הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:מנהגי ימי ספירת העומר"

אין תקציר עריכה
שורה 16: שורה 16:
אמנם ב'''דרשות ר"י אבן שועיב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9416&st=&pgnum=131 (יום ראשון של פסח ד"ה ואמרו)] כתב בשם ה'''תוספות''' שמה שאמרו שלא להתגלח ל"ג יום אינו כמו שנוהגים עד ל"ג בעומר, אלא שבתוך מ"ט יום של העומר ישנם ל"ג יום שלא מתגלחים. שאם נסיר ממ"ט העומר את ז' ימי פסח וז' שבתות ושני ימי ראש חודש, הרי ששה עשר יום שאין האבלות נוהגת בהם, נשארו ל"ג יום שיש בהם אבלות. וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד) בשם התוספות.
אמנם ב'''דרשות ר"י אבן שועיב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9416&st=&pgnum=131 (יום ראשון של פסח ד"ה ואמרו)] כתב בשם ה'''תוספות''' שמה שאמרו שלא להתגלח ל"ג יום אינו כמו שנוהגים עד ל"ג בעומר, אלא שבתוך מ"ט יום של העומר ישנם ל"ג יום שלא מתגלחים. שאם נסיר ממ"ט העומר את ז' ימי פסח וז' שבתות ושני ימי ראש חודש, הרי ששה עשר יום שאין האבלות נוהגת בהם, נשארו ל"ג יום שיש בהם אבלות. וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד) בשם התוספות.
<BR/>ב'''מהרי"ל''' מנהגים (הימים שבין פסח לשבועות ז) כתב שביום ל"ג בעומר עושים יום שמחה ומותר להתגלח, לפי שלא מתו תלמידי ר' עקיבא אלא רק בימים שאין בהם תחנון, וא"כ ז' ימי החג וג' ימי ר"ח (ב' דאייר וא' דסיון) ועוד ז' שבתות, הרי נשארו ל"ב ימים, וא"כ בל"ג כבר הותרה שמחה.
<BR/>ב'''מהרי"ל''' מנהגים (הימים שבין פסח לשבועות ז) כתב שביום ל"ג בעומר עושים יום שמחה ומותר להתגלח, לפי שלא מתו תלמידי ר' עקיבא אלא רק בימים שאין בהם תחנון, וא"כ ז' ימי החג וג' ימי ר"ח (ב' דאייר וא' דסיון) ועוד ז' שבתות, הרי נשארו ל"ב ימים, וא"כ בל"ג כבר הותרה שמחה.
<BR/>ב'''דרכי משה''' (א) הביא דברי מהרי"ל אלו, וכן פסק ב'''רמ"א''' (תצג ב).


להלכה כתב ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תצג ב) כדעת הרז"ה והתשב"ץ, שאין להסתפר עד יום ל"ד בבוקר, ואם חל ל"ג בערב שבת מסתפרים בו מפני כבוד השבת.
להלכה כתב ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תצג ב) כדעת הרז"ה והתשב"ץ, שאין להסתפר עד יום ל"ד בבוקר, ואם חל ל"ג בערב שבת מסתפרים בו מפני כבוד השבת.
כתב ה'''מהרי"ל''' (הימים שבין פסח לשבועות ח) שאם חל ל"ג בעומר ביום א', התיר מהר"י סגל להתגלח בערב שבת שלפניו. <BR/>וב'''דרכי משה''' (ב) הביא דבריו וכתב ש'''מהר"י וייל''' חולק, אמנם ב'''רמ"א''' (ב) פסק כהמהרי"ל להתיר.


<BR/>אבל ה'''בית חדש''' (א ד"ה ומה שכתב ויש מסתפרים) כתב שהמנהג במדינותיו להסתפר ביום ל"ג בעומר, לפי שתופסים עיקר שיש למנות ל"ג יום מפסח עד עצרת ולנכות את ימי הפסח והשבתות וראשי חודשים. ואין מסתפרים אלא בל"ג ביום שנוהגים בו אבלות בתחילתו, ומקצת ביום ככולו, אבל בליל ל"ג אין להסתפר.
<BR/>אבל ה'''בית חדש''' (א ד"ה ומה שכתב ויש מסתפרים) כתב שהמנהג במדינותיו להסתפר ביום ל"ג בעומר, לפי שתופסים עיקר שיש למנות ל"ג יום מפסח עד עצרת ולנכות את ימי הפסח והשבתות וראשי חודשים. ואין מסתפרים אלא בל"ג ביום שנוהגים בו אבלות בתחילתו, ומקצת ביום ככולו, אבל בליל ל"ג אין להסתפר.
שורה 23: שורה 25:


===ראש חודש אייר===  
===ראש חודש אייר===  
כתב ה'''מהרי"ל''' מנהגים (הימים שבין פסח לשבועות ח) שיש נוהגים להתגלח בהחבא קודם ראש חודש אייר. ושמהר"י סג"ל לא היה מגלח עד ערב שבועות. ואפילו אם חל ל"ג בעומר ביום א' לא התיר לגלח ערב שבת שלפניו. וסיים המהרי"ל שכיון שהכל רק מנהג, שני המנהגים שווים.
כתב ה'''מהרי"ל''' מנהגים (הימים שבין פסח לשבועות ח) שיש נוהגים להתגלח בהחבא קודם ראש חודש אייר. ושמהר"י סג"ל לא היה מגלח עד ערב שבועות. וסיים המהרי"ל שכיון שהכל רק מנהג, שני המנהגים שווים.
<BR/>ב'''דרכי משה''' (א) הביא דברי מהרי"ל אלו להלכה, וכן פסק ב'''רמ"א''' (תצג ב).


כתב ה'''בית יוסף''' (ד"ה ויש נוהגים) שיש נוהגים להסתפר בר"ח אייר, אבל טעות הוא בידם, שהר"י אבן שועיב לא כתב כן אלא לפי אותם הנוהגים לחשב ל"ג יום בניכוי השבתות וימות הפסח, שאז גם בר"ח אין מנהגי אבלות, אבל לפי הנוהגים איסור עד ל"ג בעומר שהוא פרוס עצרת, אין להתיר להסתפר בראש חודש. וב'''שלחן ערוך''' (תצג ג) שטעות ביד הנוהגים להסתפר בראש חודש אייר.
כתב ה'''בית יוסף''' (ד"ה ויש נוהגים) שיש נוהגים להסתפר בר"ח אייר, אבל טעות הוא בידם, שהר"י אבן שועיב לא כתב כן אלא לפי אותם הנוהגים לחשב ל"ג יום בניכוי השבתות וימות הפסח, שאז גם בר"ח אין מנהגי אבלות, אבל לפי הנוהגים איסור עד ל"ג בעומר שהוא פרוס עצרת, אין להתיר להסתפר בראש חודש. וב'''שלחן ערוך''' (תצג ג) שטעות ביד הנוהגים להסתפר בראש חודש אייר.