הבדלים בין גרסאות בדף "טבילת עזרא"

טבילת עזרא (עריכה)

גרסה מ־07:33, 16 במאי 2018

נוספו 3,617 בתים , 07:33, 16 במאי 2018

אין תקציר עריכה

~שלמה~

101

עריכות

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 טעם תקנת עזרא
 בטעם התקנה נאמרו מספר טעמים: '''בברייתא''' המובאת ב'''בבלי''' {{ויקיטקסט|ברכות_כב_א|ברכות כב א}} נאמר כי התקנה מבוססת על הפסוק "והודעתם לבניך ולבני בניך, יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב" {{ויקיטקסט|דברים_ד_ט|דברים ד, ט-י}} ומכך נדרש שלימוד התורה צריך להיות מתוך "אימה ויראה, רתת וזיע", ואילו "בעל קרי אינו אלא מתוך קלות ראש וזחות הדעת" (לשון רש"י שם, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%90#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 ד"ה מכאן אמרו")]. ההבנה הפשוטה בראשונים היא שפסוק זה מהווה אסמכתא בלבד, אך מדברי ה'''מאירי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31518&st=&pgnum=81 (שם ד"ה טבילה)] בשם 'יש מפרשים' נראה שזוהי דרשה גמורה לדין דאורייתא. הבנה כזו מוצעת גם בדברי ה'''רוקח''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=158 (השואל בשו"ת ראבי"ה קנא]).
 ב'''ירושלמי''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%92_%D7%93 (ברכות, ג ד)] מבואר שהטעם הוא כדי שלא יהיו ישראל מרבים בתשמיש; הן מהפן המוסרי (דעת ר' יעקב בר אבון), והן מצד ביטול התורה שעלול להיגרם מכך (דעת ר' חייא בר ווה).
@@ שורה 90: / שורה 91: @@
 מכיוון שטבילה זו אינה מן התורה, היקל בה רב הונא (כב.) שאפשר לעשותה גם במרחצאות, דהיינו במים שאובים, הפסולים לטבילה של תורה. רב חסדא ורב אדא בר אהבה נחלקו עליו וסברו שלא ניתן לטבול במים חמים, ונחלקו המפרשים במהות המחלוקת: מ'''רש"י''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%90#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 (כב. ד"ה קאי)] נראה שטעם המחמירים הוא שטבילת עזרא מצריכה מקווה כשר, ואילו במרחצאות המים הם שאובים; וה'''מרדכי''' (שבועות תשנ) כתב שטעם האמוראים המחמירים הוא גזירת מרחצאות {{ויקיטקסט|נידה_סו_ב|ראה נידה סו ב}}, ולדבריו במים שאובים צוננים מותר לכל הדעות לטבול טבילת עזרא.
 ה'''משנה''' במקוואות [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%97#%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%90 (ח א)] מתירה לבעל קרי לטבול בשאובים, וכן דעת ר' יהודה ב'''תוספתא''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA%D7%90/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%99%D7%90 ברכות ב יא], ומובאת בסוגיה כב: בשינוי לשון) שהתלמוד מציע שתי אפשרויות כיצד לפרש את דבריו "ארבעים סאה מכל מקום" - לדעה אחת בא להתיר טבילה במים שאובים, ולדעה שנייה בא להתיר אפילו טבילה בתוך כלי ולא דווקא בקרקע. לפי גירסת ה'''ריטב"א''' בסוגיה [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (כב. ד"ה וכי)] עולה כי גם רב הונא התיר אף טבילה בכלי.
-ה'''פרי חדש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8283&st=&pgnum=40 (או"ח פח ד"ה ואיכא)] הקשה מהמשנה הנ"ל - שמתירה טבילה בשאובים, ומשמע אפילו הם חמים - על האמוראים שאסרו בטבילה בחמים; ותירץ על פי ה'''תוספתא''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA%D7%90/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA/%D7%95#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%90 (מקוואות ו א)] שבה מפורש שר' מאיר אוסר טבילת עזרא בשאובים ור' יהודה מתיר, וא"כ רב חסדא ורב אדא בר אהבה סוברים כר' מאיר, ואילו רב הונא סובר כר' יהודה. ה'''לחם משנה''' (הל' ברכות ו ה) לא הזכיר את התוספתא במקוואות אך הבין שת"ק בתוספתא בברכות הנ"ל חולק על ר' יהודה ואוסר טבילה בשאובים, ולמד בדעת הרמב"ם שם שדעתו כת"ק ולא ניתן לטבול טבילה זו במים שאובים, אך ב'''מרכבת המשנה''' (שם) כתב שאין הבנתו מוכרחת. ה'''ראב"ד''' (בהשגתו שם) כתב בפירוש שניתן לטבול טבילה זו במים שאובים, וה'''עמודי אש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=10&st=&pgnum=46(ג יב)] הביא סיוע לדבריו מהתוספתא במקוואות שם וע"פ הכלל המקובל שהלכה כר' יהודה במחלוקותיו עם ר' מאיר.
+ה'''פרי חדש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8283&st=&pgnum=40 (או"ח פח ד"ה ואיכא)] הקשה מהמשנה הנ"ל - שמתירה טבילה בשאובים, ומשמע אפילו הם חמים - על האמוראים שאסרו בטבילה בחמים; ותירץ על פי ה'''תוספתא''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA%D7%90/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA/%D7%95#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%90 (מקוואות ו א)] שבה מפורש שר' מאיר אוסר טבילת עזרא בשאובים ור' יהודה מתיר, וא"כ רב חסדא ורב אדא בר אהבה סוברים כר' מאיר, ואילו רב הונא סובר כר' יהודה. ה'''לחם משנה''' [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9C%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA&action=edit&redlink=1 (הל' ברכות ו ה)] לא הזכיר את התוספתא במקוואות אך הבין שת"ק בתוספתא בברכות הנ"ל חולק על ר' יהודה ואוסר טבילה בשאובים, ולמד בדעת הרמב"ם שם שדעתו כת"ק ולא ניתן לטבול טבילה זו במים שאובים, אך ב'''מרכבת המשנה''' (שם) כתב שאין הבנתו מוכרחת. ה'''ראב"ד''' (בהשגתו שם) כתב בפירוש שניתן לטבול טבילה זו במים שאובים, וה'''עמודי אש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=10&st=&pgnum=46(ג יב)] הביא סיוע לדבריו מהתוספתא במקוואות שם וע"פ הכלל המקובל שהלכה כר' יהודה במחלוקותיו עם ר' מאיר.
-כדברי ה'''ראב"ד''' פסקו גם ה'''בית יוסף''' (או"ח פח ד"ה והוי), ה'''פרי חדש''' (שם ד"ה ולעניין), '''מגן אברהם''' (שם א), '''באר היטב''', (שם א), '''שערי תשובה''' (שם א), '''פרי מגדים''' (שם משב"ז א), שו"ת '''תורה לשמה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15114&st=&pgnum=259 (שעה)], ו'''משנה ברורה''' (שם ד).
+כדברי ה'''ראב"ד''' פסקו גם ה'''בית יוסף''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97#%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3 (או"ח פח ד"ה והוי)], ה'''פרי חדש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8283&st=&pgnum=40  (שם ד"ה ולעניין)], '''מגן אברהם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97#%D7%90_%D7%9E%D7%90 (שם א)], '''באר היטב''', [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%98%D7%91_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97#%D7%90_%D7%91%D7%94%D7%98 (שם א)], '''שערי תשובה''' [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_(%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA)/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%97&action=edit&redlink=1 (שם א)], '''פרי מגדים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41248&st=&pgnum=81 (שם משב"ז א)], שו"ת '''תורה לשמה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15114&st=&pgnum=259 (שעה)], ו'''משנה ברורה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97#%D7%93_%D7%9E%D7%91 (שם ד)].
-לגבי טבילה בכלי, משמע מדברי ה'''ראב"ד''' (שם) שאינה כשרה אף לבעל קרי, וכך דייק מדבריו ה'''לחם משנה''' שם. על פי שיטתו פסקו להחמיר בזה ה'''מגן אברהם''' (או"ח, תרו ט), '''ר' עקיבא איגר''' (הגהותיו על שו"ע או"ח פח, ד"ה ומ' סאה), '''חיי אדם''' (קמד ז), '''משנה ברורה''' (שם ד), ושו"ת '''מנחת יצחק''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1598&st=&pgnum=109(ג סד)].
+לגבי טבילה בכלי, משמע מדברי ה'''ראב"ד''' (שם) שאינה כשרה אף לבעל קרי, וכך דייק מדבריו ה'''לחם משנה''' שם. על פי שיטתו פסקו להחמיר בזה ה'''מגן אברהם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A8%D7%95#%D7%98_%D7%9E%D7%90 (או"ח, תרו ט)], '''ר' עקיבא איגר''' (הגהותיו על שו"ע או"ח פח, ד"ה ומ' סאה), '''חיי אדם''' (קמד ז), '''משנה ברורה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97#%D7%93_%D7%9E%D7%91 (שם ד)], ושו"ת '''מנחת יצחק''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1598&st=&pgnum=109(ג סד)].
 מאידך, ה'''נחל אשכול''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9063&st=&pgnum=24 הל'תפילה וק"ש, עמ' 2 א]) צידד להקל בכך, וכתב שאין ראיה מדברי הראב"ד הנ"ל, וכן ב'''מרכבת המשנה''' (הל' ברכות שם) דחה באותו אופן, וכן צידד להקל בשו"ת '''דברי יששכר''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=158&st=&pgnum=14 או"ח ה)], מאחר והוא ספק דרבנן.
 חציצה בטבילת עזרא
-ה'''אשכול''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9063&st=&pgnum=23 הצב"א, הל' תפילה וק"ש א]; במהד' אלבק דברים אלה אינם מופיעים) כתב שאין חציצה פוסלת בטבילה זו, אלא אם כן היא על רוב הגוף, וה'''ביאור הלכה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97(פח ד"ה וכן)] הביא את דבריו להלכה.
+ה'''אשכול''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9063&st=&pgnum=23 הצב"א, הל' תפילה וק"ש א]; במהד' אלבק דברים אלה אינם מופיעים) כתב שאין חציצה פוסלת בטבילה זו, אלא אם כן היא על רוב הגוף, וה'''ביאור הלכה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97 (פח ד"ה וכן)] הביא את דבריו להלכה.
-כך גם מסקנת שו"ת '''מאמר מרדכי''' (א ו-ב), והובאו דבריו ב'''שערי תשובה''' (שם). כך כתב גם ב'''קובץ על יד''' (הל' ק"ש ד ח) בשם '''מהר"ם המבורג''', בשו"ת '''גינת ורדים''' (הלוי, יו"ד ו יא), בהגהות '''חכמת שלמה''' (או"ח פח א), ב'''לקט הקמח החדש''' (פח ו), ב'''מטה אפרים''' (אלף המגן, תרו יז), ב'''אפיקי מגינים''' (חידושים, פח א), ובשו"ת '''מנחת יצחק''' (ו פח), שהוסיף שאם אפשר להסיר החציצה בנקל, מוטב להסירה. בספר '''כוכבי יצחק''' דייק מדברי ה'''ב"י''' וה'''ב"ח''' (יו"ד קצח, ד"ה ומ"ש ושבאותו) שדעתם להקל, וכך מסיק להלכה.
+כך גם מסקנת שו"ת '''מאמר מרדכי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=242&st=&pgnum=15 (א ו-ב)], והובאו דבריו ב'''שערי תשובה''' [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_(%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA)/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%97&action=edit&redlink=1 (שם)]. כך כתב גם ב'''קובץ על יד''' [ http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=50512&rid=514 (הל' ק"ש ד ח)] בשם '''מהר"ם המבורג''', בשו"ת '''גינת ורדים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1640&st=&pgnum=310 (הלוי, יו"ד ו יא)], בהגהות '''חכמת שלמה''' (או"ח פח א), ב'''לקט הקמח החדש''' (פח ו), ב'''מטה אפרים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9158&st=&pgnum=168 (אלף המגן, תרו יז)], ב'''אפיקי מגינים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8702&st=&pgnum=192 (חידושים, פח א)], ובשו"ת '''מנחת יצחק''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1599&st=&pgnum=416 (ו פח)], שהוסיף שאם אפשר להסיר החציצה בנקל, מוטב להסירה. בספר '''כוכבי יצחק''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1815&st=&pgnum=158 (ח"ג נה)] דייק מדברי ה[https://he.m.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A7%D7%A6%D7%96#%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3 '''ב"י'''] וה[https://he.m.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A7%D7%A6%D7%96#%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%93%D7%A9_(%D7%91%22%D7%97) '''ב"ח''' (יו"ד קצח, ד"ה ומ"ש ושבאותו)] שדעתם להקל, וכך מסיק להלכה.
-אך בשו"ת '''משנה הלכות''' (י קמד) מעלה הבנה אפשרית בדברי ה'''רשב"א''' (יבמות מז: ד"ה גירסת) וה'''ריטב"א''' (שם ד"ה גרסינן) שלפיה הם סבורים כי חציצה פוסלת גם בטבילת עזרא. ויש להעיר כי ה'''רשב"א''' בחידושיו לנידה (סז. ד"ה אבל) דן בכך בפירוש, ותולה זאת במחלוקת גירסאות בסוגיה ביבמות (שם). גם בשו"ת '''מצפה אריה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=318&st=&pgnum=310 (תנינא, יו"ד נח)] מחמיר בזה, והביא ראיה לכך מסוגיה בשבת (קכ:), אך ה'''כוכבי יצחק''' (שם) דחה ראייתו. בספר '''עמודי אש''' (ג) כתב שחציצה פוסלת, על  סמך דברי ה'''ראב"ד''' (בהל' ברכות שם) שדימה נטילת ידיים לטבילת עזרא לעניין שאובים, ולהבנתו גם בעניין חציצה הראב"ד ידמה הטבילה לנטילה.
+אך בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1882&st=&pgnum=183 (י קמד)] מעלה הבנה אפשרית בדברי ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93#%D7%93%D7%A3_%D7%9E%D7%96_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91 (יבמות מז: ד"ה גירסת)] וה'''ריטב"א''' [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93&action=edit&redlink=1 (שם ד"ה גרסינן)] שלפיה הם סבורים כי חציצה פוסלת גם בטבילת עזרא. ויש להעיר כי ה'''רשב"א''' בחידושיו לנידה [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%A0%D7%93%D7%94/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99#%D7%93%D7%A3_%D7%A1%D7%96_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (סז. ד"ה אבל)] דן בכך בפירוש, ותולה זאת במחלוקת גירסאות בסוגיה ביבמות (שם). גם בשו"ת '''מצפה אריה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=318&st=&pgnum=310 (תנינא, יו"ד נח)] מחמיר בזה, והביא ראיה לכך מסוגיה בשבת {{ויקיטקסט|שבת_קכ_ב|קכ ב}}, אך ה'''כוכבי יצחק'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1815&st=&pgnum=158 (שם)] דחה ראייתו. בספר '''עמודי אש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51356&st=&pgnum=93 (ג יב)] כתב שחציצה פוסלת, על  סמך דברי ה'''ראב"ד''' (בהל' ברכות שם) שדימה נטילת ידיים לטבילת עזרא לעניין שאובים, ולהבנתו גם בעניין חציצה הראב"ד ידמה הטבילה לנטילה.
 בטבילת ערב יום הכיפורים, שהיא משום קרי לחלק מהדעות, כמובא ב'''רמ"א''' (או"ח תרו ד), יש שהחמירו בחציצה יותר מבכל השנה. ה'''של"ה''' (יומא, נר מצוה, רכח.) הביא מה'''ראשית חכמה''' (שער האהבה, יא) שטוב לקצוץ הצפרנים לפני טבילה זו, מדין חציצה. גם ב'''מטה אפרים''' (תרו ח) וב'''קיצור שולחן ערוך''' (קלא ו) כתבו שבטבילה זו יש להחמיר בכך. בטעם הדבר, כתב בהערה בחידושי '''הר צבי''' (יומא פח.)<ref>ההערה מר' יוסף כהן</ref> שייתכן שטבילה זו היא מעיקר הדין, כמבואר לעיל.