הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:מכה בפטיש"

נוספו 781 בתים ,  23:11, 15 בינואר 2018
אין תקציר עריכה
שורה 52: שורה 52:
'''רש"י''' (עג א ד"ה מכה בפטיש) כותב שהמכה בפטיש הוא גמר כל מלאכה, שכן האומן מכה בקורנס על הסדן להחליקו בגמר מלאכה.  
'''רש"י''' (עג א ד"ה מכה בפטיש) כותב שהמכה בפטיש הוא גמר כל מלאכה, שכן האומן מכה בקורנס על הסדן להחליקו בגמר מלאכה.  
<BR/>ב'''רמב"ן''' (עג א ד"ה מכה בפטיש) הקשה על זה, שהרי אין פה גמר מלאכה אלא אימון ידיו של האומן ולאו מלאכה הוא, והוסיף שכן איתא בריש פרק הבונה. וכוונתו למה שניסו רבה ורב יוסף להסביר בדעת רשב"ג שהחיוב במכה בפטיש הוא משום שמאמן את ידו. וכן הקשה הר"ן ב'''ר"ן''' (חידושים עג א ד"ה והמכה, בדפי הרי"ף לא ב ד"ה והמכה) על רש"י,  שהרי מבואר שהכאה על הסדן זוהי דעת רבן גמליאל שמחייב בגמר המלאכה, אבל אין זו אלא הוספה על דברי תנא קמא שמחייב משום משום מכה בפטיש. הרי שלדעת תנא קמא מכה בפטיש אינו הכאה בסדן. וכן כתב ה'''ריטב"א''' (עג ב ד"ה המכה).
<BR/>ב'''רמב"ן''' (עג א ד"ה מכה בפטיש) הקשה על זה, שהרי אין פה גמר מלאכה אלא אימון ידיו של האומן ולאו מלאכה הוא, והוסיף שכן איתא בריש פרק הבונה. וכוונתו למה שניסו רבה ורב יוסף להסביר בדעת רשב"ג שהחיוב במכה בפטיש הוא משום שמאמן את ידו. וכן הקשה הר"ן ב'''ר"ן''' (חידושים עג א ד"ה והמכה, בדפי הרי"ף לא ב ד"ה והמכה) על רש"י,  שהרי מבואר שהכאה על הסדן זוהי דעת רבן גמליאל שמחייב בגמר המלאכה, אבל אין זו אלא הוספה על דברי תנא קמא שמחייב משום משום מכה בפטיש. הרי שלדעת תנא קמא מכה בפטיש אינו הכאה בסדן. וכן כתב ה'''ריטב"א''' (עג ב ד"ה המכה).
<BR/>ב'''פסקי הרי"ד''' (עה ב) הוסיף להקשות, שאינו דומה מכה בפטיש למכה בקורנס, שרשב"ג מדבר על הכאה בקורנס, בעוד שתנא קמא מדבר על הכאה בפטיש.


בחידושי '''חתם סופר''' (קב א ד"ה והנה) כתב ליישב דעת רש"י שהוא גורס בדברי רשב"ג 'המכה בקורנס על הסדן '''בשעת''' מלאכה', ואילו הר"ן גורס כגירסת הרי"ף '''בגמר''' מלאכה, והשתא מיושב לדעת רש"י, שגם לת"ק מדובר בהכאה על הקורנס, אלא שזהו בגמר מלאכה, מה שאין כן לרשב"ג שהוא מכה בשעת מלאכה ממש.  כן יישב גם ה'''רש"ש''' (קב ב), ותמה על הר"ן שלא הרגיש שרש"י לא גורס כהרי"ף.
בחידושי '''חתם סופר''' (קב א ד"ה והנה) כתב ליישב דעת רש"י שהוא גורס בדברי רשב"ג 'המכה בקורנס על הסדן '''בשעת''' מלאכה', ואילו הר"ן גורס כגירסת הרי"ף '''בגמר''' מלאכה, והשתא מיושב לדעת רש"י, שגם לת"ק מדובר בהכאה על הקורנס, אלא שזהו בגמר מלאכה, מה שאין כן לרשב"ג שהוא מכה בשעת מלאכה ממש.  כן יישב גם ה'''רש"ש''' (קב ב), ותמה על הר"ן שלא הרגיש שרש"י לא גורס כהרי"ף.
שורה 57: שורה 58:


=== שיטת שאר ראשונים ===
=== שיטת שאר ראשונים ===
לכן כתבו הראשונים הנ"ל, שהעיקר כ'''רבנו חננאל''' (דרוש מקור) שהמכה בפטיש הוא האומן מכה על הכלי להשוות עקמומיותו או על האבן להשוותה לחברותיה. וכתבו שם שאמנם ההכאה מצד עצמה אינה מלאכה לפי שכבר נגמר הכלי, אלא זהו גמר מלאכה ומזה למדה הגמרא לכל גמר מלאכה. <BR/>כעין זה בפירוש '''רבנו יהונתן''' על הרי"ף (לא ב), שדרך האומנין כשגמרו מלאכתן, מעיינין בה אם נשאר דבר מועט לתקן ומתקנה בקורנס שבידו, לעגל אותה, או להרחיבה במקום שאינו רחב כשאר החתיכה, או לקצר אותה אם הוא רחב משאר החתיכה והוא נקרא מכה בפטיש, לפי שמתקן בפעם אחת, בלא טורח גדול.
לכן כתבו הראשונים הנ"ל, שהעיקר כ'''רבנו חננאל''' (דרוש מקור) שהמכה בפטיש הוא האומן מכה על הכלי להשוות עקמומיותו או על האבן להשוותה לחברותיה. וכתבו שם שאמנם ההכאה מצד עצמה אינה מלאכה לפי שכבר נגמר הכלי, אלא זהו גמר מלאכה ומזה למדה הגמרא לכל גמר מלאכה. <BR/>כעין זה בפירוש '''רבנו יהונתן''' על הרי"ף (לא ב), שדרך האומנין כשגמרו מלאכתן, מעיינין בה אם נשאר דבר מועט לתקן ומתקנה בקורנס שבידו, לעגל אותה, או להרחיבה במקום שאינו רחב כשאר החתיכה, או לקצר אותה אם הוא רחב משאר החתיכה והוא נקרא מכה בפטיש, לפי שמתקן בפעם אחת, בלא טורח גדול. וב''פסקי הרי"ד''' (עה ב) מבאר שהכאה בפטיש היא על הכלי, ואילו המכה בקורנס מכה בסדן. (ולכן הקשתה שם הגמרא דף קג. המכה בקורנס מאי קעביד). וביאר שאופן המלאכה נעשה באופן שבתחילה מכים בקורנס כדי לצורך עשיית הכלי עצמו לפשטו לכאן ולכאן, ולאחר מכן לוקח הפטיש הקטן, ומכה עליו להחליקו ולהדביק סדקיו, וזוהי גמר מלאכתו.
 
<BR/>גם ה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (שבת ז ב) כתב שהמרקעים בפטישים היו עושים הכאות קלות מאוד בסוף מלאכתם, כדי ליישר פני הכלי ולהחליקו, ולכן כל תיקון מלאכה וגמרה כגון הצחצוח והייפוי, כולן תולדות מכה בפטיש.
<BR/>גם ה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (שבת ז ב) כתב שהמרקעים בפטישים היו עושים הכאות קלות מאוד בסוף מלאכתם, כדי ליישר פני הכלי ולהחליקו, ולכן כל תיקון מלאכה וגמרה כגון הצחצוח והייפוי, כולן תולדות מכה בפטיש.
<BR/>ה'''מאירי''' (עג ב ד"ה הכותב) הביא בפירוש ראשון כפירוש הרמב"ם ורוב הראשונים, אך הביא גם בשם יש מפרשים את דעת רש"י. ובמקום אחר כתב המאירי (עה ב) שהכאה בפטיש היא לאו דווקא בהשלמת הצורה אלא אף בתחילתה, שהרי שאף גמר המלאכה עצמו לא נעשה בפעם אחת, אלא מכה בפטיש וחוזר ומכה.
<BR/>ה'''מאירי''' (עג ב ד"ה הכותב) הביא בפירוש ראשון כפירוש הרמב"ם ורוב הראשונים, אך הביא גם בשם יש מפרשים את דעת רש"י. ובמקום אחר כתב המאירי (עה ב) שהכאה בפטיש היא לאו דווקא בהשלמת הצורה אלא אף בתחילתה, שהרי שאף גמר המלאכה עצמו לא נעשה בפעם אחת, אלא מכה בפטיש וחוזר ומכה.