הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול מחתה באפרה"

נוספו 2,176 בתים ,  12:20, 5 ביולי 2016
אין תקציר עריכה
(דף חדש: {{מקורות||שבת מז א; ביצה כא ב||שבת כו יג|אורח חיים שי ח}} באופן ההיתר לטלטל בשבת וביום טוב מחתה שיש בה דבר ה...)
 
שורה 37: שורה 37:


כבר ה'''ראב"ד''' בהשגות תמה עליו בזה, שאינו הולך בדרך הגמרא שם מבואר שההיתר הוא מפני שהוי בסיס לדבר האסור ולדבר המותר.
כבר ה'''ראב"ד''' בהשגות תמה עליו בזה, שאינו הולך בדרך הגמרא שם מבואר שההיתר הוא מפני שהוי בסיס לדבר האסור ולדבר המותר.
<BR/>גם ה'''מגיד משנה''' כתב שאינו יודע לתרץ את הסוגיה לפי דברי הרמב"ם.
<BR/>גם ה'''מגיד משנה''' כתב שאינו יודע לתרץ את הסוגיה לפי דברי הרמב"ם. אמנם בכל זאת הציע פירוש שכתב עליו בעצמו שהוא דחוק, שרבא לא דוחה את טעמו של אביי שהוא משום גרף של רעי, אלא שזה אינו קיים במחתה, אבל הכנונא שהיו מטלטלים אצל רב נחמן, זהו משום גרף של רעי לפי שהו מגולה ומאוס. אפשרות נוספת שמעלה המגיד משנה, שיש לגרוס בדברי הרמב"ם, שהמחתה מותרת בטלטול מפני שהאפר ראוי הוא לגרף של רעי, כלומר ולכן מותר לטלטל על מנת להשתמש באפר לכסות בו צואה. ובזה החידוש הוא שאף שיש עצים במחתה הוי בסיס לדבר האסור והמותר.
 
ה'''רדב"ז''' בשו"ת (ה אתקו) כתב שהרמב"ם רצה לתת טעם כללי כדי לכלול בהיתר גם אפר שהוסק בשבת, וזה לא היה מותר מטעם בסיס לדבר האסור והמותר, שהרי האפר המותר לא היה שם בין השמשות. ולכן כתב טעם משום דהוי גרף של רעי.
 
בספר '''קובץ''' כתב לבאר שכוונת הרמב"ם שאם ינער את המחתה מן האפר שבה, אז יהיה האפר שבבית כגרף של רעי, ואסור לעשות גרף של רעי לכתחילה, לכן התירו מעיקרא לטלטל את המחתה עם האפר שבה.
<BR/>ובהערות '''הרב קאפח''' (לג) כתב להסביר שהאפר דבר המותר הוא מפני שהוסק מערב שבת ומוכן הוא לטלטול, אבל שברי העצים שעימו הם האסורים כסתם עצים ואבנים ועליהם אמר הרמב"ם שהם כגרף של רעי ומותרים בטלטול אפילו שלא לצורך גופו ומקומו. כלומר דברי רבא מתייחסים להיתר לטלטל מדין בסיס לדבר האסור והמותר, וזהו רק לצורך גופו ומקומו, אלא שהרמב"ם מדיליה הוסיף להתיר אף שלא לצורך גופו ומקומו מפני שברי העצים שהוו כגרף של רעי.


===הפירושים השונים ל'בגלילא שנו'===  
===הפירושים השונים ל'בגלילא שנו'===