (פוגלא) הטמון בקרקע אלא אם כן היה טמון מלמעלה למטה, כלומר שראשו הרחב כלפי חוץ, לפי שאז אינו מטלטל עפר. אבל מלמטה למעלה, כלומר שראשו הצר כלפי חוץ אסור לפי שכשמושך את הצנון הרי הוא מטלטל עפר, ואף שזהו טלטול מן הצד אסור. אמנם מהמשנה מוכח שלא כדבריו שהרי התירה | <BR/>ממשנה זו מוכיחה ה'''גמרא''' (שבת קמא א) שלא כדברי רב נחמן שאסר לטלטל צנון (פוגלא) הטמון בקרקע אלא אם כן היה טמון מלמעלה למטה, כלומר שראשו הרחב כלפי חוץ, לפי שאז אינו מטלטל עפר. אבל מלמטה למעלה, כלומר שראשו הצר כלפי חוץ אסור לפי שכשמושך את הצנון הרי הוא מטלטל עפר, ואף שזהו טלטול מן הצד אסור. אמנם מהמשנה מוכח שלא כדבריו שהרי התירה לנענע את הקש שעל המטה בגופו, ומבואר מזה שטלטול מן הצד לא שמיה טלטול. | ||
<BR/>אמנם במקום אחר בגמרא (שבת קכג א) מבואר שרב נחמן חזר בו מדבר זה, וגם הוא סובר שטלטול מן הצד מותר. | <BR/>אמנם במקום אחר בגמרא (שבת קכג א) מבואר שרב נחמן חזר בו מדבר זה, וגם הוא סובר שטלטול מן הצד מותר. | ||
| שורה 22: | שורה 15: | ||
<BR/>הגמרא שם מביאה דברי רב נחמן שהלכה כר' אלעזר בן תדאי, לפי שטלטול מן הצד לא שמיה טלטול. ומזה מבואר שרב נחמן חזר בו ממה שאמר לגבי [[#צנון הטמון בקרקע וקש שעל גבי המטה|צנון הטמון בקרקע]]. | <BR/>הגמרא שם מביאה דברי רב נחמן שהלכה כר' אלעזר בן תדאי, לפי שטלטול מן הצד לא שמיה טלטול. ומזה מבואר שרב נחמן חזר בו ממה שאמר לגבי [[#צנון הטמון בקרקע וקש שעל גבי המטה|צנון הטמון בקרקע]]. | ||
=== | ===טלטול מת=== | ||
ה'''גמרא''' (שבת מג ב) מביאה מחלוקת האמוראים בין רב לשמואל בענין טלטול מת המוטל בחמה. לדעת שמואל מותר להופכו ממטה למטה עד שמגיע לצל, ואילו לדעת רב אסור לפי שזהו טלטול מן הצד, אלא האופן המותר לטלטלו הוא על ידי שיניח עליו ככר או תינוק, שהוא דבר המותר בטלטול, וכך מטלטל את המת. | |||
<BR/>בהמשך מנסה הגמרא לומר שאולי זו כבר מחלוקת תנאים אם טלטול מן הצד שמיה טלטול או לא, שמצאנו שנחלקו תנאים לגבי הצלת מת מן הדלקה, שלדעת תנא קמא אין מצילין אותו ולדעת ר' יהודה בן לקיש מצילין. ולכאורה איירי בטלטול מן הצד, שאם מדובר בטלטול גמור איך יתיר ר' יהודה בן לקיש. וגם אי אפשר לומר שאיירי על ידי כיכר או תינוק, לפי שאז לא היה אוסר תנא קמא. אך הגמרא דוחה ואומרת שלכולי עלמא טלטול מן הצד שמיה טלטול, אלא שר' יהודה בן לקיש מתיר מהטעם שאדם בהול על מתו, ואם לא נתיר לו יבוא לכבות את הדלקה שהוא איסור חמור יותר. | |||
<BR/>לבסוף מכריעה הגמרא כר' יהודה בן לקיש שמותר לטלטל מת מפני הדלקה. | |||
====מחלוקת הראשונים בטלטול מן הצד במת==== | |||
מצאנו אם כן בשני גמרות שמפורש בהן שטלטול מן הצד לא שמיה טלטול. לעומת זאת בגמרא לגבי טלטול מת, משמע לכאורה שטלטול מן הצד שמיה טלטול. ונחלקו הראשונים בדבר כדלהלן. | מצאנו אם כן בשני גמרות שמפורש בהן שטלטול מן הצד לא שמיה טלטול. לעומת זאת בגמרא לגבי טלטול מת, משמע לכאורה שטלטול מן הצד שמיה טלטול. ונחלקו הראשונים בדבר כדלהלן. | ||
'''בעל המאור''' | =====דברי הרי"ף===== | ||
הרי"ף (שבת כ ב) ציטט את הסוגיה כלשונה, ואת דברי ר' יוחנן שפסק הלכה כר' יהודה בן לקיש במת, וכתב על זה הרי"ף ששמעינן מינה שטלטול מן הצד שמיה טלטול, כלומר שהלכה כרב שאוסר פינוי ממיטה למיטה, אמנם לא ביאר הרי"ף להדיא מהיכן בסוגיה למד כן, ודנו הראשונים בדבריו. | |||
=====שיטת בעל המאור===== | |||
'''בעל המאור''' במקום הבין מדברי הרי"ף שלמד כן ממה שאמרה הגמרא 'דכו"ע טלטול מן הצד שמיה טלטול', ומזה שטרחה להעמיד אליבא דרב דווקא ולא אליבא דשמואל, מוכח דהכי הלכתא. ראיה זו כתבו גם ה'''ר"י''' בתוספות (מג ב ד"ה דכ"ע) ועוד ראשונים. | |||
<BR/>אבל בעל המאור דחה ראיה זו, לפי שהגמרא לא יכלה להעמיד ולומר דכו"ע טלטול מן הצד לאו שמיה טלטול, שאם כן מה הטעם של תנא קמא שאסר, והרי כל טלטול מן הצד שרי. אלא מוכרחה היתה הגמרא להעמיד דלאו שמיה טלטול כדי להטעים את דעת תנא קמא, אבל לר' יהודה בן לקיש שרי אפילו בלא טלטול מן הצד אלא טלטול גמור, ודלא כדברי הרי"ף, ולכן הוצרך לטעם דדלמא אתי לכבויי, שאם היה מתיר רק טלטול מן הצד לא היה צריך לטעם זה לפי שקיימא לן שטלטול מן הצד לאו שמיה טלטול. | |||
<BR/>וכן סובר בעל המאור לדינא לגבי טלטול מת, שהלכה כשמואל שטלטול מן הצד לאו שמיה טלטול, וכמו בשאר המקומות בש"ס. ולשיטתו מותר לכתחילה [[טלטול מת בשבת|לטלטל מת]] מפני החמה על ידי הפיכתו ממיטה למיטה. כדבריו אלו מובא גם ב'''שלטי הגיבורים''' (כ ב) בשם '''ריא"ז'''. | |||
=====שיטת רוב הראשונים===== | |||
אבל רוב ככל הפוסקים חלקו על זה וכתבו שהלכה כרב שטלטול מן הצד אסור במת, ואינו דומה לשאר טלטול מן הצד שמותר. את דבריהם הוכיחו ממה שאמרה הגמרא לגבי מחלוקת התנאים 'לא דכולי עלמא טלטול מן הצד שמיה טלטול', וממה שהעמידה כן ולא העמידה שלכולי עלמא לאו שמיה טלטול מוכח דהלכה היא שטלטול מן הצד אסור במת וכרב. כן כתבו ה'''רי"ף''' (שבת כ ב) וה'''תוספות''' (מג ב ד"ה דכ"ע) וה'''רא"ש''' (ג יט) וה'''ר"ן''' (מג ב ד"ה מר). | אבל רוב ככל הפוסקים חלקו על זה וכתבו שהלכה כרב שטלטול מן הצד אסור במת, ואינו דומה לשאר טלטול מן הצד שמותר. את דבריהם הוכיחו ממה שאמרה הגמרא לגבי מחלוקת התנאים 'לא דכולי עלמא טלטול מן הצד שמיה טלטול', וממה שהעמידה כן ולא העמידה שלכולי עלמא לאו שמיה טלטול מוכח דהלכה היא שטלטול מן הצד אסור במת וכרב. כן כתבו ה'''רי"ף''' (שבת כ ב) וה'''תוספות''' (מג ב ד"ה דכ"ע) וה'''רא"ש''' (ג יט) וה'''ר"ן''' (מג ב ד"ה מר). | ||
<BR/>בעל המאור ניסה לדחות ראייה הרי"ף ולומר שר' יהודה בן לקיש לא דיבר כלל על טלטול מן הצד, אלא אפילו בטלטול גמור הוא מתיר. אך הרמב"ן ב'''מלחמות ה' ''' כתב על זה דאין הכי נמי, אפילו שמתיר ר' יהודה בן לקיש טלטול גמור, אבל על כל פנים מדברי הגמרא שאמרה שלכו"ע טלטול מן הצד שמיה טלטול מוכח דהכי הלכתא. | <BR/>בעל המאור ניסה לדחות ראייה הרי"ף ולומר שר' יהודה בן לקיש לא דיבר כלל על טלטול מן הצד, אלא אפילו בטלטול גמור הוא מתיר. אך הרמב"ן ב'''מלחמות ה' ''' כתב על זה דאין הכי נמי, אפילו שמתיר ר' יהודה בן לקיש טלטול גמור, אבל על כל פנים מדברי הגמרא שאמרה שלכו"ע טלטול מן הצד שמיה טלטול מוכח דהכי הלכתא. | ||