הבדלים בין גרסאות בדף "חלב נכרי"

נוסף בית אחד ,  22:18, 28 ביוני 2021
שורה 2: שורה 2:
גזירת חכמים שלא לשתות חלב שחלבו גוי, טעם הגזירה וגדריה.
גזירת חכמים שלא לשתות חלב שחלבו גוי, טעם הגזירה וגדריה.
== מקור האיסור וטעמיו ==
== מקור האיסור וטעמיו ==
ב'''משנה''' (עבודה זרה ב ו) כתוב: "אלו דברים של עכו"ם אסורין ואין איסורן איסור הנאה חלב שחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהו". ובטעם האיסור נאמרו כמה טעמים: ב'''עבודה זרה''' ([https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=35b&format=pdf ל"ה ב']) אומרת הגמרא שחלב נכרי אסור כיוון שיש לחשוש שהגוי יערב חלב טמא בחלב הטהור. ה'''גמרא''' ([https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=35b&format=pdf שם]) מדגישה שאין לחשוש שהגוי יחליף את החלב הטהור בטמא לגמרי כיוון שחלב טהור הינו בצבע לבן וצבע החלב הטמא הוא צהבהב{{הערה|הגמרא כותבת שחלב טהור לבן ואילו חלב טמא "ירוק", אך ירוק בדברי חז"ל הכוונה לעיתים לצבע צהוב. להרחבה עיין [https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=31813 כאן].}}. ה'''ירושלמי''' (עבודה זרה ב א) מביא בשם רבי יהושע בן לוי שחלב הגוי אסור משום [[גילוי]]. כלומר, החלב אסור שמא הגוי השאיר את החלב ללא השגחה וחוששים שמא שתה ממנו נחש והטיל בו ארס {{הערה|אע"פ שבשאר משקים לא גזרו משום גילוי, זהו משום שהגויים הקפידו על ניקיון המשקים. אולם בחלב הואיל והיו מסננים אותו לא היו הגויים מקפידים על נקיונו, והסינון אינו מועיל לארס ('''תוספות''' ע"ז, ל"ה ד"ה "משום").}}.
ב'''משנה''' (עבודה זרה ב ו) כתוב: "אלו דברים של עכו"ם אסורין ואין איסורן איסור הנאה חלב שחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהו". ובטעם האיסור נאמרו כמה טעמים: ב'''עבודה זרה''' ([https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=35b&format=pdf לה ב]) אומרת הגמרא שחלב נכרי אסור כיוון שיש לחשוש שהגוי יערב חלב טמא בחלב הטהור. ה'''גמרא''' ([https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=35b&format=pdf לה ב]) מדגישה שאין לחשוש שהגוי יחליף את החלב הטהור בטמא לגמרי כיוון שחלב טהור הינו בצבע לבן וצבע החלב הטמא הוא צהבהב{{הערה|הגמרא כותבת שחלב טהור לבן ואילו חלב טמא "ירוק", אך ירוק בדברי חז"ל הכוונה לעיתים לצבע צהוב. להרחבה עיין [https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=31813 כאן].}}. ה'''ירושלמי''' (עבודה זרה ב א) מביא בשם רבי יהושע בן לוי שחלב הגוי אסור משום [[גילוי]]. כלומר, החלב אסור שמא הגוי השאיר את החלב ללא השגחה וחוששים שמא שתה ממנו נחש והטיל בו ארס {{הערה|אע"פ שבשאר משקים לא גזרו משום גילוי, זהו משום שהגויים הקפידו על ניקיון המשקים. אולם בחלב הואיל והיו מסננים אותו לא היו הגויים מקפידים על נקיונו, והסינון אינו מועיל לארס ('''תוספות''' ע"ז, ל"ה ד"ה "משום").}}.


חשוב להדגיש, החלב נחשב כחלב גוי רק אם יהודי לא רואה את החליבה, אך אם יהודי רואה את החליבה החלב נחשב חלב ישראל, ואין זה משנה אם הבעלים של החלב או החולב עצמו הוא גוי ('''משנה''' עבודה זרה, ב' ז'). ולא רק במקרה שישראל רואהו בפועל אלא גם כאשר ישראל יכול לראות את הגוי חולב אע"פ שאינו רואהו בפועל ('''עבודה זרה''', ל"ט ב'). היתר זה נקרא בלשון ה'''גמרא''' "ארתותי מירתת", והסברא, שהואיל והישראל יכול לראות את הגוי, הגוי חושש תמיד לערב חלב טמא שמא הישראל יראה אותו ולא יקנה ממנו.<br />
חשוב להדגיש, החלב נחשב כחלב גוי רק אם יהודי לא רואה את החליבה, אך אם יהודי רואה את החליבה החלב נחשב חלב ישראל, ואין זה משנה אם הבעלים של החלב או החולב עצמו הוא גוי ('''משנה''' עבודה זרה, ב' ז'). ולא רק במקרה שישראל רואהו בפועל אלא גם כאשר ישראל יכול לראות את הגוי חולב אע"פ שאינו רואהו בפועל ('''עבודה זרה''', ל"ט ב'). היתר זה נקרא בלשון ה'''גמרא''' "ארתותי מירתת", והסברא, שהואיל והישראל יכול לראות את הגוי, הגוי חושש תמיד לערב חלב טמא שמא הישראל יראה אותו ולא יקנה ממנו.<br />