134
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ נוקשה"
אין תקציר עריכה
| שורה 168: | שורה 168: | ||
===איסורו בערב פסח אחר חצות היום=== | ===איסורו בערב פסח אחר חצות היום=== | ||
ה'''נודע ביהודה''' (או"ח כא) האריך להוכיח שכל האיסור של חמץ נוקשה הוא בפסח עצמו ולא בערב פסח (בין למ"ד שאיסור חמץ נוקשה מדאורייתא ובין למ"ד שהוא מדרבנן). ממילא הוא מקשה על '''הרמ"א''' (תמד א), שכתב שאין לאכול מצה עשירה (שהרמ"א פוסק שהיא בכלל חמץ נוקשה, וכדלקמן) בסעודה שלישית בע"פ שחל להיות בשבת. ה'''מנחת ברוך''' (נ) חולק על הנוב"י. הוא מביא את דין המקדש בחיטי קורדנייתא (שלתוס' הכוונה שמקדש בחמץ נוקשה משש שעות ומעלה) שדינו כמקדש באיסורי הנאה, ומוכיח מכך שחמץ נוקשה אחר שש שעות אסור בהנאה כחמץ גמור. בכך הוא מיישב את קושיית הנוב"י על הרמ"א. | |||
===ביטול בשישים לחמץ נוקשה=== | ===ביטול בשישים לחמץ נוקשה=== | ||
כידוע, חמץ גמור אינו בטל בפסח אפילו באלף, בניגוד לרוב האיסורים שבטלים בשישים. מה דינו של חמץ נוקשה שנתערב בשישים? ב'''מג"א''' (תמז ה) הובאה מחלוקת בין מהרי"ל למהר"י איסרלן בעניין זה: למהרי"ל חמץ נוקשה בטל בשישים, ולמהרי"א לא (הואיל וטעם הדין שבחמץ גמור אין ביטול הוא משום שהאדם מורגל בו ו"אינו בדל ממנו", וטעם זה שייך גם בנוקשה). המג"א טוען שמהרי"א מחמיר משום שלדעתו חמץ נוקשה אסור מן התורה, וממילא הואיל ולהלכה נפסק שאיסורו מדרבנן, ה"ה שלעניין תערובתו בטל חמץ נוקשה בשישים. לעומתו, אסר הט"ז חמץ נוקשה שנתערב באכילה, והתירו בשהייה. '''המשנ"ב ''' (שם טו) מסיק להלכה שיש לסמוך על המג"א בשעת הדחק. | |||
===מצה עשירה (ועוגיות פפושדו)=== | ===מצה עשירה (ועוגיות פפושדו)=== | ||