הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול מחתה באפרה"

נוספו 1,205 בתים ,  14:23, 5 ביולי 2016
אין תקציר עריכה
מ
שורה 21: שורה 21:


====שיטת רש"י וסייעתו בביאור הסוגיה====
====שיטת רש"י וסייעתו בביאור הסוגיה====
'''רש"י''' מפרש בסוגיה דבתחילה הוא אמינא שהאפר אסור בטלטול מפני שלא היו צריכים לו, וחידש ר' רומנוס להתיר טלטול המחתה כיון שיש עליה תורת כלי, והאפר בטל לה. על זה הגמרא מוכיחה מדברי ר' יוחנן שכאשר יש בסיס שמונח עליו דבר אסור בטלטול, גם הבסיס נאסר.  
'''רש"י''' מפרש בסוגיה דבתחילה הוא אמינא שהאפר אסור בטלטול מפני שלא היו צריכים לו ואין דעתם עליו (וזאת בשונה מאפר כירה שמותר), וחידש ר' רומנוס להתיר טלטול המחתה כיון שיש עליה תורת כלי, והאפר בטל לה. על זה הגמרא מוכיחה מדברי ר' יוחנן שכאשר יש בסיס שמונח עליו דבר אסור בטלטול, גם הבסיס נאסר.  
ומסיק רבא שמדובר באפר שאינו מוקצה אלא דעתו היה עליו מערב שבת, וקמ"ל שאף שהיו עליו שברי עצים מותר.
<BR/>לאחר הנסיונות לתרץ מסיק רבא שמדובר באפר שאינו מוקצה אלא דעתו היה עליו מערב שבת, וקמ"ל רבי שאף שהיו עליו שברי עצים האסורים בטלטול, מותר לטלטל המחתה.
בדרכו של רש"י זו הלכו רוב הראשונים, תוס', רא"ש, ר"ן. גם ר' נתן בעל הערוך פירש כן, אלא שהוא דיבר על אפר שהוסק בשבת ואליבא דר' שמעון, וקסשאסור לפי שאינו מוכן, וקמ"ל רבא דשרי.
 
בדרכו של רש"י זו הלכו רוב הראשונים - תוספות, רא"ש, רשב"א, ר"ן. אלא שלגבי ההוא אמינא שהאפר אסור בטלטול, יש שכתבו (רמב"ן בשם ר' נתן בעל הערוך, ריטב"א, ר"ן) שמדובר באפר שהוסק בשבת והוי נולד. וברמב"ן כתב שיש לחלק בין אפר מחתה לאפר כירה, שאפר מחתה אין דעתו עליו לפי שאין בו מששא ואינו ראוי לכסות בו אם לא שדעתו עליו מאתמול.
 
על שיטה זו הקשו הראשונים מן הגמרא בביצה לגבי שיורי כוסות שם רואים שמכח דברי רבא רצו להתיר לטלטל את היין האסור אגב הכוס המותרת, ואפילו שאין בכוס אלא דבר איסור בלבד.
<BR/>שני תירוצים עיקריים נאמרו בזה:
*שיורי כוסות פחות חשובים הם, ולכן בטלים הם לגבי הכוס אפילו אם ליכא היתר עמהם, אך שברי עצים לא היו בטלים למחתה לולי האפר המותר שבה. תירוץ זה כתבו ה'''תוספות''' (שבת מז א ד"ה הוה, ביצה כא א ד"ה כנונא) והובא בשמם ב'''רשב"א''' (מז א ד"ה הוה) וב'''ריטב"א''' (ד"ה אלא).
*מחתה עם עצים בלבד בלא אפר יכול לנערה וליטול המחתה לבדה, ורק כאשר יש בה אפר אי אפשר לו לנערה ולכן בעינ אפר להתיר. מה שאין כן שיורי כוסות שאף שאין עמהם כלום, אי אפשר לו לנערן ולכן קס"ד דמותר. תירוץ זה הובא בתוספות (ביצה כא א ד"ה כנונא) בשם '''רבנו תם'''. וה'''רשב"א''' (שבת מז א ד"ה הוה) דחה תירוץ זה לפי שמשמע שההיתר הוא משום דבר ההיתר עצמו, ולא משום שאינו יכול לנער לדבר האיסור.  


על שיטה זו הקשו הראשונים מן הגמרא בביצה לגבי שיורי כוסות שם רואים שמכח דברי רבא רצו להתיר לטלטל את היין האסור אגב הכוס המותרת, ואפילו שאין בכוס אלא דבר איסור.
שני תירוצים עיקריים נאמרו בזה:
*שיורי כוסות פחות חשובים הם, ולכן בטלים הם לגבי הכוס אפילו אם ליכא היתר עמהם, אך שברי עצים לא היו בטלים למחתה לולי האפר המותר שבה.
*מחתה עם עצים בלבד בלא אפר יכול לנערה וליטול המחתה לבדה, ורק כאשר יש בה אפר אי אפשר לו לנערה ולכן בעינ אפר להתיר. מה שאין כן שיורי כוסות שאף שאין עמהם כלום, אי אפשר לו לנערן ולכן קס"ד דמותר.
אמנם הרמב"ן מכח קושיה זו הלך לפרש פירוש אחר בסוגיה.  
אמנם הרמב"ן מכח קושיה זו הלך לפרש פירוש אחר בסוגיה.  


שורה 55: שורה 57:
הקשו הראשונים, למה מקשה הגמרא על רבא מנר ופתילות, יותר היה לה לסייעו ממתניתין דכלכלה, שלפי ר' יוחנן שם אף שיש איסור והיתר יחד בכלכלה, מותר לטלטל, וזהו כרבא.  
הקשו הראשונים, למה מקשה הגמרא על רבא מנר ופתילות, יותר היה לה לסייעו ממתניתין דכלכלה, שלפי ר' יוחנן שם אף שיש איסור והיתר יחד בכלכלה, מותר לטלטל, וזהו כרבא.  
ותירצו בשני דרכים:
ותירצו בשני דרכים:
*הפירות חשובים הם ולכן פשיטא שמותר לטלטל הכלכלה מכחם, מה שאין כן בכנונא שאין האפר חשוב כל כך, והו"א דאסור דומיא דנר ושמן ופתילות.
*הפתילות והשמן שניהם חשובים, וכן האפר והעצים, מה שאין כן בכלכלה שפירות ואבן בתוכה, שם לאבן אין חשיבות כלל ופשיטא שמותר.
*הפתילות והשמן שניהם חשובים, וכן האפר והעצים, מה שאין כן בכלכלה שפירות ואבן בתוכה, שם לאבן אין חשיבות כלל ופשיטא שמותר.
*אין דרך ליטול אבן בכלכלה, וודאי עיקר הטלטול שם הוא לפירות, מה שאין כן שברי עצים בכנונא ושברי פתילה בנר שזהו מקומן ועיקר הטלטול גם בשבילן.
*אין דרך ליטול אבן בכלכלה, וודאי עיקר הטלטול שם הוא לפירות, מה שאין כן שברי עצים בכנונא ושברי פתילה בנר שזהו מקומן ועיקר הטלטול גם בשבילן.