9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:חמץ שעבר עליו הפסח"
אין תקציר עריכה
| שורה 9: | שורה 9: | ||
לעומת זאת המג"א כתב להסכים עם הב"ח שמותר רק בהנאה אבל אסור באכילה, ומשמע בדבריו שהבין להוכיח כן מתוך הגמרא בעירובין. אך אין כוונתו ברורה על הצורך מנא ליה להוכיח כן. ובאמת ב'''מחצית השקל''' כתב שאין כוונת המגן אברהם להוכיח מהגמרא שאסור באכילה אלא רק שמותר בהנאה. אך לפי זה לא מובן מה יש צורך לכך בגמרא והרי מצד ספק דרבנן לקולא הוא כן, וגם זו כוונת המהרש"א, שהרי בגמרא עצמה ובתוספות לא מוכח יותר מכך. | לעומת זאת המג"א כתב להסכים עם הב"ח שמותר רק בהנאה אבל אסור באכילה, ומשמע בדבריו שהבין להוכיח כן מתוך הגמרא בעירובין. אך אין כוונתו ברורה על הצורך מנא ליה להוכיח כן. ובאמת ב'''מחצית השקל''' כתב שאין כוונת המגן אברהם להוכיח מהגמרא שאסור באכילה אלא רק שמותר בהנאה. אך לפי זה לא מובן מה יש צורך לכך בגמרא והרי מצד ספק דרבנן לקולא הוא כן, וגם זו כוונת המהרש"א, שהרי בגמרא עצמה ובתוספות לא מוכח יותר מכך. | ||
<BR/>ובאמת הרב '''חק יעקב''' (תמט א) כתב שאדרבה מהגמרא מוכח שמותר אף באכילה מספק, ושכן הסברה נותנת מצד ספק דרבנן לקולא. | <BR/>ובאמת הרב '''חק יעקב''' (תמט א) כתב שאדרבה מהגמרא מוכח שמותר אף באכילה מספק, ושכן הסברה נותנת מצד ספק דרבנן לקולא. | ||
<BR/>אמנם בספר '''רצוף אהבה''' למהר"ש אלגאזי {{היברובוקס|45179|27|עירובין סד ב}} כתב לדייק מדברי התוספות שבקושייתם מוכח שהבינו שאם תלינן בשל ישראל, אפילו רק מחמת הספק היה אסור באכילה ומותר בהנאה, שהרי תוספות שואלים על הגמרא מנ"ל לתלות בשל נכרים ומשום פת נכרי, דלמא יש להסתפק בשל ישראל ואסור משום חשעה"פ, ואפילו הכי מותר בהנאה. אך גם את דבריו דחה החק יעקב וכתב שכוונת התוספות רק לומר שגם אם היינו תולים בשל ישראל, מכל מקום היה לנו להתיר באכילה, דתלינן שאחר הפסח נעשה. אלא ע"כ ממה שאסרה הגמרא באכילה אין זה אלא משום פת נכרי, ומוכח שאזלינן בתר רוב עוברי דרכים<ref>והחק יעקב הוסיף וכתב שאדרבה מזה מוכח שהתוספות סובר דבספק חמץ שעבר עליו הפסח מותר. אך יש להעיר על זה שכאן הספק הוא אחר - האם אחר הפסח נעשה או בתוך הפסח, ובזה אמר התוספות שיש לתלות שאחר הפסח נעשה משום שלא לחשוד בישראל חינם. אך אין זו הוכחה לכאורה לספק השקול האם של גוי או של ישראל. וצ"ת</ref>. | |||