הבדלים בין גרסאות בדף "חפיפה קודם טבילה"

דין חיוב הצמדת חפיפה לטבילה, באלו אופנים החפיפה אכן צמודה, ובאלו אופנים מותר להרחיק את החפיפה מהטבילה ומה הגבול בזה והמסתעף.

<big>'''מקור הסוגיא בשתי סוגיות בגמרא בנידה:'''</big>   

[יש לציין שדעת '''הרא"ש''' ברש"י וכן דעת '''רבינו ירוחם''' שבמקום שהחפיפה איננה צמודה לטבילה כגון חל יו"ט במוצאי שבת, דוחים את הטבילה אומנם '''הב"ח''' כתב שהטור לא נקט כדעת הרא"ש ברש"י, כיוון שהשאילתות ור"ת סוברים שאין לדחות את הטבילה, אע"פ שהחפיפה איננה סמוכה, ועוד שהתוס' חולק על הרא"ש בביאור דברי רש"י. וכתב הב"ח כך נהגו הנשים משנים קדמוניות ומנהג ישראל תורה היא].  

'''הטור''' (יו"ד קצט) מביא את דברי אביו '''הרא"ש''' [וכן דעת המרדכי בשבועות בשם ספר התרומה, סמ"ג ותוס'] שנוהגות הנשים לחוף מבעוד יום וגומרות בחשיכה, ואח"כ טובלות, כיוון שגם השאילתות מודה לרש"י שניתן לחפוף ביום, אם בפועל מסמיכה את החפיפה לטבילה [ב"י]. ועוד מהדרות הנשים שלוקחות מסרק למקווה כדי להמשיך את החפיפה במקווה, ונמצא שהיא סמוכה ממש.   

ביחס לטבילה במוצאי שבת, אומר '''השו"ע''' (יו"ד קצט ד) שחופפת בלילה, במוצ"ש [כרש"י '''והיראים''']. '''הרמ"א''' שם אומר שמנהג יפה שתרחץ בערב שבת ומוצ"ש תחפוף פעם שניה ותסתרק. וכן כתב '''הש"ך''' שם אך בשונה מהרמ"א נקט שזהו עיקר הדין, ולא מנהג בלבד. (באר היטב)

'''בשו"ת פנים מאירות''' (תשובה ח) מובא שנידה אבילה, שחל ליל טבילתה במוצ"ש, תחפוף ביום שישי ואע"פ שהיא עדיין אבילה אז, כדי שתטבול בזמנה. [מובא בבאר היטב קצט ח] ובדומה כתב '''הנודע ביהודה''' (יו"ד קמא צט) שפשוט שמותר לאשה לחפוף באבלה, בערב שבת, אלא שכתב שאין זה משום טבילה בזמנה מצווה, אלא משום שאף ללא טבילה, מותרת האשה לחפוף ולרחוץ בחמין לכבוד שבת קודש.