הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ שעבר עליו הפסח"

הוסרו 1,299 בתים ,  23:45, 10 באפריל 2019
אין תקציר עריכה
שורה 74: שורה 74:
ה'''מגיד משנה''' כתב בדעת הרמב"ם כדברי הריטב"א, שכל שראוי לעבור עליו ואפילו לא עבר, ולאפוקי מחמץ של נכרי. וכתב שההוכחה לזה היא מנכרי שהלוה את ישראל על חמצו.  
ה'''מגיד משנה''' כתב בדעת הרמב"ם כדברי הריטב"א, שכל שראוי לעבור עליו ואפילו לא עבר, ולאפוקי מחמץ של נכרי. וכתב שההוכחה לזה היא מנכרי שהלוה את ישראל על חמצו.  
<BR/>ב'''כסף משנה''' הסביר שהראיה היא מכך שאם לא הרהינו אסור, אף שלא עבר על בל יראה ובל ימצא (וכמו שכתב הריטב"א), וכן ביאר ה'''גר"א'''.
<BR/>ב'''כסף משנה''' הסביר שהראיה היא מכך שאם לא הרהינו אסור, אף שלא עבר על בל יראה ובל ימצא (וכמו שכתב הריטב"א), וכן ביאר ה'''גר"א'''.
<BR/>'''רבי עקיבא איגר''' בתשובה (א כג) כתב שאי אפשר להביא ראיה משם, שהרי אפשר ששם מדובר שלא ביטל את החמץ ולא היה אנוס, שהרי ידע שיש לו חמץ בבית הנכרי, אבל עדיין מנין לנו לאסור גם באנוס על הביטול?<ref>רעק"א למד שכוונת הרמב"ם באמרו 'שהיה שוגג או אנוס', זהו לא רק על הביעור אלא גם על הביטול, לכן לא יכול היה להסביר כדברי הכסף משנה, שהרי שם אפשר להסביר שאסור מפני שלא ביטל. אך כנראה לא ראה דברי הריטב"א, שם מבואר להדיא כדברי הכסף משנה.</ref> וביאר הראיה לדברי הרמב"ם אליבא דשיטתו שאף בהרהינו ואמר לו מעכשיו, אינו מותר אלא אם הגיע זמן הפרעון לפני הפסח, אבל בהגיע זמנו אחר הפסח אסור. ומשם הראיה, שהרי מה היה לו לעשות והרי לא היה בידו לפדותו קודם הפסח, וגם לבטל לא היה יכול כיון שעצמות החמץ אינו שלו ולא מועיל לו ביטול. הרי שאף באנוס על הביטול אסור. 


מדברי ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ז ב ד"ה קנסא) נראה לכאורה שכל שאינו עובר על האיסור מדאורייתא או מדרבנן לא גזרו עליו, שכתב שקנסו אותו הואיל ועבר על איסור דאורייתא שהשהה בביתו, או שעבר מדרבנן כגון שהפקידו אצל הנכרי (שצריך ביעור מדרבנן). וניתן לדייק לכאורה שכל שאינו עובר לא מדאורייתא ולא מדרבנן מותר. אך ה'''כסף משנה''' כתב שגם כוונת הר"ן היא ש'''ראוי לעבור''' אף שלא עבר.
מדברי ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ז ב ד"ה קנסא) נראה לכאורה שכל שאינו עובר על האיסור מדאורייתא או מדרבנן לא גזרו עליו, שכתב שקנסו אותו הואיל ועבר על איסור דאורייתא שהשהה בביתו, או שעבר מדרבנן כגון שהפקידו אצל הנכרי (שצריך ביעור מדרבנן). וניתן לדייק לכאורה שכל שאינו עובר לא מדאורייתא ולא מדרבנן מותר. אך ה'''כסף משנה''' כתב שגם כוונת הר"ן היא ש'''ראוי לעבור''' אף שלא עבר.