הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:מנהגי ימי ספירת העומר"

אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 17: שורה 17:
<BR/>ב'''מהרי"ל''' מנהגים (הימים שבין פסח לשבועות ז) כתב שביום ל"ג בעומר עושים יום שמחה ומותר להתגלח, לפי שלא מתו תלמידי ר' עקיבא אלא רק בימים שאין בהם תחנון, וא"כ ז' ימי החג וג' ימי ר"ח (ב' דאייר וא' דסיון) ועוד ז' שבתות, הרי נשארו ל"ב ימים, וא"כ בל"ג כבר הותרה שמחה.
<BR/>ב'''מהרי"ל''' מנהגים (הימים שבין פסח לשבועות ז) כתב שביום ל"ג בעומר עושים יום שמחה ומותר להתגלח, לפי שלא מתו תלמידי ר' עקיבא אלא רק בימים שאין בהם תחנון, וא"כ ז' ימי החג וג' ימי ר"ח (ב' דאייר וא' דסיון) ועוד ז' שבתות, הרי נשארו ל"ב ימים, וא"כ בל"ג כבר הותרה שמחה.
<BR/>ב'''דרכי משה''' (א) הביא דברי מהרי"ל אלו, וכן פסק ב'''רמ"א''' (תצג ב).
<BR/>ב'''דרכי משה''' (א) הביא דברי מהרי"ל אלו, וכן פסק ב'''רמ"א''' (תצג ב).
ה'''בית חדש''' (א ד"ה ומה שכתב ויש מסתפרים) כתב שהמנהג במדינותיו להסתפר ביום ל"ג בעומר, לפי שתופסים עיקר שיש למנות ל"ג יום מפסח עד עצרת ולנכות את ימי הפסח והשבתות וראשי חודשים. ואין מסתפרים אלא בל"ג ביום שנוהגים בו אבלות בתחילתו, ומקצת ביום ככולו, אבל בליל ל"ג אין להסתפר.
<BR/>ועוד הביא הב"ח מנהג נוסף, שיש נוהגים להסתפר עד ראש חודש אייר כולל ראש חודש, ואחר כך אין מסתפרים עד עצרת אלא רק בל"ג עצמו, ולפי זה אין להסתפר בראש חודש סיון.


להלכה כתב ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תצג ב) כדעת הרז"ה והתשב"ץ, שאין להסתפר עד יום ל"ד בבוקר, ואם חל ל"ג בערב שבת מסתפרים בו מפני כבוד השבת.
להלכה כתב ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תצג ב) כדעת הרז"ה והתשב"ץ, שאין להסתפר עד יום ל"ד בבוקר, ואם חל ל"ג בערב שבת מסתפרים בו מפני כבוד השבת.
כתב ה'''מהרי"ל''' (הימים שבין פסח לשבועות ח) שאם חל ל"ג בעומר ביום א', התיר מהר"י סגל להתגלח בערב שבת שלפניו. <BR/>וב'''דרכי משה''' (ב) הביא דבריו וכתב ש'''מהר"י וייל''' חולק, אמנם ב'''רמ"א''' (ב) פסק כהמהרי"ל להתיר.


<BR/>אבל ה'''בית חדש''' (א ד"ה ומה שכתב ויש מסתפרים) כתב שהמנהג במדינותיו להסתפר ביום ל"ג בעומר, לפי שתופסים עיקר שיש למנות ל"ג יום מפסח עד עצרת ולנכות את ימי הפסח והשבתות וראשי חודשים. ואין מסתפרים אלא בל"ג ביום שנוהגים בו אבלות בתחילתו, ומקצת ביום ככולו, אבל בליל ל"ג אין להסתפר.
כתב ה'''מהרי"ל''' (הימים שבין פסח לשבועות ח) שאם חל ל"ג בעומר ביום א', התיר מהר"י סגל להתגלח בערב שבת שלפניו. <BR/>וב'''דרכי משה''' (ב) הביא דבריו וכתב ש'''מהר"י וייל''' חולק, אמנם ב'''רמ"א''' (ב) פסק כהמהרי"ל להתיר. וכן כתב ה'''בית חדש''' (א ד"ה כתוב בדרשות מהרי) בשם ה'''מהרש''' ושכן נוהגים.
ועוד הביא הב"ח מנהג נוסף,


===ראש חודש אייר===  
===ראש חודש אייר===  
כתב ה'''מהרי"ל''' מנהגים (הימים שבין פסח לשבועות ח) שיש נוהגים להתגלח בהחבא קודם ראש חודש אייר. ושמהר"י סג"ל לא היה מגלח עד ערב שבועות. וסיים המהרי"ל שכיון שהכל רק מנהג, שני המנהגים שווים.
כתב ה'''מהרי"ל''' מנהגים (הימים שבין פסח לשבועות ח) שיש נוהגים להתגלח בהחבא קודם ראש חודש אייר. ושמהר"י סג"ל לא היה מגלח עד ערב שבועות. וסיים המהרי"ל שכיון שהכל רק מנהג, שני המנהגים שווים.


כתב ה'''בית יוסף''' (ד"ה ויש נוהגים) שיש נוהגים להסתפר בר"ח אייר, אבל טעות הוא בידם, שהר"י אבן שועיב לא כתב כן אלא לפי אותם הנוהגים לחשב ל"ג יום בניכוי השבתות וימות הפסח, שאז גם בר"ח אין מנהגי אבלות, אבל לפי הנוהגים איסור עד ל"ג בעומר שהוא פרוס עצרת, אין להתיר להסתפר בראש חודש. וב'''שלחן ערוך''' (תצג ג) שטעות ביד הנוהגים להסתפר בראש חודש אייר.
ה'''בית יוסף''' (ד"ה ויש נוהגים) כתב שיש נוהגים להסתפר בר"ח אייר, אבל טעות הוא בידם, שהר"י אבן שועיב לא כתב כן אלא לפי אותם הנוהגים לחשב ל"ג יום בניכוי השבתות וימות הפסח, שאז גם בר"ח אין מנהגי אבלות, אבל לפי הנוהגים איסור עד ל"ג בעומר שהוא פרוס עצרת, אין להתיר להסתפר בראש חודש. וב'''שלחן ערוך''' (תצג ג) שטעות ביד הנוהגים להסתפר בראש חודש אייר.
<BR/>וב'''אורחות חיים''' לוניל (הלכות קידושין כא) כתב דבר הפוך, שאותם הנוהגים להסתפר בל"ג בעומר, טעות הוא, שלא הזכירו ל"ג בעומר אלא שישנם ל"ג ימים בעומר שלא מסתפרים בהם, והם בניכוי ימי הפסח, שבתות וראשי חודשים.
<BR/>וב'''אורחות חיים''' לוניל (הלכות קידושין כא) כתב דבר הפוך, שאותם הנוהגים להסתפר בל"ג בעומר, טעות הוא, שלא הזכירו ל"ג בעומר אלא שישנם ל"ג ימים בעומר שלא מסתפרים בהם, והם בניכוי ימי הפסח, שבתות וראשי חודשים.
ב'''בית חדש''' (א) הביא שיש נוהגים להסתפר עד ראש חודש אייר כולל ראש חודש, ואחר כך אין מסתפרים עד עצרת אלא רק בל"ג עצמו, ולפי זה אין להסתפר בראש חודש סיון.