9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:מלאכת טוחן"
מ
אין תקציר עריכה
מ |
מ |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||שבת עד א, קמא א|||אורח חיים שכא ז-יב}} | {{מקורות||שבת עד א, קמא א|||אורח חיים שכא ז-יב}} | ||
שנינו | שנינו ב'''גמרא''' (שבת עד ב) | ||
אמר רב פפא: האי מאן דפרים (חותך דק) סילקא - חייב משום טוחן. אמר רב מנשה: האי מאן דסלית סילתי - חייב משום טוחן. אמר רב אשי: אי קפיד אמשחתא - חייב משום מחתך.<br /> | אמר רב פפא: האי מאן דפרים (חותך דק) סילקא - חייב משום טוחן. אמר רב מנשה: האי מאן דסלית סילתי - חייב משום טוחן. אמר רב אשי: אי קפיד אמשחתא - חייב משום מחתך.<br /> | ||
| שורה 7: | שורה 6: | ||
לעומתו מסביר '''תוספות''' (ד"ה האי) "דוקא בסילקא שייך טחינה אבל שאר אוכלין שרי." | לעומתו מסביר '''תוספות''' (ד"ה האי) "דוקא בסילקא שייך טחינה אבל שאר אוכלין שרי." | ||
<BR/>את טעמו של התוס' מסביר '''תרומת הדשן''' (סי' נו) "די"ל גבי אוכלין לא שייך טחינה, אלא מידי דאורחיה לטחון, כגון טחינת חיטין או שעורין וכה"ג, אבל שאר אוכלין לא." | |||
<BR/>אך קשה מתוס' מקניבת ירק (קיד ב) ששם אומרת הגמ' שמותר מדאוריתא לקנוב ירק ביו"כ ומתרץ שם תוס' "ולא דמי להא דאמר בפרק כלל גדול האי מאן דפרים סילקא חייב משום טוחן דהתם מיירי כשעושה חתיכות דקות מאד והכא מיירי כשעושה חתיכות גדולות." ומשמע שבכל ירק יש איסור טוחן ואולי ר"י לעניין קניבת ירק חולק על תוס' וסובר כבעל היראים שיש טוחן בכל סוגי הירקות<br /> | |||
'''רא"ש''' - סילקא פר"ח ז"ל עצי דקלים שעומדים שיבי שיבי כעין נימין שכשמפרק הנימין הללו יוצא מביניהן כמו קמח דק לפיכך המנפצו חייב משום טוחן ופי' הגון הוא דומיא דסלית סילתי ומה שפרש"י דפרים סילקא שמחתך ירקות דק דק פירוש תמוה הוא דבר שהוא אוכל ומחתך אותו דק דק אין שייך ביה טחינה: | '''רא"ש''' - סילקא פר"ח ז"ל עצי דקלים שעומדים שיבי שיבי כעין נימין שכשמפרק הנימין הללו יוצא מביניהן כמו קמח דק לפיכך המנפצו חייב משום טוחן ופי' הגון הוא דומיא דסלית סילתי ומה שפרש"י דפרים סילקא שמחתך ירקות דק דק פירוש תמוה הוא דבר שהוא אוכל ומחתך אותו דק דק אין שייך ביה טחינה: | ||
'''הרמב"ם''' הביא את האיסור לחתוך ירקות בשלוש מקומות: | '''הרמב"ם''' הביא את האיסור לחתוך ירקות בשלוש מקומות: | ||
* (שבת ז ה) התולדה היא המלאכה הדומה לאב מאלו האבות, כיצד המחתך את הירק מעט מעט '''לבשלו''' הרי זה חייב שזו המלאכה תולדת טחינה, שהטוחן לוקח גוף אחד ומחלקו לגופים הרבה, וכל העושה דבר הדומה לזה הרי זה תולדת טוחן, וכן הלוקח לשון של מתכת ושף אותו כדי ליקח מעפרו כדרך שעושים צורפי הזהב הרי זה תולדת טחינה. | |||
* המחתך את הירק דק דק '''כדי לבשלו''' הרי זה תולדת טוחן וחייב | |||
* הטוחן כגרוגרת חייב, וכל השוחק תבלין וסמנין במכתשת הרי זה טוחן וחייב, המחתך ירק תלוש הרי זה תולדת טוחן, | |||
אומנם בפעם השלישית לא כתב "כדי לבשלו" אך נראה בברור שדעתו היא שמלאכת טוחן היא כהכנה לבישול ולא בדבר הנאכל חי<br /> | אומנם בפעם השלישית לא כתב "כדי לבשלו" אך נראה בברור שדעתו היא שמלאכת טוחן היא כהכנה לבישול ולא בדבר הנאכל חי<br /> | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
בסברה מדוע אין טוחן בדבר שאפשר לאוכלו כמות שהוא נראה שזה כיוון שאין חשיבות למעשה אם הוא לא מכשיר לאכילה וזה כעין "אוכלא דאיפרת"<br /> | בסברה מדוע אין טוחן בדבר שאפשר לאוכלו כמות שהוא נראה שזה כיוון שאין חשיבות למעשה אם הוא לא מכשיר לאכילה וזה כעין "אוכלא דאיפרת"<br /> | ||
לדעת הרב ליאור חיתוך סלט בשבת צריך לחתוך יותר גדול ממה שרגיל ביום חול וזה כל אדם על פי רגילותו | לדעת הרב ליאור (דרוש מקור) חיתוך סלט בשבת צריך לחתוך יותר גדול ממה שרגיל ביום חול וזה כל אדם על פי רגילותו. | ||
== פירור לחם ומעיכת בננה== | == פירור לחם ומעיכת בננה== | ||
לעניין לחם הביא '''הר"ן''' (לב א) מחלוקת בין הרשב"א שהבאנו לעיל שמותר סמוך לאכילה לבין ספר המצות שהתיר לפי שאין טחינה אחר טחינה<br /> | לעניין לחם הביא '''הר"ן''' (לב א) מחלוקת בין הרשב"א שהבאנו לעיל שמותר סמוך לאכילה לבין ספר המצות שהתיר לפי שאין טחינה אחר טחינה<br /> | ||