הבדלים בין גרסאות בדף "חלב נכרי"

הוסרו 439 בתים ,  14:49, 9 באפריל 2018
אין תקציר עריכה
מ (א.א העביר את הדף יצירת הדף "חלב נכרי" באתר הוויקי הזה. לשם חלב נכרי: טעות בהקלדה)
שורה 11: שורה 11:


== האם חלב נכרי נאסר במנין ==
== האם חלב נכרי נאסר במנין ==
דיון חשוב בפוסקים הוא האם חלב הגוי נאסר ב[[דבר שבמניין|מניין]]. הנפקא מינא היא במקרה בו אין חשש שהגוי יערב חלב טמא בטהור, האם גזירת חכמים עדיין קיימת כיוון שידוע ש"שאין בית דין מבטל דברי חברו אלא א"כ גדול ממנו בחכמה ובמניין" ('''מגילה''' ב' ע"ב) וכן "בטל טעם לא בטלה תקנה" ('''שו"ת התשב"ץ''' חלק ד' א' ל"ב), או שמא חלב הגוי יהיה מותר במקרה זה. {{{בהגדרת "דבר שבמניין" רש"י (ביצה ה' ע"א ד"ה 'הוי דבר שבמניין') מגדיר - דבר שחכמים נתכנסו בשבילו. }}} <br />
דיון חשוב בפוסקים הוא האם חלב הגוי נאסר ב[[דבר שבמניין|מניין]]. בהגדרת [[דבר שבמניין|"דבר שבמניין"]] רש"י (ביצה ה' ע"א ד"ה 'הוי דבר שבמניין') מגדיר - דבר שחכמים נתכנסו בשבילו. הנפקא מינא היא במקרה בו אין חשש שהגוי יערב חלב טמא בטהור, האם גזירת חכמים עדיין קיימת כיוון שידוע ש"שאין בית דין מבטל דברי חברו אלא א"כ גדול ממנו בחכמה ובמניין" ('''מגילה''' ב' ע"ב) וכן "בטל טעם לא בטלה תקנה" ('''שו"ת התשב"ץ''' חלק ד' א' ל"ב), או שמא חלב הגוי יהיה מותר במקרה זה. <br />
ראשונים דנו האם במקרים בהם אין חשש שהגוי יערבב חלב טמא בחלב הטהור חלבו יהיה מותר. ניתן לומר שהראשונים שהתירו סוברים שחלב הגוי לא נאסר במניין והראשונים שאסרו סוברים שחלב הגוי נאסר במניין. ה'''רדב"ז''' (חלק ד' ע"ה), ה'''תשב"ץ''' (חלק ד' טור א' סימן ל"ב) וה'''רשב"ש''' (סימן תקנ"ד) כותבים כולם במפורש שחלב הגוי לא נאסר במניין. עוד כותבים ש"הכל לפי העיתים ולפי המקומות" וכן "לא חששו רז"ל אלא למילתא דשכיחא" כלומר, אם בטל טעם, בטלה תקנה והחלב מותר כאשר אין חשש שהגוי עירב בו חלב טמא. לעומתם ב'''שו"ת הר"י ברונא''' (ע"ח, {{{תלמידו של תרומת הדשן}}}) מביא בשם '''רבינו יונה''' שחלב נאסר במניין. וכך גם דעת ה'''חתם סופר''' (יו"ד ק"ז) שגם כתב כך בדברי '''רש"י''' וה'''כסף משנה'''.
ראשונים דנו האם במקרים בהם אין חשש שהגוי יערבב חלב טמא בחלב הטהור חלבו יהיה מותר. ניתן לומר שהראשונים שהתירו סוברים שחלב הגוי לא נאסר במניין והראשונים שאסרו סוברים שחלב הגוי נאסר במניין. ה'''רדב"ז''' (חלק ד' ע"ה), ה'''תשב"ץ''' (חלק ד' טור א' סימן ל"ב) וה'''רשב"ש''' (סימן תקנ"ד) כותבים כולם במפורש שחלב הגוי לא נאסר במניין. עוד כותבים ש"הכל לפי העיתים ולפי המקומות" וכן "לא חששו רז"ל אלא למילתא דשכיחא" כלומר, אם בטל טעם, בטלה תקנה והחלב מותר כאשר אין חשש שהגוי עירב בו חלב טמא. לעומתם ב'''שו"ת הר"י ברונא''' (ע"ח) מביא בשם '''רבינו יונה''' שחלב נאסר במניין. וכך גם דעת ה'''חתם סופר''' (יו"ד ק"ז) שגם כתב כך בדברי '''רש"י''' וה'''כסף משנה'''.
{{{נפק"מ מעשית חשובה בנושא זה יכולה להיות אכילת אבקת חלב נכרי (ראה להלן)}}}
נפק"מ מעשית בנושא זה יכולה להיות אכילת אבקת חלב נכרי (ראה להלן).


=== מצבים בהם אין חשש לערבוב חלב טמא בחלב טהור ===
=== מצבים בהם אין חשש לערבוב חלב טמא בחלב טהור ===
בראשונים מובאים שני מצבים בהם אין חשש לערוב חלב טמא בחלב טהור, ודנו הראשונים האם החלב יהיה מותר.  
בראשונים מובאים שני מצבים בהם אין חשש לערוב חלב טמא בחלב טהור, ודנו הראשונים האם החלב יהיה מותר.  
==== המקרה הראשון ====
==== המקרה הראשון ====
במקרה בו אין בהמה טמאה בעדרו של הגוי. ב'''שערי דורא''' (סימן פ"ב) בשם '''רב שר שלום גאון''', ה'''רדב"ז''' (חלק ד' ע"ה) וה'''תשב"ץ''' (חלק ד'טור א סימן לב) כותבים שחלב נכרי מותר כאשר אין בהמה טמאה בעדר הגוי כיוון שחלב טמא לא נאסר ב[[דבר שבמניין|מניין]], אלא רק משום חשש שיערבבו חלב טהור בטמא, ולכן כאשר אין חשש כזה החלב מותר. לעומת ראשונים אלו ה'''מרדכי''' (עבודה זרה פרק אין מעמידין) וב'''שערי דורא''' (סימן פ"ב) בשם '''רש"י''' ו'''ר"ת''' כתב שחלב הגוי אסור אף אם אין בהמה טמאה בעדרו של הגוי. ה'''חקקי לב''' (יו"ד כ"ה) מביא סתירה בדברי '''רש"י'''. ב'''שערי דורא''' (סימן פ"ב) כותב בשם '''רש"י''' לאסור אף אם אין בהמה טמאה בעדר הגוי, ואילו ב'''ספר הפרדס''' כותב '''רש"י''' שחלב הגוי מותר כאשר אין בהמה טמאה מצויה. {{{ומתרץ ה'''חקקי לב''' שיש לחלק בין מקרה בו יש בהמה טמאה בעיר אבל אין בהמה טמאה לגוי, לבין מציאות בה אין בהמות טמאות בכל העיר. כאשר אין בהמה טמאה בעדר הגוי אבל יש בהמות בעיר אז עדיין יש חשש שהגוי יערבב חלב טמא בחלב הטהור. אמנם לגוי הזה אין בהמה טמאה, אבל אולי הוא יקח חלב טמא מחברו או שכנו הגוי שלו יש בהמה טמאה, ולכן חלב הגוי אסור במציאות כזאת. אבל אם אין בהמות טמאות בכל העיר אז אין חשש כלל שהגוי ימצא חלב טמא ויערבב חלב טמא בחלב הטהור, ובמקרה כזה חלב הגוי מותר. ולפי דבריו גם לדעת '''רש"י''' חלב לא נאסר ב[[דבר שבמניין|מניין]]. ה'''חקקי לב''' אינו מתייחס לראשונים אחרים האם גם לדעתם יש לחלק בין אין בהמה טמאה בעדרו לאין בהמה טמאה בעירו.}}}
במקרה בו אין בהמה טמאה בעדרו של הגוי. ב'''שערי דורא''' (סימן פ"ב) בשם '''רב שר שלום גאון''', ה'''רדב"ז''' (חלק ד' ע"ה) וה'''תשב"ץ''' (חלק ד'טור א סימן לב) כותבים שחלב נכרי מותר כאשר אין בהמה טמאה בעדר הגוי כיוון שחלב טמא לא נאסר ב[[דבר שבמניין|מניין]], אלא רק משום חשש שיערבבו חלב טהור בטמא, ולכן כאשר אין חשש כזה החלב מותר. לעומת ראשונים אלו ה'''מרדכי''' (עבודה זרה פרק אין מעמידין) וב'''שערי דורא''' (סימן פ"ב) בשם '''רש"י''' ו'''ר"ת''' כתב שחלב הגוי אסור אף אם אין בהמה טמאה בעדרו של הגוי. ה'''חקקי לב''' (יו"ד כ"ה) מביא סתירה בדברי '''רש"י''': ב'''שערי דורא''' (סימן פ"ב) כותב בשם '''רש"י''' לאסור אף אם אין בהמה טמאה בעדר הגוי, ואילו ב'''ספר הפרדס''' כותב '''רש"י''' שחלב הגוי מותר כאשר אין בהמה טמאה מצויה. <br />
 
ה'''חקקי לב''' {{{יש לתת מקור והפניה לHebrewBooks }}}מסביר ברש"י שיש לחלק בין מקרה בו יש בהמה טמאה בעיר אבל אין בהמה טמאה לגוי, לבין מציאות בה אין בהמות טמאות בכל העיר. כאשר אין בהמה טמאה בעדר הגוי אבל יש בהמות בעיר אז חוששים שהגוי יקח חלב מבהמה טמאה שאינה שלו ולכן החלב אסור. אבל אם אין בהמות טמאות בכל העיר אז אין חשש כלל שהגוי ימצא חלב טמא והחלב מותר. לפי דבריו גם לדעת '''רש"י''' חלב לא נאסר ב[[דבר שבמניין|מניין]].
==== המקרה השני ====
==== המקרה השני ====
כאשר חלב טמא יקר יותר מחלב טהור. כאשר חלב טמא יקר יותר מחלב טהור אין חשש לכאורה כהגוי יערבב חלב טמא בחלב הטהור כך שימכור את החלב הטמא היקר יותר במחיר החלב הטהור הזול יותר, כיוון שהדבר לא משתלם לא. וכך כותב ה'''רשב"ש''' (סימן תקנ"ד), ומוכיח מה'''גמרא''' שכאשר יש לגוי אינטרס כלכלי שלא לגרום לאיסור, אין חוששים לאיסור, וכך גם בחלב נכרי. המקרים מהם מוכיח ה'''רשב"ש''' שכאשר יש לגוי אינטרס כלכלי אין חוששים לאיסור: ב'''מסכת עבודה זרה''' (כ"ב ע"ב), מובא בברייתא שלוקחים מגויים בהמות בשביל קרבנות. ותמהה הגמרא למה לא חוששים שמא הגוי רבע את הבהמה (ואז פסולה להקרבה)? ועונה, שהגוי חס על בהמתו ולא ירבע אותה כיוון שזה יכול לעקר אותה. עוד מוכיח מה'''גמרא בעבודה זרה''' (ל"ד ע"ב): ב'''גמרא''' מסופר על ספינה עם מורייס (ציר דגים) שהגיע לנמל עכו. דנה הגמרא בשמירה על המורייס שמא הגויים ערבו בה יין, ואם גוי נגע ביין פסל את המורייס מאכילה. ואומרת הגמרא שכאשר היין ביוקר והמורייס בזול, אין לחשוש שגויים יערבו יין במורייס, ולכן המורייס כשר לאכילה. וכך נראה גם מדברי ה'''רמב"ם''' (הלכות מאכלות אסורות י"ז). לומד מכאן ה'''רשב"ש''' שאין לחשוש שיערבבו חלב יקר בחלב זול כיוון שזה יפגע בגוי. ויש לציין, כאן מדובר באיסור דאורייתא של הקרבת קרבן אסור בבית המקדש. ק"ו בחלב הגוי שאסור מדרבנן להרבה דעות (שהחשש הוא שמא יערב חלב טמא ומדאורייתא בטל ברוב).
כאשר חלב טמא יקר יותר מחלב טהור. כאשר חלב טמא יקר יותר מחלב טהור אין חשש לכאורה כהגוי יערבב חלב טמא בחלב הטהור כך שימכור את החלב הטמא היקר יותר במחיר החלב הטהור הזול יותר, כיוון שהדבר לא משתלם לא. וכך כותב ה'''רשב"ש''' (סימן תקנ"ד), ומוכיח מה'''גמרא''' שכאשר יש לגוי אינטרס כלכלי שלא לגרום לאיסור, אין חוששים לאיסור, וכך גם בחלב נכרי. המקרים מהם מוכיח ה'''רשב"ש''' שכאשר יש לגוי אינטרס כלכלי אין חוששים לאיסור: ב'''מסכת עבודה זרה''' (כ"ב ע"ב), מובא בברייתא שלוקחים מגויים בהמות בשביל קרבנות. ותמהה הגמרא למה לא חוששים שמא הגוי רבע את הבהמה (ואז פסולה להקרבה)? ועונה, שהגוי חס על בהמתו ולא ירבע אותה כיוון שזה יכול לעקר אותה. עוד מוכיח מה'''גמרא בעבודה זרה''' (ל"ד ע"ב): ב'''גמרא''' מסופר על ספינה עם מורייס (ציר דגים) שהגיע לנמל עכו. דנה הגמרא בשמירה על המורייס שמא הגויים ערבו בה יין, ואם גוי נגע ביין פסל את המורייס מאכילה. ואומרת הגמרא שכאשר היין ביוקר והמורייס בזול, אין לחשוש שגויים יערבו יין במורייס, ולכן המורייס כשר לאכילה. וכך נראה גם מדברי ה'''רמב"ם''' (הלכות מאכלות אסורות י"ז). לומד מכאן ה'''רשב"ש''' שאין לחשוש שיערבבו חלב יקר בחלב זול כיוון שזה יפגע בגוי. ויש לציין, כאן מדובר באיסור דאורייתא של הקרבת קרבן אסור בבית המקדש. ק"ו בחלב הגוי שאסור מדרבנן להרבה דעות (שהחשש הוא שמא יערב חלב טמא ומדאורייתא בטל ברוב).
48

עריכות