112
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חתיכה הראויה להתכבד"
קישור
(קישור) |
|||
| (15 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{עריכה}} | ||
{{מקורות | {{מקורות||חולין צו ב, עבודה זרה עד א, יבמות פא ב||מאכלות אסורות טז ג-ו|יורה דעה קא}} | ||
'''חתיכה הראויה להתכבד (חהר"ל) :''' | '''חתיכה הראויה להתכבד (חהר"ל) :''' | ||
חז"ל למדו שכאשר ישנה חתיכה שהיא אסורה ואילו היא היתה מותרת היינו מכבדים בה את אורחינו, חתיכה זו אינה בטילה בחתיכות | חז"ל למדו שכאשר ישנה חתיכה שהיא אסורה ואילו היא היתה מותרת היינו מכבדים בה את אורחינו, חתיכה זו אינה בטילה אם נתערבה בחתיכות היתר ואוסרת את כל התערובת. | ||
| שורה 17: | שורה 9: | ||
'''חולין''' ([https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=96b&format=pdf צ"ו ב']) "וכן חתיכה של נבלה, וכן חתיכה של דג טמא שנתבשלה עם החתיכות, | |||
בזמן שמכירן – בנותן טעם ואם לאו - כולן אסורות, והרוטב בנותן טעם". | |||
הגמ' דנה מדוע כל החתיכות אסורות כאשר אינו מכיר את חתיכת האיסור | הגמ' דנה מדוע כל החתיכות אסורות כאשר אינו מכיר את חתיכת האיסור | ||
ושואלת הגמ' - ותבטיל ברובא! ...שאני חתיכה - הואיל וראויה להתכבד בה לפני האורחים". | ושואלת הגמ' - "ותבטיל ברובא! ...שאני חתיכה - הואיל וראויה להתכבד בה לפני האורחים". | ||
'''ע"ז''' (ע"ד.) "אלו אסורין ואוסרין בכל שהו. | |||
יין נסך, ועבודת כוכבים, ועורות לבובין, ושור הנסקל, ועגלה ערופה, | |||
וציפורי מצורע, ושער נזיר, ופטר חמור, ובשר בחלב, ושעיר המשתלח, | |||
וחולין שנשחטו בעזרה - הרי אלו אסורין ואוסרין בכל שהוא". | |||
(רש"י - כל מקום שנתערבו שם אפי' אחד באלף לא בטיל ואוסרין את כולן) | (רש"י - כל מקום שנתערבו שם אפי' אחד באלף לא בטיל ואוסרין את כולן) | ||
| שורה 47: | שורה 39: | ||
הר"ן ביאר שהרי"ף סבר שהמשניות חולקות | הר"ן ביאר שהרי"ף סבר שהמשניות חולקות | ||
ופסק כתנא בע"ז לפיה חהר"ל בטילה ברוב ורק דבר שקיים בו | ופסק כתנא בע"ז לפיה חהר"ל בטילה ברוב ורק דבר שקיים בו את שני התנאים לא בטל. | ||
'''התוס'''' (ע"ז שם ד"ה למעוטי וחולין ק' א ד"ה ושאני מאי קחשיב) : | '''התוס'''' (ע"ז שם ד"ה למעוטי וחולין ק' א ד"ה ושאני מאי קחשיב) : | ||
שאלת הגמ' בע"ז היא - מהו העיקרון על פיו מנה התנא את הדברים שאינם בטלים. | |||
תשובת הגמ' היתה שרק איסורי הנאה שהם דבר שבמניין נמנו במשנה | תשובת הגמ' היתה שרק איסורי הנאה שהם דבר שבמניין נמנו במשנה | ||
ובלשון תוס': "שלא ירד לשנות רק היכא דאיכא תרתי". | ובלשון תוס': "שלא ירד לשנות רק היכא דאיכא תרתי". | ||
1. הגמ' אינן חלוקות אלא התנא בע"ז מנה רק דברים שאסורים במניין ובהנאה וישנם עוד | 1. הגמ' אינן חלוקות אלא התנא בע"ז מנה רק דברים שאסורים במניין ובהנאה וישנם עוד איסורים שלא בטלים שיש בהם רק תנאי אחד כמו הגמ' בחולין. | ||
2. דין חהר"ל הוא משום דבר שבמניין. | 2. דין חהר"ל הוא משום דבר שבמניין. | ||
| שורה 69: | שורה 61: | ||
ב. והוא הדין בחתיכה של בשר בחלב או של חולין שנשחטו בעזרה שהרי הן אסורים מדבריהן בהנייה". | ב. והוא הדין בחתיכה של בשר בחלב או של חולין שנשחטו בעזרה שהרי הן אסורים מדבריהן בהנייה". | ||
1.סבר שהגמרות אינן חלוקות. | 1.סבר שהגמרות אינן חלוקות. (לפי פירושו למשנה בעבודה זרה הגמרות חלוקות. וצ'ע) | ||
2. דין חהר"ל הוא דין בפני עצמו. | 2. דין חהר"ל הוא דין בפני עצמו. | ||
| שורה 212: | שורה 204: | ||
== ה .חהר"ל מדרבנן : == | == ה .חהר"ל מדרבנן : == | ||
'''שיטת הרמב"ם''' ( | '''שיטת הרמב"ם''' (מאכלות אסורות, טז, ג-ו) : | ||
"והוא הדין בחתיכה של בשר בחלב או של חולין שנשחטו בעזרה שהרי הן אסורים מדבריהן בהנייה". | "והוא הדין בחתיכה של בשר בחלב או של חולין שנשחטו בעזרה שהרי הן אסורים מדבריהן בהנייה". | ||
| שורה 266: | שורה 258: | ||
לדעת רעק"א: בין בבב"ח בין בשאר איסורים אף באיסור דרבנן קיים דין חהר"ל. | לדעת רעק"א: בין בבב"ח בין בשאר איסורים אף באיסור דרבנן קיים דין חהר"ל. | ||
[[קטגוריה: מאכלות אסורות]] | |||
[[קטגוריה: תערובות]] | |||