9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:מכה בפטיש"
אין תקציר עריכה
| שורה 56: | שורה 56: | ||
בחידושי '''חתם סופר''' (קב א ד"ה והנה) כתב ליישב דעת רש"י שהוא גורס בדברי רשב"ג 'המכה בקורנס על הסדן '''בשעת''' מלאכה', ואילו הר"ן גורס כגירסת הרי"ף '''בגמר''' מלאכה, והשתא מיושב לדעת רש"י, שגם לת"ק מדובר בהכאה על הקורנס, אלא שזהו בגמר מלאכה, מה שאין כן לרשב"ג שהוא מכה בשעת מלאכה ממש. כן יישב גם ה'''רש"ש''' (קב ב), ותמה על הר"ן שלא הרגיש שרש"י לא גורס כהרי"ף. | בחידושי '''חתם סופר''' (קב א ד"ה והנה) כתב ליישב דעת רש"י שהוא גורס בדברי רשב"ג 'המכה בקורנס על הסדן '''בשעת''' מלאכה', ואילו הר"ן גורס כגירסת הרי"ף '''בגמר''' מלאכה, והשתא מיושב לדעת רש"י, שגם לת"ק מדובר בהכאה על הקורנס, אלא שזהו בגמר מלאכה, מה שאין כן לרשב"ג שהוא מכה בשעת מלאכה ממש. כן יישב גם ה'''רש"ש''' (קב ב), ותמה על הר"ן שלא הרגיש שרש"י לא גורס כהרי"ף. | ||
<BR/>אמנם דבריהם מיישבים את הקושיה מהמשנה, אבל לא תירצו לעצם הענין מה ששאל הרמב"ן שאין כאן גמר מלאכה כלל, אלא רק אימון ידיו של האומן. | <BR/>אמנם דבריהם מיישבים את הקושיה מהמשנה, אבל לא תירצו לעצם הענין מה ששאל הרמב"ן שאין כאן גמר מלאכה כלל, אלא רק אימון ידיו של האומן. | ||
<BR/>בספר '''קהילות יעקב''' אלבעלי על הרמב"ם (שבת י טז) כתב שרש"י סובר להלכה כרשב"ג מדשקיל וטרי רבה ורב יוסף אליביה, ולכן פירש במשנה בפרק כלל גדול כדעתו, אבל במשנה בפרק הבונה לגבי פירוק באבן מן ההר אתיא כחכמים. | |||
=== שיטת שאר ראשונים === | === שיטת שאר ראשונים === | ||
לכן כתבו הראשונים הנ"ל, שהעיקר כ'''רבנו חננאל''' (דרוש מקור) שהמכה בפטיש הוא האומן מכה על הכלי להשוות עקמומיותו או על האבן להשוותה לחברותיה. וכתבו שם שאמנם ההכאה מצד עצמה אינה מלאכה לפי שכבר נגמר הכלי, אלא זהו גמר מלאכה, ומזה למדה הגמרא לכל גמר מלאכה. <BR/>כעין זה בפירוש '''רבנו יהונתן''' על הרי"ף (לא ב), שדרך האומנין כשגמרו מלאכתן, מעיינין בה אם נשאר דבר מועט לתקן ומתקנה בקורנס שבידו, לעגל אותה, או להרחיבה במקום שאינו רחב כשאר החתיכה, או לקצר אותה אם הוא רחב משאר החתיכה והוא נקרא מכה בפטיש, לפי שמתקן בפעם אחת, בלא טורח גדול. וב'''פסקי הרי"ד''' (עה ב) מבאר שהכאה בפטיש היא על הכלי, ואילו המכה בקורנס מכה בסדן. (ולכן הקשתה שם הגמרא דף קג. המכה בקורנס מאי קעביד). וביאר שאופן המלאכה נעשה באופן שבתחילה מכים בקורנס כדי לצורך עשיית הכלי עצמו לפשטו לכאן ולכאן, ולאחר מכן לוקח הפטיש הקטן, ומכה עליו להחליקו ולהדביק סדקיו, וזוהי גמר מלאכתו. | לכן כתבו הראשונים הנ"ל, שהעיקר כ'''רבנו חננאל''' (דרוש מקור) שהמכה בפטיש הוא האומן מכה על הכלי להשוות עקמומיותו או על האבן להשוותה לחברותיה. וכתבו שם שאמנם ההכאה מצד עצמה אינה מלאכה לפי שכבר נגמר הכלי, אלא זהו גמר מלאכה, ומזה למדה הגמרא לכל גמר מלאכה. <BR/>כעין זה בפירוש '''רבנו יהונתן''' על הרי"ף (לא ב), שדרך האומנין כשגמרו מלאכתן, מעיינין בה אם נשאר דבר מועט לתקן ומתקנה בקורנס שבידו, לעגל אותה, או להרחיבה במקום שאינו רחב כשאר החתיכה, או לקצר אותה אם הוא רחב משאר החתיכה והוא נקרא מכה בפטיש, לפי שמתקן בפעם אחת, בלא טורח גדול. וב'''פסקי הרי"ד''' (עה ב) מבאר שהכאה בפטיש היא על הכלי, ואילו המכה בקורנס מכה בסדן. (ולכן הקשתה שם הגמרא דף קג. המכה בקורנס מאי קעביד). וביאר שאופן המלאכה נעשה באופן שבתחילה מכים בקורנס כדי לצורך עשיית הכלי עצמו לפשטו לכאן ולכאן, ולאחר מכן לוקח הפטיש הקטן, ומכה עליו להחליקו ולהדביק סדקיו, וזוהי גמר מלאכתו. | ||