הבדלים בין גרסאות בדף "חי נושא את עצמו"

==סוגיית הגמרא==

===מחלוקת ר' נתן ורבנן===

<BR/>על הנחת המשנה שהוצאת אדם מרשות לרשות פטורים עליה, אומרת הגמרא שזה לכאורה רק אליבא דר' נתן ולא אליבא דרבנן, שב'''תוספתא''' {{מקור}} נחלקו ר' נתן ורבנן, שלרבנן המוציא בהמה חיה ועוף חייב, ואילו לר' נתן אינו חייב אלא אם כן הוציאן שחוטין, ומנמק ר' נתן את דבריו לפי שהחי נושא את עצמו. מבואר מזה שלרבנן אין החי נושא את עצמו, וגם במקרה המובא במשנה צריך להיות חייב על הוצאת האדם.

<BR/>דוחה הגמרא ואומרת שכל מחלוקת ר' נתן ורבנן היא רק בבהמה חיה ועוף, אבל באדם מודים חכמים לר' נתן שפטור על הוצאתו, לפי שהחי נושא את עצמו. וטעם החלוקה בין אדם לבעלי חיים מבארת הגמרא שהוא מפני שבהמה חיה ועוף 'משרבטי נפשייהו', כלומר מכבידים עצמם כדי להישמט מיד נושאן, מה שאין כן באדם.

===דעת בן בתירא בעבודה זרה===

<BR/>ודעת בן בתירא שם במשנה שסוס מותר למכור לנכרי, ובברייתא מבואר טעמו לפי שהנכרי עושה בה מלאכה שאין חייבים עליה חטאת, כלומר שהסוס רק נושא את האדם עליו, ואילו אדם היה עושה כן אין בזה חיוב חטאת, ולכן אין גם איסור למכור לנכרי, שאין במלאכת הרכיבה אזהרה על שביתת בהמתו.

===כפות===

כעין דבר זה מובא גם במסכת '''יומא''' (סו ב) שאומרת שם הגמרא לגבי שילוח השעיר לעזאזל שמהמילה 'עתי' שבפסוק 'ושלח ביד איש עתי המדברה' יש ללמוד שאפילו בשבת מותר להוליכו, וקמ"ל שאפילו היה השעיר חולה מותר להרכיבו על כתיפו. ומוסיפה הגמרא שחידוש יש בזה אפילו לר' נתן שסובר שחי נושא את עצמו אף בבעלי חיים, לפי שבבעל חיים חולה מודה ר' נתן שאסור לשאתו ולהוציאו, ורק כאן חידשה התורה שמותר.