134
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ נוקשה"
אין תקציר עריכה
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''חמץ נוקשה''' | '''חמץ נוקשה''' | ||
'''במשנה''' (פסחים מב.) הובאה | '''במשנה''' (פסחים מב.) הובאה רשימת דברים ש"עוברין עליהם בפסח"(לדעת רש"י הכוונה לאיסור "בל יראה ובבל ימצא", ולתוס' משום שמא יבוא לאכול). המשנה קובעת שאמנם אין בהם כרת, אך יש בהם לאו.לדעת ר"א במשנה גם "תכשיטי נשים" שייכים לרשימה זו. | ||
מ'''הגמ'''' (שם (מג.), עולה שרשימה זו כוללת שתי קטגוריות: תערובת חמץ, וחמץ נוקשה בעין (=לא בתערובת). '''רש"י'''במקום (שם ד"ה "מאן תנא דמתני'")מגדיר את המושג חמץ נוקשה כחמץ "רע" ו"אינו ראוי לאכילה". בד"ה "והאוכלו בארבעים", ביחס לשאור, שהוגדר ע"י הגמ' כחמץ נוקשה, הוסיף רש"י בהגדרת חמץ נוקשה: "אינו ראוי לאכילה, הואיל והחמיץ קצת ולא גמר, ולהחמיץ עיסות אחרות כשאור, נמי לא חזי". כמו"כ מבאר רש"י ש"תכשיטי נשים" היא הדוגמה לחמץ נוקשה שהובאה במשנה. | |||
אמר רב יהודה אמר רב: ר''מ היא, דתניא: "שיאור: ישרף, ונותנו לכלבו, והאוכלו בארבעים"- שמעינן ליה לרבי מאיר: נוקשה בעיניה- בלאו, וכל שכן חמץ דגן גמור על ידי תערובת | ב'''גמ'''' (שם) נחלקו אמוראים: לרב יהודה (בשם רב) תערובת חמץ חמורה יותר מחמץ נוקשה, ואילו לרב נחמן חמץ נוקשה חמור מתערובת חמץ. הגמ' מסייעת את שיטת רב יהודה מהברייתא. | ||
אמר רב יהודה אמר רב: ר''מ היא, דתניא: "שיאור: ישרף, ונותנו לכלבו, והאוכלו בארבעים"- שמעינן ליה לרבי מאיר: נוקשה בעיניה- בלאו, וכל שכן חמץ דגן גמור על ידי תערובת "והאוכלו בארבעים אתאן לר''מ"- כלומר: לר''מ, האוכלו לשיאור זה- שרבי יהודה מתיר בהנאה- סופג את הארבעים. אלמא, שמעינן ליה לר''מ, דאית ליה חדא מהני תרתי דמתני': דקאמר "נוקשה בעיני' בלאו", כגון שיאור דנוקשה הוא- ד. וקאמר: "בלאו", וכ''ש חמץ גמור ע''י תערובת- דקסבר רב יהודה: ע''י תערובת חמיר מנוקשה בעין. והאי "לאו" דנוקשה, נפקא ליה מ"כל מחמצת לא תאכלו": "כל"- רבויא הוא כדלקמן"). | |||
רב נחמן אמר: ר''א היא, דתניא: "על חמץ דגן גמור ענוש כרת, על עירובו בלאו- דברי ר' אליעזר. וחכמים אומרים: על חמץ דגן גמור ענוש כרת, על עירובו בלא כלום". ושמעינן ליה לר' אליעזר דאמר חמץ דגן גמור על ידי תערובת- בלאו, וכל שכן נוקשה בעיניה. | רב נחמן אמר: ר''א היא, דתניא: "על חמץ דגן גמור ענוש כרת, על עירובו בלאו- דברי ר' אליעזר. וחכמים אומרים: על חמץ דגן גמור ענוש כרת, על עירובו בלא כלום". ושמעינן ליה לר' אליעזר דאמר חמץ דגן גמור על ידי תערובת- בלאו, וכל שכן נוקשה בעיניה. | ||
ורב נחמן, מ''ט לא אמר כרב יהודה? (רש"י:"דמוקי מתני' כר"מ") אמר לך: דילמא עד כאן לא קאמר ר''מ התם, אלא נוקשה- בעיניה, אבל חמץ דגן גמור על ידי תערובת- לא! (רש"י: "רב נחמן ס''ל נוקשה בעיניה חמור מחמץ גמור ע''י תערובת") | ורב נחמן, מ''ט לא אמר כרב יהודה? (רש"י:"דמוקי מתני' כר"מ") אמר לך: דילמא עד כאן לא קאמר ר''מ התם, אלא נוקשה- בעיניה, אבל חמץ דגן גמור על ידי תערובת- לא! (רש"י: "רב נחמן ס''ל נוקשה בעיניה חמור מחמץ גמור ע''י תערובת") | ||