הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:מכה בפטיש"

נוספו 271 בתים ,  23:01, 15 בינואר 2018
אין תקציר עריכה
שורה 59: שורה 59:
לכן כתבו הראשונים הנ"ל, שהעיקר כ'''רבנו חננאל''' (דרוש מקור) שהמכה בפטיש הוא האומן מכה על הכלי להשוות עקמומיותו או על האבן להשוותה לחברותיה. וכתבו שם שאמנם ההכאה מצד עצמה אינה מלאכה לפי שכבר נגמר הכלי, אלא זהו גמר מלאכה ומזה למדה הגמרא לכל גמר מלאכה. <BR/>כעין זה בפירוש '''רבנו יהונתן''' על הרי"ף (לא ב), שדרך האומנין כשגמרו מלאכתן, מעיינין בה אם נשאר דבר מועט לתקן ומתקנה בקורנס שבידו, לעגל אותה, או להרחיבה במקום שאינו רחב כשאר החתיכה, או לקצר אותה אם הוא רחב משאר החתיכה והוא נקרא מכה בפטיש, לפי שמתקן בפעם אחת, בלא טורח גדול.
לכן כתבו הראשונים הנ"ל, שהעיקר כ'''רבנו חננאל''' (דרוש מקור) שהמכה בפטיש הוא האומן מכה על הכלי להשוות עקמומיותו או על האבן להשוותה לחברותיה. וכתבו שם שאמנם ההכאה מצד עצמה אינה מלאכה לפי שכבר נגמר הכלי, אלא זהו גמר מלאכה ומזה למדה הגמרא לכל גמר מלאכה. <BR/>כעין זה בפירוש '''רבנו יהונתן''' על הרי"ף (לא ב), שדרך האומנין כשגמרו מלאכתן, מעיינין בה אם נשאר דבר מועט לתקן ומתקנה בקורנס שבידו, לעגל אותה, או להרחיבה במקום שאינו רחב כשאר החתיכה, או לקצר אותה אם הוא רחב משאר החתיכה והוא נקרא מכה בפטיש, לפי שמתקן בפעם אחת, בלא טורח גדול.
<BR/>גם ה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (שבת ז ב) כתב שהמרקעים בפטישים היו עושים הכאות קלות מאוד בסוף מלאכתם, כדי ליישר פני הכלי ולהחליקו, ולכן כל תיקון מלאכה וגמרה כגון הצחצוח והייפוי, כולן תולדות מכה בפטיש.
<BR/>גם ה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (שבת ז ב) כתב שהמרקעים בפטישים היו עושים הכאות קלות מאוד בסוף מלאכתם, כדי ליישר פני הכלי ולהחליקו, ולכן כל תיקון מלאכה וגמרה כגון הצחצוח והייפוי, כולן תולדות מכה בפטיש.
<BR/>ה'''מאירי''' (עג ב ד"ה הכותב) הביא בפירוש ראשון כפירוש הרמב"ם ורוב הראשונים, אך הביא גם בשם יש מפרשים את דעת רש"י.
<BR/>ה'''מאירי''' (עג ב ד"ה הכותב) הביא בפירוש ראשון כפירוש הרמב"ם ורוב הראשונים, אך הביא גם בשם יש מפרשים את דעת רש"י. ובמקום אחר כתב המאירי (עה ב) שהכאה בפטיש היא לאו דווקא בהשלמת הצורה אלא אף בתחילתה, שהרי שאף גמר המלאכה עצמו לא נעשה בפעם אחת, אלא מכה בפטיש וחוזר ומכה.


בספר '''יראים''' (רעד ד"ה מחללי שבת) כתב שכל גמר מלאכה לאחר בנין, בין בכלים בין בתלוש ובין במחובר חשיב מכה בפטיש. שהאומן מכה בפטיש '''על הסדן או על הכלי''' בשעת גמר מלאכה.
בספר '''יראים''' (רעד ד"ה מחללי שבת) כתב שכל גמר מלאכה לאחר בנין, בין בכלים בין בתלוש ובין במחובר חשיב מכה בפטיש. שהאומן מכה בפטיש '''על הסדן או על הכלי''' בשעת גמר מלאכה.