9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול מחתה באפרה"
מ
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
<BR/>בדבריו לא מבואר מה החידוש בהוראה זו, והדבר נתון במחלוקת כפי שיתבאר. אמנם בשלב זה ברור שהגמרא הבינה שהאפר מצד עצמו אסור הוא בטלטול. | <BR/>בדבריו לא מבואר מה החידוש בהוראה זו, והדבר נתון במחלוקת כפי שיתבאר. אמנם בשלב זה ברור שהגמרא הבינה שהאפר מצד עצמו אסור הוא בטלטול. | ||
ר' זירא מקשה על הוראה זו שלכאורה היא היפך דברי ר' יוחנן עצמו, שלגבי המשנה שהתירה | ר' זירא מקשה על הוראה זו שלכאורה היא היפך דברי ר' יוחנן עצמו, שלגבי המשנה שהתירה [[טלטול כלכלה כשאבן בתוכה]], אמר ר' יוחנן שזהו דווקא בכלכלה מלאה פירות, כלומר שיש בה גם פירות המותרים בטלטול ולכן מותר לטלטלה עם האבן שבתוכה, אבל כלכלה שיש בה אבן בלבד אסורה בטלטול. | ||
<BR/>בטעם האיסור כתב '''רש"י''' (ד"ה הא) שהוא מפני שהכלכלה נעשית טפלה לאבן והרי היא [[בסיס לדבר האסור]], וכן צריך להיות הדין במחתה שתהא טפילה לאפר ואסורה בטלטול. | <BR/>בטעם האיסור כתב '''רש"י''' (ד"ה הא) שהוא מפני שהכלכלה נעשית טפלה לאבן והרי היא [[בסיס לדבר האסור]], וכן צריך להיות הדין במחתה שתהא טפילה לאפר ואסורה בטלטול. | ||
| שורה 101: | שורה 101: | ||
===אם צריך לנער=== | ===אם צריך לנער=== | ||
כתב ה'''רא"ש''' בתשובה (כב ח) שמה שהתירו לטלטל הכנונא עם האפר והעצים שבה, הוא מפני שאי אפשר ליטול האפר לבדו אפילו אם ישליכו מן המחתה, אבל במקום שיכול לנער את ההיתר וליטלו, חייב לעשות כן ולא יטלטל את הבסיס לדבר האסור והמותר. וכן אם צריך לכלי עצמו, ינער את שניהם ויטול את הכלי. אך אם צריך למקומו של כלי, הרי שאינו יכול לנערם במקום לפי שצריך לו, ובזה שרי ליטול הכלי על האיסור והיתר שבו. והביא הרא"ש ראיה לדבריו מן הגמרא בשבת דף קמב., לגבי כלכלה מלאה פירות ואבן בתוכה, שמוכח בגמרא שם שאם יכול לנער הפירות או האבן וליטול את הכלכלה בלא האבן, חייב לעשות כן, ורק במקום שאי אפשר להשליך את האיסור מן הבסיס התירו לטלטלו. | כתב ה'''רא"ש''' בתשובה (כב ח) שמה שהתירו לטלטל הכנונא עם האפר והעצים שבה, הוא מפני שאי אפשר ליטול האפר לבדו אפילו אם ישליכו מן המחתה, אבל במקום שיכול לנער את ההיתר וליטלו, חייב לעשות כן ולא יטלטל את הבסיס לדבר האסור והמותר. וכן אם צריך לכלי עצמו, ינער את שניהם ויטול את הכלי. אך אם צריך למקומו של כלי, הרי שאינו יכול לנערם במקום לפי שצריך לו, ובזה שרי ליטול הכלי על האיסור והיתר שבו. והביא הרא"ש ראיה לדבריו מן הגמרא בשבת דף קמב., לגבי [[טלטול כלכלה כשאבן בתוכה|כלכלה מלאה פירות ואבן בתוכה]], שמוכח בגמרא שם שאם יכול לנער הפירות או האבן וליטול את הכלכלה בלא האבן, חייב לעשות כן, ורק במקום שאי אפשר להשליך את האיסור מן הבסיס התירו לטלטלו. | ||
<BR/>ה'''בית יוסף''' (שי) הביא דברי הרא"ש אלו, ואף | <BR/>ה'''בית יוסף''' (שי) הביא דברי הרא"ש אלו, ואף פסקם להלכה ב'''שלחן ערוך''' (ח). אמנם ה'''בית חדש''' (ג) למד מדברי הטור מדהשמיט דברי הרא"ש הללו שאינו סובר כן, ושאני הכא מאבן ופירות, שדווקא שם הצריכוהו לנער מפני שלא יפסדו הפירות בניעורם, אבל הכא אם ינער האפר והעצים שוב לא יוכל להשתמש בהם ושרי לטלטלם בלא ניעור. | ||
<BR/>למעשה אין מחלוקת והכל לפני הענין, שאם יש הפסד אין צריך לנער ואם אין הפסד מנערן. וכן הסכימו לדינא ה'''מגן אברהם''' (יא) וה'''משנה ברורה''' (לו). | <BR/>למעשה אין מחלוקת והכל לפני הענין, שאם יש הפסד אין צריך לנער ואם אין הפסד מנערן. וכן הסכימו לדינא ה'''מגן אברהם''' (יא) וה'''משנה ברורה''' (לו). | ||