9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:מנהגי ימי ספירת העומר"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==מתי נוהג האיסור== | ==מתי נוהג האיסור== | ||
ב'''תשובת הגאונים''' | ב'''תשובת הגאונים''' וב'''רי"ץ גיאות''' כשהביאו את המנהג אלא לשאת אישה בין בין פסח לעצרת, לא הוזכר היתר בל"ג בעומר. | ||
אמנם ב'''ספר המנהיג''' (אירוסין ונישואין תקלח) כתב שהמנהג בצרפת ובפרובינצה להתיר מל"ג בעומר ואילך. והביא לזה הסבר בשם '''רבנו זרחיה''' שכתוב בספר ישן שמתו מפסח ועד פרוס עצרת, שזהו חמישה עשר יום קודם העצרת שהוא ל"ג בעומר, שאז פסקו תלמידי ר' עקיבא מלמות. | אמנם ב'''ספר המנהיג''' (אירוסין ונישואין תקלח) כתב שהמנהג בצרפת ובפרובינצה להתיר מל"ג בעומר ואילך. והביא לזה הסבר בשם '''רבנו זרחיה''' שכתוב בספר ישן שמתו מפסח ועד פרוס עצרת, שזהו חמישה עשר יום קודם העצרת שהוא ל"ג בעומר, שאז פסקו תלמידי ר' עקיבא מלמות. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
<BR/>גם ב'''תשב"ץ''' (א קעח) כתב שהמנהג שלא לשאת אישה הוא רק עד ל"ג בעומר. | <BR/>גם ב'''תשב"ץ''' (א קעח) כתב שהמנהג שלא לשאת אישה הוא רק עד ל"ג בעומר. | ||
ה'''בית יוסף''' (ד"ה ודע) | ה'''בית יוסף''' (ד"ה ודע) הביא דברי המתירים להסתפר מל"ג בעומר, וכתב מסברה שכן הדין הוא גם לגבי נישואין, שכיון שפסקו מלמות בל"ג בעומר, למה שלא יהיה מותר לישא אישה. וכתב שכן יש לומר גם בדעת הטור שאף שכתב כן גבי תספורת, חדא מינייהו נקט. וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' (תצג א). | ||
===חישוב ל"ג יום=== | ===חישוב ל"ג יום=== | ||
ישנם כמה שיטות מהם ל"ג היום האסורים בנישואין ותספורת. | ישנם כמה שיטות מהם ל"ג היום האסורים בנישואין ותספורת. | ||
לפי מה שהביאו הפוסקים בשם הרז"ה שהאיסור הוא עד פרוס עצרת, יש לחשב חמישה עשר יום קודם עצרת, וכתב ה'''תשב"ץ''' (א קעח) שלפי חישוב זה, יוצא של"ג עצמו אינו מן חשבון ההיתר, ולכן האיסור ממשיך עד ל"ד, אמנם כיון שקיי"ל לענין אבילות ש[[מקצת היום ככולו]], מותר לשאת אישה מל"ד לעומר בבוקר, וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד) | לפי מה שהביאו הפוסקים הנ"ל בשם הרז"ה שהאיסור הוא עד פרוס עצרת, יש לחשב חמישה עשר יום קודם עצרת, וכתב ה'''תשב"ץ''' (א קעח) שלפי חישוב זה, יוצא של"ג עצמו אינו מן חשבון ההיתר, ולכן האיסור ממשיך עד ל"ד, אמנם כיון שקיי"ל לענין אבילות ש[[מקצת היום ככולו]], מותר לשאת אישה מל"ד לעומר בבוקר, וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד). וב'''בית יוסף''' הביא שכן כתב גם '''ר"י אבן שועיב'''. | ||
<BR/> | <BR/>עוד הוסיף ה'''תשב"ץ''' שם, שאם ל"ג לעומר חל בערב שבת, יש להתיר להסתפר לכבוד שבת, כמו ש[[התירו להסתפר בתוך שלושים לאבלות בערב הרגל לכבוד הרגל]] והביאו ה'''בית יוסף''' שם. | ||
אמנם ב'''דרשות ר"י אבן שועיב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9416&st=&pgnum=131 (יום ראשון של פסח ד"ה ואמרו)] כתב בשם ה'''תוספות''' שמה שאמרו שלא להתגלח ל"ג יום אינו כמו שנוהגים עד ל"ג בעומר, אלא שבתוך מ"ט יום ישנם ל"ג יום שלא מתגלחים. שאם נסיר ממ"ט ז' ימי פסח וז' שבתות ושני ימי ראש חודש, הם ששה עשר יום שאין האבלות נוהגת בהם, נשארו ל"ג יום שיש בהם אבלות. וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד) בשם התוספות. | אמנם ב'''דרשות ר"י אבן שועיב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9416&st=&pgnum=131 (יום ראשון של פסח ד"ה ואמרו)] כתב בשם ה'''תוספות''' שמה שאמרו שלא להתגלח ל"ג יום אינו כמו שנוהגים עד ל"ג בעומר, אלא שבתוך מ"ט יום של העומר ישנם ל"ג יום שלא מתגלחים. שאם נסיר ממ"ט ז' ימי פסח וז' שבתות ושני ימי ראש חודש, הם ששה עשר יום שאין האבלות נוהגת בהם, נשארו ל"ג יום שיש בהם אבלות. וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד) בשם התוספות. | ||
להלכה כתב ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תצג ב) כדעת הרז"ה והתשב"ץ, שאין להסתפר עד יום ל"ד בבוקר, ואם חל ל"ג בערב שבת מסתפרים בו מפני כבוד השבת. | להלכה כתב ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תצג ב) כדעת הרז"ה והתשב"ץ, שאין להסתפר עד יום ל"ד בבוקר, ואם חל ל"ג בערב שבת מסתפרים בו מפני כבוד השבת. | ||